כיווני השקעה שיכולים להתאים למצב הנוכחי

רן קבין מפרט האם אנחנו לקראת משבר נוסף או ששוב מדובר בתיקון טכני, וגם נותן כיווני השקעה רלוונטים
רן קבין |

השאלה האם מדובר בתיקון טכני או במשבר ממשי, הינה בעלת חשיבות גדולה במיוחד, שהרי הפעולה בה יש לנקוט בכל אחד מן התרחישים הללו הפוכה לחלוטין. בתרחיש של משבר, הרי שהפעולה המתבקשת היא מכירה מהירה של התיק והמתנה בחוץ או אפילו כניסה לפעילות של שורט. תיקון טכני לעומת זאת, נותן סוף סוף הזדמנות נוחה לרכוש מניות במחיר נוח, לאחר תקופה ארוכה בה הבורסה פשוט לא עצרה. אבל לא באמת חשבתם שהשוק יעשה לכם חיים קלים, נכון? הנה המניות יורדות כבר מספר ימים, אבל גם אלו שחיכו בסבלנות לגל הירידות הזה, פתאום כשסוף סוף הוא מגיע חוששים להיכנס (ואולי בצדק?!). גל הירידות האחרון בבורסה בת"א נובע ככל הנראה בעיקר מן הגורמים הבאים: 1.הפחד הפסיכולוגי משיא כל הזמנים, אליו הגיעה הבורסה ממש לאחרונה. 2. המעבר של ישראל משוק מתפתח לשוק מפותח - גורם ליציאה טכנית של כספים מכמה מניות מרכזיות במעוף ויוצר לחץ על השוק כולו. 3. מחירים - לא ניתן להתעלם מן העובדה שבימים שקדמו לגל הירידות האחרון היה פשוט קשה למצוא ניירות אטרקטיביים בשוק. גם מי שחיפש במניות היתר התקשה למצוא מציאות. 4. הגורם האחרון והחשוב ביותר הינו המשבר באירופה. שלושת הגורמים הראשונים מתאימים למצב קלאסי של תיקון טכני. בכל תקופת גאות שעברנו הפחד הפסיכולוגי מהשיא נשבר בסופו של דבר והשוק המשיך הלאה. יציאת הכספים בעקבות המעבר למדד המדינות המפותחות היא בסה"כ עניין טכני חולף, שאינו מטריד אותי כלל. הגורם השלישי מעט מפריע כיוון שרמת מחירים גבוהה מקטינה מצד אחד את הרווח הפוטנציאלי ומגדילה מצד שני את הנזק הפוטנציאלי במקרה של האטה כלכלית, אבל גם מצב של מחירים שמתקרבים למלאים אינו יוצר לבדו משבר. הבעיה המרכזית הינה ללא ספק המשבר באירופה. היות שמודל הגוש האירופי הינו ייחודי ובעייתי, קשה לצפות מראש את התוצאות. החילוץ של יוון נראה אמנם כצעד משמעותי בכיוון הנכון, אולם השאלה המרכזית היא מה עומק הבור האמיתי. כמה עוד מדינות נמצאות בסכנה? עד כמה המדינות החזקות באירופה יכולות ו/או יהיו מוכנות לסייע לשכנותיהן (זו גם שאלה פוליטית ולא רק כלכלית)? אין ספק שתרחיש של משבר חריף באירופה, ישפיע גם על שווקים אחרים בעולם, בוודאי על זה של ישראל. בגלי הירידות הקודמים שחווינו בשנה האחרונה, הערכתי באופן חד משמעי כי מדובר היה בתיקון טכני. הפעם התשובה לא חד משמעית באותה מידה. המקרה הנוכחי מורכב יותר משום שהניסיון מלמד שכאשר צצות בעיות, מתחילים לבדוק יותר ויותר לעומק ובדרך כלל מתגלות בעיות נוספות. משבר הסאב פריים למשל, התפרץ לאחר שבמשך תקופה לא קצרה המשקיעים הדחיקו את הסכנה והתעלמו ממנה. כאשר התחילו המחיקות, בכל רבעון הסתבר שלבנקים יש עוד ועוד מה למחוק. למרות החששות והבעיות באירופה, תרחיש של חזרה למשבר עולמי עמוק כפי שחווינו לפני שנתיים נראה כרגע פחות סביר, אבל לא כדאי לבטל אותו לחלוטין. היות