מכירת חיסול בת"א: מדד ת"א 75 צנח 3.5%, ירידות חדות בכל הסקטורים

החששות מהתפשטות המשבר והחשש מהורדת הדירוג לפורטוגל הפילו את המדדים בסיום. המעו"ף איבד 1.8%. ירידות בולטות: אלווריון צנחה 12%, מדיגוס קרסה 15% בעקבות ההנפקה, די מדיקל התמוטטה 16%

מכירת חיסול באחד העם, אין הגדרה טובה יותר לתאר את החששות של המשקיעים בבורסה אשר שלחו את המשקיעים ליום נוסף של ירידות, זאת על רקע החששות מהתפשטות המשבר באירופה.

לצפיה בתוכניה ורישום לכנס BizportalEXPO לחץ כאן

סוכנות הדירוג מודי'ס הכניסה את פורטוגל לרשימת מעקב שלילית לקראת הורדת דירוג, אשר הוביל את הסנטימנט השלילי בבורסות העולם גם היום. כמו כן, גם ביוון לא תמו הבעיות ובמדינה מתקיימת היום שביתה כללית כמחאה של ארגוני העובדים כנגד הקיצוצים הצפויים.

בסיכום יומי, מדד המעו"ף ירד היום ב-1.8% ל-1,133 נקודות, מדד ת"א 75 צנח ב-3.5%, מניות הבנקים איבדו 2%, ובכלל, כל הסקטורים בבורסה רשמו היום ירידות שערים חדות.

בשוק המניות בלטה לשלילה מניית אלווריון עם צניחה של קרוב ל-12%, בעקבות פער ארביטראז' שלילי. מניות היתר איבדו היום גובה אף הם. מניית מדיגוס צנחה בלמעלה מ-15% בשל הנפקת המניות אותה מבצעת החברה. מניית די מדיקל הובילה את הצניחה במניות היתר עם קריסה של 16%.

הצעת משרד התקשורת להפחית את דמי הקישוריות המשיך להפיל את מניות הסלולר פרטנר וסלקום שיורדו בכ-3.7% כל אחת.

לאחר הירידות אתמול, שנבעו משמועות כי ספרד היא הבאה בתור לספוג הורדות דירוג ולקבל חבילת חילוץ, Bizportal אסף נתונים על כלכלת המדינה. "לפי התפלגות החוב בספרד, נראה שהבהלה הייתה במידה רבה מעבר לפרופורציות", כך לפי רון אייכל ממיטב. רונן מנחם ממזרחי טפחות על ספרד: "רוב האינדיקציות שליליות, אך אין להתעלם מהפוטנציאל". מי את כלכלת ספרד? הכתבה בהרחבה

למי שחושש מהירידות האחרונות, ישנן אפשרויות לשימוש באופציות (נגזרים) בכדי להגן על תיק המניות. Bizportal אסף כמה אסטרטגיות שכאלה, בשיתוף עם זיו פניני ממגדל שוקי הון. חוששים מהירידות? מספר אסטרטגיות מומלצות להגנה על תיק המניות

המשבר באירופה וההשפעה על ישראל

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר אמר היום בועדת הכספים של הכנסת כי קרן המטבע הבינלאומית הייתה מודעת למצבה של יוון, אך טעתה בהערכת המצב. לדבריו, ישראל צפוייה אף היא להיות מושפעת מהמשבר באירופה. סטנלי פישר בועדת הכספים: רקן המטבע אחראית למשבר ביוון

בורסות אירופה ממשיכות היום לרשום ירידות שערים. מדד הפוטסי משיל 0.7%, הקאק יורד 0.69% ואילו מדד הדאקס נסוג ב-0.51%.

משבר החוב הריבוני של יוון רשם אתמול עליית מדרגה בהמשך להערכות כי חבילת הסיוע הנוכחית (בסך 110 מיליארד אירו) עלולה לא להספיק למימון המדינה הכושלת בשלוש השנים הקרובות. עם זאת, החשש שהכלכלות הרופפות של ספרד ופורטוגל עשויות להיקלע לחוסר יציבות בדומה לשל יוון ולהזדקק לסיוע היה זה ששלח את המשקיעים למכור מכל הבא ליד.

בבלוג ב"פייננשל טיימס" נכתבו ספקולציות כי ספרד, אירלנד ופורטוגל עשויות לקבל סיוע כולל בסך של כ-540 מיליארד אירו (702 מיליארד אירו). השמועה שפורסמה ביום שלישי גרמה לזעזוע של ממש בשווקים - יותר מ-1.1 טריליון דולר נמחקו אתמול משווי המניות בעולם - למרות שראש ממשלת ספרד כינה את הספקולציה כ"טירוף מוחלט".

