פישר מצנן את הנדל"ן? הוא היה צריך ללכת רחוק יותר
בחוזר שהוציא בנק ישראל באמצעות הפיקוח על הבנקים לכל התאגידים הבנקאיים בארץ, מודה בעצם בנק ישראל בקיומו של תהליך בועתי בשוק הנדל"ן.
כאשר החוזר קובע "אנו עדים לעלייה רצופה בביקושים לדיור. ביקושים אלו גרמו לעליות מחירים בשוק הדיור באזורים רבים בארץ מעבר לעליה ברמת החיים ובהכנסות של משקי הבית", הרי שאין מנוס מן המסקנה כי אנו מצויים בעיצומה של התנפחות בועת נדל"ן בארצנו.
עכשיו כבר אין צורך לצטט מנתוני הלמ"ס על עליית מחירי דירות של 30% באזור תל-אביב בשנה האחרונה או 50% בפתח-תקווה בשנה החולפת, כדי להוכיח את קיומה של הבועה.
עכשיו יש צורך להודות בבעיה ולפתור אותה
משום מה "גורמים בבנק ישראל" ממשיכים לצערנו לדבוק במדיניות של בת יענה וממשיכים לטעון כי "אין בועת נדל"ן ונדאג שלא תהיה כזו". לאותם גורמים היינו אומרים שבועת נדל"ן, בהגדרה, ניתן לזהות רק בדיעבד. שהרי מאפייניה של בועה שעד לפקיעתה השוק משדר עסקים כרגיל. ואולם רגע אחרי הפקיעה מחירי הנדל"ן ערב הפקיעה הם היסטוריה.
המסקנה מהאמור לעיל הינה כי השאלה המתבקשת היא לא האם קיימת בועה (שכן שאלה זו יכולה להישאל רק בדיעבד), אלא האם קיים כיום תהליך בועתי. על שאלה זו לדעתנו השיב בנק ישראל בחיוב.
פקיעת בועת נדל"ן
מאפיין נוסף של בועת נדל"ן הוא שהיא פוקעת עקב אירוע בלתי צפוי ובלתי מתוכנן לחלוטין. כך היה באחרונה בארה"ב במשבר הסאב פריים, כאשר לפתע התברר כי מרווחי הסיכון של הבנקים בהלוואות נדל"ן היו קטנים ואילו יכולת ההחזר של הלווים הייתה בעייתית מאוד, מה שהביא את הקריסה שם.
האם ארצנו חסינה מפני ארוע בלתי צפוי ובלתי מתוכנן אשר עלול לגרום לקריסת מחירי הנדל"ן ועקב כך לפגיעה ביכולת ההחזר של הלווים? לדעתנו התשובה היא לא.
לדוגמה, אם חס וחלילה יתחיל החמס, באופן מתמשך, לירות טילים ארוכי טווח אשר יגיעו לאזור תל-אביב רבתי יהיה זה בבחינת אירוע בלתי צפוי ובלתי מתוכנן שעלול להוביל לקריסת מחירים, אפילו עד 50%. אירוע כזה, סביר להניח, יגרום לחלק נכבד מלווי המשכנתאות להפסיק לשלם את הלוואות המשכנתא אשר תהיינה גדולות משווי הדירות המשמשות בטוחה.
אין לנו צורך כאן להתחיל ולנבא סדרה של אסונות או תרחישים שליליים, שהרי טיבם של אלו שאינם צפויים.
בנק ישראל חייב לצנן את שוק הדיור
בנק ישראל, בחוזר האחרון, הודה בקיום הבעיה ואף פעל כדי לנסות לצמצם אותה ע"י ההנחיה לבנקים להגדיל את ההפרשה על הלוואות שערכן עולה על 60% משווי הנכס, וכל זאת כדי לדכא את התמריץ של הבנקים ושל הציבור ליטול הלוואות במינוף גבוה. לצערנו הנחיות אלו לא פותרות את הבעיה שכן המינוף עדיין נשאר גבוה (70%).
בנוסף, הנחיות אלו עלולות להחריף את הבעיה שכן זוגות צעירים וחסרי הון עצמי יהיו אלו שייקחו את ההלוואות היקרות הללו כדי "ליהנות" מהתייקרות הדירות בתקופה זו. ציבור זה עלול להיות הראשון שישלם את המחיר במקרה של ארוע בלתי צפוי כאמור.
לדעתנו על בנק ישראל, בתנאי השוק הנוכחי, ללכת צעד נוסף קדימה, ולהתנות מתן הלוואות משכנתא ע"י בנקים, בהעמדת הון עצמי ע"י הלווים בשיעור של 50%מערך הנכס.
פעולה זו תצמצם את הביקושים, תצנן את שוק הדיור ותחזיר אותו לשפיות. שאם לא כן ימשיך שוק הדיור למגורים לרתוח ועקב כך להיות בסכנה מוחשית כשאיתו ביחד הכלכלה הישראלית כולה בת ערובה.
עו"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין"
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.
ארדואן טורקיה (X)טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה
הטיסות יתייקרו, אבל זו הבעיה הקטנה - ארודאן רוצה לחמש את טורקיה ורואה בישראל אויב שצריך לחסלו. מה צפוי בשלב הבא של העימות?
החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל, ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים.
מאז ההצהרה, עוקב משרד התחבורה אחר מצב בו טורקיה עלולה להפר את אמנת שיקגו לתעופה אזרחית. נכון לעכשיו, טיסות ממשיכות לעבור מעל השטח הטורקי וטרם התקבלו דיווחים רשמיים על שינוי מהארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים. ההפרה הפוטנציאלית מתייחסת לסעיפים 11 ו-12 באמנת שיקגו, הקובעים שחוקי הטיס חייבים להיות אחידים ושוויוניים לכל המדינות ללא אפליה. בהערכה ראשונית, טורקיה עלולה לנסות להצדיק חריגות בהבחנה בין סוגי מטוסים שונים - צבאיים, ממשלתיים או אזרחיים. המקרה נבדק על רקע טיסת ישראייר לבאטומי שצפויה לחלוף מעל טורקיה. אמנת שיקגו, שנחתמה ב-1944 ונכנסה לתוקף ב-1947, מהווה את הבסיס המשפטי לארגון ICAO ולניהול התעבורה האווירית הבינלאומית. בשלב זה, נראה שהמגבלות עשויות להתמקד במטוסים צבאיים או במטענים ספציפיים, ולא בטיסות אזרחיות רגילות.
העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".
ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.
- טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון
- היום לפני...פיחות המטבע החד שיצר גלי הדף בכל העולם ומה קרה היום לפני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הידרדרות מתמשכת
ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל. "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"
