פישר מצנן את הנדל"ן? הוא היה צריך ללכת רחוק יותר
בחוזר שהוציא בנק ישראל באמצעות הפיקוח על הבנקים לכל התאגידים הבנקאיים בארץ, מודה בעצם בנק ישראל בקיומו של תהליך בועתי בשוק הנדל"ן.
כאשר החוזר קובע "אנו עדים לעלייה רצופה בביקושים לדיור. ביקושים אלו גרמו לעליות מחירים בשוק הדיור באזורים רבים בארץ מעבר לעליה ברמת החיים ובהכנסות של משקי הבית", הרי שאין מנוס מן המסקנה כי אנו מצויים בעיצומה של התנפחות בועת נדל"ן בארצנו.
עכשיו כבר אין צורך לצטט מנתוני הלמ"ס על עליית מחירי דירות של 30% באזור תל-אביב בשנה האחרונה או 50% בפתח-תקווה בשנה החולפת, כדי להוכיח את קיומה של הבועה.
עכשיו יש צורך להודות בבעיה ולפתור אותה
משום מה "גורמים בבנק ישראל" ממשיכים לצערנו לדבוק במדיניות של בת יענה וממשיכים לטעון כי "אין בועת נדל"ן ונדאג שלא תהיה כזו". לאותם גורמים היינו אומרים שבועת נדל"ן, בהגדרה, ניתן לזהות רק בדיעבד. שהרי מאפייניה של בועה שעד לפקיעתה השוק משדר עסקים כרגיל. ואולם רגע אחרי הפקיעה מחירי הנדל"ן ערב הפקיעה הם היסטוריה.
המסקנה מהאמור לעיל הינה כי השאלה המתבקשת היא לא האם קיימת בועה (שכן שאלה זו יכולה להישאל רק בדיעבד), אלא האם קיים כיום תהליך בועתי. על שאלה זו לדעתנו השיב בנק ישראל בחיוב.
פקיעת בועת נדל"ן
מאפיין נוסף של בועת נדל"ן הוא שהיא פוקעת עקב אירוע בלתי צפוי ובלתי מתוכנן לחלוטין. כך היה באחרונה בארה"ב במשבר הסאב פריים, כאשר לפתע התברר כי מרווחי הסיכון של הבנקים בהלוואות נדל"ן היו קטנים ואילו יכולת ההחזר של הלווים הייתה בעייתית מאוד, מה שהביא את הקריסה שם.
האם ארצנו חסינה מפני ארוע בלתי צפוי ובלתי מתוכנן אשר עלול לגרום לקריסת מחירי הנדל"ן ועקב כך לפגיעה ביכולת ההחזר של הלווים? לדעתנו התשובה היא לא.
לדוגמה, אם חס וחלילה יתחיל החמס, באופן מתמשך, לירות טילים ארוכי טווח אשר יגיעו לאזור תל-אביב רבתי יהיה זה בבחינת אירוע בלתי צפוי ובלתי מתוכנן שעלול להוביל לקריסת מחירים, אפילו עד 50%. אירוע כזה, סביר להניח, יגרום לחלק נכבד מלווי המשכנתאות להפסיק לשלם את הלוואות המשכנתא אשר תהיינה גדולות משווי הדירות המשמשות בטוחה.
אין לנו צורך כאן להתחיל ולנבא סדרה של אסונות או תרחישים שליליים, שהרי טיבם של אלו שאינם צפויים.
בנק ישראל חייב לצנן את שוק הדיור
בנק ישראל, בחוזר האחרון, הודה בקיום הבעיה ואף פעל כדי לנסות לצמצם אותה ע"י ההנחיה לבנקים להגדיל את ההפרשה על הלוואות שערכן עולה על 60% משווי הנכס, וכל זאת כדי לדכא את התמריץ של הבנקים ושל הציבור ליטול הלוואות במינוף גבוה. לצערנו הנחיות אלו לא פותרות את הבעיה שכן המינוף עדיין נשאר גבוה (70%).
בנוסף, הנחיות אלו עלולות להחריף את הבעיה שכן זוגות צעירים וחסרי הון עצמי יהיו אלו שייקחו את ההלוואות היקרות הללו כדי "ליהנות" מהתייקרות הדירות בתקופה זו. ציבור זה עלול להיות הראשון שישלם את המחיר במקרה של ארוע בלתי צפוי כאמור.
לדעתנו על בנק ישראל, בתנאי השוק הנוכחי, ללכת צעד נוסף קדימה, ולהתנות מתן הלוואות משכנתא ע"י בנקים, בהעמדת הון עצמי ע"י הלווים בשיעור של 50%מערך הנכס.
פעולה זו תצמצם את הביקושים, תצנן את שוק הדיור ותחזיר אותו לשפיות. שאם לא כן ימשיך שוק הדיור למגורים לרתוח ועקב כך להיות בסכנה מוחשית כשאיתו ביחד הכלכלה הישראלית כולה בת ערובה.
עו"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין"
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו"ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?"
ההצעה של וואן זירו לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 5.5% לשנה נראית לא אמיתית - כולם מציעים בקושי 4%, אז איך וואן זירו נותן 1.5% יותר מהאחרים; כולם מחפשים את הקאץ', לא בטוח שהפעם מסדרים אתכם
בנק וואן זירו, בבעלותו של אמנון שעשוע ובניהולו של אייל גפני, מציע ללקוחות חדשים פיקדון שקלי בריבית קבועה של 5.5% לשנה. זה נשמע "חלום" למשקיעים הסולידיים, ביחס לריבית על פיקדונות שקליים במקומות אחרים. אתם לא תקבלו מעל 4% בבנקים הגדולים, אלא אם אתם לקוחות מאוד גדולים וחשובים. בממוצע תקבלו כ-3.8%, וזה עוד לפני החלטת הריבית הקרובה בסוף החודש.
הבנק פרסם כי הוא מציע ריבית של 5.5% לשנה עד סכום של 100 אלף שקל ללקוח - "זו הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית", הסבירו בוואן זירו, "לקוחות המעוניינים בפיקדון זה לא נדרשים לעזוב את הבנק שלהם כיום, ויוכלו לפתוח פקדון וליהנות מהריבית הגבוהה, לצד המשך פעילות בבנק הקודם שלהם".
אנחנו כבר יודעים ש"אין ארוחות חינם". ובמקביל לשאלות שעולות על הפיקדונות והפיקדון הספציפי הזה - "זה אמיתי?" הרמנו טלפון למוקד. דיברנו עם נועם. חיפשנו את הקאץ'. מסתבר שיש צורך לפתוח חשבון. "אי אפשר בלי חשבון", היא אמרה, "יש שלושה מסלולים של חשבונות - "שניים עם דמי ניהול ואחד פטור מדמי ניהול, אבל אם יש ניירות ערך או מט"ח יהיו עמלות".
אני רוצה רק את הפיקדון - להעביר 100 אלף שקל ולקבל עוד שנה 105,500 שקלים. מה הכי זול, איזה מסלול?
"הזירו. אתה לא משלם עמלות בכלל"
את בטוחה, כן
"כן, זה חשבון ללא עמלות".
בקיצור, אם אתם רוצים לקבל תשואה בטוחה של 5.5% בשנה שהיא מעל הבנקים האחרים, הרבה מעל האחרים. יש לכם פתרון. רגע, אין דבר כזה בלי סיכון. גם פיקדון בבנק לאומי ופועלים עם סיכון במידה והבנקים יקרסו, אבל ברור שזו סבירות אפסית. האם וואן זירו מסוכן? לא. יש את המפקח על הבנקים שבודק בשוטף, הוא אמור להיות תעודת הביטוח של הציבור.
- ככה תקבלו ריבית טובה יותר בפיקדונות - מקרה מהשטח
- הקרנות הכספיות מעלות דמי ניהול: איך זה משפיע עליכם? והאם הן עדיין עדיפות על פיקדונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל, משהו המשיך להטריד אותנו. בנקם לא אוהבים להפסיד. נכון, וואן זירו רוצה לקוחות במיוחד על רקע התחרות החזקה והכניסה של בנק אש, ועדיין - הוא רוצה להפסיד 1.5% על כל לקוח? מה הוא מלכ"ר? צלצלנו ושאלנו - התשואה הזו היא כאשר מעבירים פעילות ומשכורת או בכל מצב?
"בכל מצב. אפשר להעביר רק את הכסף, ולקבל 5.5% במסלול זירו".
בריבית קבועה, נכון? לא משתנה
"בריבית קבועה"