ירידות חדות בניו יורק ובאסיה

בוול סטריט, המשקיעים מעבר לים, גם לא נשארו אדישים והמדדים המובילים בניו יורק נחתכו במקביל לזינוק במדד הפחד - עלה בשיעור החד ביותר מאז אוקטובר 2008. עם סגירת יום המסחר, הדאו ג'ונס איבד 2%, ה-S&P 500 השיל 2.3% ואילו הנאסד"ק צנח 3%.

במזרח הרחוק, שם מגיבים היום לראשונה המשקיעים לטלטלה העכשווית בשווקים, רושמות המניות ירידות חדות. במקביל, האירו צולל מתחת ל-1.3 דולר בפעם הראשונה מאז אפריל 2009. מדד האנג סנג ירד 1.6%. שנחאי עולה קלות 0.1% ובהודו מדד בומבי ירד 0.78%. לסקירת המסחר בבורסות באסיה

BizportalEXPO

האם העליות בבורסה יימשכו? האם מחירי הדירות ירדו? אילו מניות הן הנכונות להשקעה ב-2010? מהו ה"אזור החם הבא" בשוק הנדל"ן המקומי? האם טירוף מניות הגז והנפט בבורסה סופו להתפוצץ כמו עוד בועה? התשובות בכנס BizportalEXPO, תערוכת שוק ההון הראשונה בישראל הפתוחה לקהל הרחב - לצפיה בתוכניה ורישום לכנס - לחץ כאן.

מניות במרכז

מניות חברות התקשורת הישראליות - פרטנר, סלקום ובזק איבדו גובה היום בשל המלצת משרד התקשורת להפחית את דמי הקישוריות בישראל מרמה של 25 אגורות (כולל מע"מ) לרמה של 4.14 אגורות, הפחתה מיידית של 84%. משרד התקשורת צופה כי המהלך הזה יחסוך למשקי הבית סכום של כ-800 מיליון שקל בשנה ולפיכך יפגע בהכנסות חברות הסלולר בשיעור דומה. מה ההשפעה על תוצאות החברות: ב-IBI מנתחים

מניית חברת התקשורת בזק נסחרה גם ברקע לתוצאותיה לרבעון הראשון. החברה דיווחה אמש על רווח נקי בסך 642 מיליון שקל על הכנסות בסך 2.915 מיליארד שקלים. לדוחות בזק בהרחבה

הסנטימנט השלילי בשווקים פגע גם בחברת טבע שרק אתמול פרסמה דו"חות חזקים. מניית ענקית הגנריקה הישראלית צפויה לרדת היום לאחר שאתמול דיווחה כי הרוויחה 830 מיליון דולר ברבעון הראשון ועקפה את התחזיות בעוד שההכנסות צמחו ב-16% ל-3.7 מיליארד דולר, בהתאם לתחזיות. לדו"חות טבע בהרחבה

מניית אלווריון לא הגיבה טוב לתוצאות לרבעון הראשון וצנחה אמש בוול סטריט בשיעור של 17%, לאחר שאיכזבה בדוחותיה ופיטרה יום קודם לכן כ-150 מעובדיה. לדו"חות אלווריון בהרחבה

מניית אורכית רושמת ירידות ברקע לדו"חות החלשים. החברה הכניסה ברבעון הראשון 1.6 מיליון דולר, בהשוואה ל-4.1 מיליון דולר ברבעון המקביל, ורשמה הפסד של 6.1 מיליון דולר. תוצאות אלו מגיעות לאחר שהחברה הודיעה השבוע על פתיחת משרד חדש ועל לקוחות חדשים עליהם לא דיווחה. תוצאות חלשות לאורכית: הכנסות זעומות של 1.6 מיל' דולר; המנכ"ל אופטימי

מניית מדיגוס ננעלה בירידה של 15% בעקבות הנפקת מניות בהיקף של 25 מיליון שקל במחיר הנמוך מ-8% ממחיר השוק, מה ששולח את המניה לירידות חדות.לכתבה המלאה: מדיגוס צוללת

החברה לישראל דיווחה היום כי חברת הספנות צים בה היא שולטת נמצאת במגעים מתקדמים למכירת אחזקות בשתי חברות זרות בהיקף כספי של 150-190 מיליון דולר.לכתבה המלאה: צים מממשת

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.