שבשלב זה קשה עדיין להעריך כיצד יתפתחו הדברים כדאי לשמור על רמת ערנות מוגברת וכן להתמקד בהשקעה במניות של חברות יציבות בעלות עתיד בטוח שמסוגלות לעמוד גם בתרחיש של משבר. היתרון בסוג כזה של חברות הוא שהן נהנות כמו כל השוק בתקופות של גאות ומצד שני הרבה פחות מסוכנות בתקופות של שפל. אם אתם בטוחים בעתיד החברה שרכשתם, הרי שבעת משבר אם מניותיה ייפלו, תוכלו לישון בשקט ואולי אפילו להגדיל את ההשקעה. אם אינכם בטוחים בעתיד החברה שרכשתם, סביר להניח שברגע הלא נכון, הפחד יגרום לכם למכור את המניות. דוגמאות למניות מן הסוג הזה הן ברקשיר התאווי (סימול: BRK-B) של וורן באפט, וולגרין (סימול: WAG) עליה כתבתי בטור זה בעבר. גם מניית נייקי (סימול: NKE), עליה כתבתי כאן לפני שבועיים מתאימה לפרופיל, אם כי היא נסחרת בשיא כל הזמנים ולכן יש לשקול את עיתוי הכניסה אליה. לסיכום למרות החששות והבעיות באירופה, תרחיש של חזרה למשבר עולמי עמוק כפי שחווינו לפני שנתיים נראה כרגע פחות סביר, אבל לא כדאי לבטל אותו לחלוטין. בשלב הזה פשוט קשה להעריך את כיצד יתפתח המשבר האירופאי, הן משום שעומק הבור לא באמת ידוע והן משום שמודל הגוש האירופי הינו ייחודי, בעייתי וכולל בתוכו גם בעיות פוליטיות לא פשוטות. אין פתרון קסם. חשוב לעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות ולשמור על זהירות. דרך אחת לעשות זאת, היא להתמקד בהשקעה במניות של חברות יציבות בעלות עתיד בטוח שמסוגלות לעמוד גם בתרחיש של משבר. היתרון בסוג כזה של חברות הוא שהן נהנות כמו כל השוק בתקופות של גאות ומצד שני הרבה פחות מסוכנות בתקופות של שפל. דוגמאות לחברות כאלו הצגתי בגוף הסקירה. הנכם מוזמנים לקרוא סקירות נוספות באתר האינטרנט שלנו בכתובת www.kabin-invest.co.il. גילוי נאות - חברת קבין בית השקעות בע"מ מנהלת תיקי השקעות ללקוחות. ניירות ערך של חברות המוזכרות בדו"ח זה לרבות ברקשיר התאווי (סימול: BRK-B), וולגרין (סימול:WAG), ונייקי (סימול: NKE), מוחזקים ו/או עשויים להיות מוחזקים בחלק מן התיקים הנ"ל וקבין בית השקעות בע"מ עשויה לרכוש ו/או למכור את ניירות הערך האמורים ללא כל הודעה. הכותב הינו מנכ"ל ובעלים בחברת קבין בית השקעות בע"מ. הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר (4/5/2010) ומבוססים על מידע שהתפרסם באתר הבורסה ובעיתונות הכלכלית. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות או המלצה לקנות או למכור את ניירות הערך המוזכרים במסמך זה ו/או ניירות ערך אחרים או מטבעות. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. האמור לעיל מוגש כאינפורמציה בלבד. מסמך זה מתבסס אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור ועל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים, או בלתי מעודכנים. מסמך זה אינו מהווה יעוץ או הזמנה לרכוש או למכור את ניירות הערך הנזכרים בו ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל משקיע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.