הכנסות מניירות ערך - האם ייחשבו הכנסות מעסק?

מבוא חברה עסקית עוסקת במכירת ציוד כבד. האם ייתכן שהכנסותיה מניירות ערך ייחשבו להכנסות עסקיות? (הכוונה למצב שמסחר בניירות ערך בידה לא הגיע כדי עסק.) עודפי מזומנים בחברה מושקעים גם בניירות ערך, כלומר - חלק מהכסף מושקע בפיקדונות, וחלק מושקע בניירות ערך. אין ספק שהכנסות מימון שנבעו מהפיקדונות ממוסות כהכנסות מעסק. אך מה דינן של הכנסות מניירות ערך? חוק התיאומים חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985 (להלן: "החוק") קובע בסעיף 6 כדלהלן: "6.(ז)(1)(א) על אף האמור בכל דין, הכנסה שהיא רווח ריאלי מניירות ערך תיווסף להכנסתו של הנישום, ויחולו עליה שיעורי המס כאמור בסעיפים 121 או 126 לפקודה, לפי הענין; רווח ריאלי מניירות ערך יראוהו כהכנסה מעסק לענין סעיף 28 לפקודה; (ב) (1) היה לנישום הפסד ריאלי מניירות ערך בשנת המס, יקוזז הפסד כאמור החל בשנת המס שלאחריה כנגד רווח ריאלי מניירות ערך בלבד..." נמצאנו למדים כי עד ביטול סעיף 6 לחוק (תום שנת 2005) היו מבצעים חישוב של מעין רווח הון (מדד בגין בחוק, לעומת מדד ידוע בפקודה). הרווח הריאלי היה ממוסה בשיעורים שבסעיף 121 או 126 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). לעניין קיזוז הפסדים, עד ביטול סעיף 6 כאמור הכנסה מרווח ריאלי נחשבה להכנסה מעסק. הפסד ריאלי קוזז רק מול הפסד ריאלי מניירות ערך. האם ביטול סעיף 6 לחוק מבטל את המהות? הרי לא נקבע שלכל דבר ועניין הכנסה מרווח ריאלי כמוה כהכנסה מעסק. מה שנקבע בסעיף 6 לחוק הוא שלעניין שיעור המס, הכנסה כאמור מטופלת כאילו היא הכנסה מעסק. ראינו דברים דומים לכך בפקודה. הכנסה של אדם שגילו מעל 60 ממוסה לפי שיעורי המס של הכנסה מיגיעה אישית (סעיף 121(ב) לפקודה). בוודאי הכנסה כאמור לא נהנית מהטבות של הכנסה מיגיעה אישית (פטור לנכה וכו'). הכנסה מדיווידנד נחשבת לעתים להכנסה מעסק; לדוגמה, דיווידנד מחו"ל מטופל לפי סעיף 126(ג) לפקודה, כאילו מדובר בהכנסה מעסק. מצאנו את ה"פלגינן" האמור. הכנסה מסוימת היא הכנסה מיגיעה אישית, ולנושאים אחרים אותה הכנסה לא תיחשב הכנסה מיגיעה אישית. מדוע הכנסה מפיקדון בעסק נחשבת להכנסה מעסק, ואילו הכנסה מניירות ערך - לא? במה שונה הכנסה מניירות ערך מהכנסה מפיקדון, לדוגמה? האם חישוב ההכנסה משפיע על אופי ההכנסה? לא סביר. פסיקה בעמ"ה 114/77 קי.בי.ע. (קבוצת בוני ערים בע"מ) נ' פשמ"ג, וכן בע"א 6/70 עו"ד א' גבריאלי נ' פקיד השומה חיפה נקבע שהכנסות מניירות ערך ייחשבו הכנסות מעסק. בכל מקרה שהכספים לא יצאו ממעגל הכספים של העסק, קרי, הכספים נצרכים למצב השוטף של החברה, אזי לכאורה אין להבחין בין השקעה בפיקדון, בזהב או בניירות ערך. בכל המקרים אופי ההכנסה הוא מעסק. ההיגיון לכך הופיע בסעיף 6 לחוק. ביטול הסעיף אינו מבטל את המהות. השאלה היחידה שנשארת בצריך עיון היא - למה הפסדים מניירות ערך הם הוניים, דהיינו כיום לפי הפקודה הפסדי הון מניירות ערך מקוזזים מול רווחי הון. בעבר, בחוק, הפסדים מניירות ערך קוזזו מול רווחים מניירות ערך בלבד. דהיינו, הפסד הוא הוני. רווח בעת תחולת החוק היה רווח עסקי ולשיטתנו גם כיום הוא עסקי. אולי יש לכך תירוץ (לא בהכרח תשובה): הכנסה מניירות ערך כמוה כהכנסה מעסק לעניין שיעורי המס וקיזוז הפסד מכוח סעיף 28 לפקודה, לא לעניין הפסד מניירות ערך עצמם. וכפי שצוין לעיל, לעניינים מסוימים הכנסה תיחשב הכנסה מעסק, ולעניינים אחרים אותה הכנסה לא תיחשב הכנסה מעסק. סיכום הצגנו לעיל דעה שלפיה הכנסה מניירות ערך - ייתכן שתיחשב הכנסה מעסק. לפי הפרשנות הכלכלית שביהמ"ש מאמץ לאחרונה - ניתן לחיות עם הדעה הזו. גם בפסקי הדין מ.ל. השקעות ואינטרבילדינג דנו בשאלת ההיגיון הכלכלי אל מול פרשנות דווקנית. במקרה דנן, לא בטוח שגם הפרשנות הדווקנית תעמוד לצד רשות המסים. הכותב - עורך הירחון "ידע למידע" ומרכז תחום המסים בחברת "חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ"