מגמת העליות כבר לא שולטת. ממה להיזהר והיכן ניתן להרוויח?
מזה תקופה ארוכה, שאני משתף אתכם בהערכות אופטימיות למדי לגבי כיוון השוק. כל זה היה נכון עד לפני שבועות ספורים. בסקירה האחרונה שפרסמתי לפני מספר שבועות כתבתי שמגמת העליות כבר לא חד משמעית, אבל קשה היה לקבוע אם מדובר בתיקון טכני כואב או בשינוי מגמה של ממש. בשל החששות הללו ומתוך זהירות, ביצענו במהלך השבועיים האחרונים מימושי רווחים ללקוחותינו. תוך כדי הפעילות הזו ותוך כדי ניתוח חוזר של המצב שוב ושוב וצפייה במסחר, מתקבלת להערכתי תמונה בעייתית לגבי עתיד השווקים בטווח הקצר והבינוני.
ראשית, אציין שמי שעוקב אחר התנהלות המסחר בתקופה האחרונה בוודאי יכול להרגיש שהקונים בשוק ממש לא נחושים. ההיפך, הם מאד מהוססים. גם ביום שני האחרון תוך כדי העליות החדות, ניתן היה לראות כי הקונים לא מספיק אגרסיביים והיה קשה למכור את כל מה שרצינו. הנפילות החדות בבורסה בארה"ב אולי נבעו בחלקן מטעות של סוחרים או מכדור שלג של מכונות שסוחרות לפי אלגוריתמים מסוימים, אבל בשורה התחתונה, לא ניתן להתעלם מכך שהנפילות אירעו ביום קשה על רקע חששות כבדים לכלכלת אירופה, שעשויה להשפיע על העולם כולו ותוך כדי מסחר עצבני שהסתיים בכל זאת בירידות חדות. התנהגות עצבנית שכזו בוודאי אינה מבשרת טובות.
בסופו של דבר גם המשבר הזה ייגמר, אבל כדאי לקחת בחשבון כמה נקודות מהותיות. ראשית, אף אחד עדיין לא יודע מהו העומק האמיתי של הבור. האם טריליון דולר יפתרו את הבעיה - וגם, מהיכן יגיעו אותם טריליון דולר וכיצד הם יוחזרו? כדי להחזיר את החוב, יידרשו תוכניות כואבות במדינות שונות, דבר שיפגע בצמיחה, ברמת החיים, ברמת ההוצאות של הצרכנים וכו'.
נקודה נוספת למחשבה היא שבארה"ב הממשל חילץ את הבנקים בדרך קצת שונה. הוא קנה מניות של הבנקים בזול ובנוסף הלווה להם כמות עצומה של כסף. כאשר השוק התאושש, הבנקים הנפיקו מניות, גייסו כספים והחזירו חלק מהחוב. בנוסף לכך, הממשל הרוויח כסף במניות, כך שבסוף התהליך חלק גדול מן ההלוואה הוחזר והנזק לכלכלה הצטמצם. לעומת זאת, באירופה המצב שונה. מדינות אינן מנפיקות מניות, אלא רק חובות - חובות כידוע, צריך להחזיר בקצב כזה או אחר. לכן, ההתאוששות כאן עשויה להיות איטית הרבה יותר וגם זה בהנחה שגוש היורו לא יתפרק והמדינות ימשיכו להיות נחושות בחילוץ. בדרך, יהיו גם סערות שבוודאי לא יוסיפו לאווירה. אגב, דרך נוספת בה ממשלה יכולה לגייס כסף (דרך שיותר דומה לגיוס אקוויטי) היא הפרטה, אבל ספק אם יש מספיק מה להפריט ואם בכלל זה הזמן.
בדרך כלל, תקופות של גאות בשווקים נמשכות זמן ארוך יותר ממה שחווינו עד כה. יחד עם זאת, העובדה שהגאות הזו נמשכת בינתיים זמן קצר יחסית, כשלעצמה אינה מספיקה. השווקים הפכו בשנים האחרונות למהירים יותר, אגרסיביים יותר ותנודתיים יותר.
משקיע נבון חייב לנווט בהיגיון בתוך סבך אי הוודאות והטירוף בשווקים. וורן באפט אמר פעם שיש רק שני חוקים. החוק הראשון הוא: "אל תפסידו כסף". החוק השני הוא: "אל תשכחו את החוק הראשון". יציאה מהשוק בעת הנוכחית, היא עדיין רווחית לרובנו, מאחר שבשנה וחצי האחרונות כמעט כולם הרוויחו כסף. אם כבר לצאת, עדיף בשלבים הראשונים של המשבר עם רווחים גדולים. מצד שני, אם יתברר שהכיוון עדיין חיובי, הרי שתחמיצו את הרווח הגדול הצפוי בשל המחירים הנוכחיים לאחר הירידות. אני אישית, מעדיף להחמיץ את הרווחים, ובלבד שלא להפסיד את כל מה שהרווחתי עד כה.
היכן מסוכן להיות כעת
הסכנה הגדולה בסיטואציה הנוכחית נמצאת באופן כללי כמו תמיד במניות היתר ובאגרות החוב הבלתי מדורגות. גל פדיונות בקרנות הנאמנות, אם יתרחש (וכנראה שהוא כבר מתחיל להתרחש), יגרום ללחץ כבד בניירות הללו ולא יהיה מי שיקלוט אותם. התוצאה במקרה כזה תהיה ירידות חדות עם ובלי קשר לערכם הכלכלי של הניירות.
היכן ניתן להרוויח
מי שמשוכנע בהמשך הירידות יכול לפנות למכשירי השורט למיניהם. גם אנחנו כמנהלי תיקים משתמשים בהם בעת הצורך, למרות שבמרבית בתי ההשקעות זה פחות מקובל. תעודות שורט על מניות היתר, ישיגו ככל הנראה, במקרה כזה את התוצאה הטובה ביותר, אבל חשוב תמיד לבדוק את המינוף של כל תעודה כזו. תעודות שורט קיימות כמעט על כל מדדי המניות והתל בונד, כך שניתן בקלות יחסית לנצל את הירידות בבורסה כדי להקטין הפסדים או לחילופין כדי לייצר רווחים.
יחד עם זאת, חשוב לזכור - שורט הוא מכשיר "לא טבעי", שמתאים לתקופות קצרות בדרך כלל, שכן בטווח הארוך השווקים עולים. לכן כדאי מאד להיזהר ולא להפוך אותו להשקעה לטווח ארוך. מי שמשתמש במכשירים הללו, כדאי לו להגדיר נקודת סטופ לוס, לכל מקרה שהשוק חוזר לעלות. בהחלט ניתן לבצע שורט על מדדים שונים ובמקביל לנצל את הירידות כדי לרכוש מניות נבחרות בעלות ערך כלכלי אמיתי, אשר סובלות מן הירידות רק מסיבות של נזילות בשווקים (אסטרטגיה הקרויה מן הסתם: "Long Short Strategy").
לסיכום - מה יותר מסוכן: למכור או לא למכור?
לצערי, הירידות בשווקים מתחילות להיראות יותר כמו שינוי מגמה מאשר כמו תיקון טכני. הפחד של המשקיעים, אופי התנהלות המסחר, החובות העצומים באירופה ובמקומות שונים בעולם מחזקים מאד את הסיכויים להתרחבות המשבר. אמנם קשה לשלול לחלוטין את האפשרות כי מדובר בתיקון טכני, אבל אם אכן זהו תיקון, הרי שהוא מאד משכנע וחורג במאפייניו מתיקון רגיל כמעט בכל ההיבטים. נשיא הבנק המרכזי של אירופה, ז'אן-קלוד טרישה, העריך כי כלכלת אירופה נמצאת בעיצומו של המשבר החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה או אולי אפילו מלחמת העולם הראשונה. אולי הוא מגזים, אבל בכל זאת כדאי להקשיב לדבריו.
הסיכון ב"לא למכור" הינו אובדן הרווחים של השנה האחרונה ואולי יותר. הסיכון ב"למכור" כעת הוא להישאר עם רווח נאה, אבל להחמיץ את המשך העליות ולהצטרף בהמשך במחירים גבוהים יותר. בסיטואציה הנוכחית, אנחנו, העדפנו בשבועות האחרונים לקחת כמה צעדים אחורה, לשמור על לקוחותינו ולממש את הרווחים הגדולים מן השנה וחצי האחרונות וגם להשתמש במידה סבירה במכשירי השורט.
הנכם מוזמנים לקרוא סקירות נוספות באתר האינטרנט שלנו בכתובת www.kabin-invest.co.il.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
מימון הגירעון התבסס על גיוס חוב מקומי נטו של 59.2 מיליארד שקל מאז תחילת השנה וגיוס חוב נטו בחו"ל של 15.9 מיליארד שקל. כמו כן נרשמו הכנסות מהפרטות בסך 11.7 מיליארד שקל, בעיקר ממכירת קרקעות מדינה.
יעד הגירעון לשנת 2025, כפי שנקבע בתקציב הנוסף שאושר בספטמבר, עומד על 5.2% מהתוצר. לפי נתוני האומדן המעודכן, הממשלה נמצאת במסלול שמציב אותה מתחת ליעד הזה, בעיקר בזכות הצמיחה בהכנסות ממסים והתמתנות יחסית בצד ההוצאות.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
