כיווני השקעה שיכולים להתאים למצב הנוכחי

רן קבין מפרט האם אנחנו לקראת משבר נוסף או ששוב מדובר בתיקון טכני, וגם נותן כיווני השקעה רלוונטים
רן קבין |

השאלה האם מדובר בתיקון טכני או במשבר ממשי, הינה בעלת חשיבות גדולה במיוחד, שהרי הפעולה בה יש לנקוט בכל אחד מן התרחישים הללו הפוכה לחלוטין. בתרחיש של משבר, הרי שהפעולה המתבקשת היא מכירה מהירה של התיק והמתנה בחוץ או אפילו כניסה לפעילות של שורט. תיקון טכני לעומת זאת, נותן סוף סוף הזדמנות נוחה לרכוש מניות במחיר נוח, לאחר תקופה ארוכה בה הבורסה פשוט לא עצרה. אבל לא באמת חשבתם שהשוק יעשה לכם חיים קלים, נכון? הנה המניות יורדות כבר מספר ימים, אבל גם אלו שחיכו בסבלנות לגל הירידות הזה, פתאום כשסוף סוף הוא מגיע חוששים להיכנס (ואולי בצדק?!).

גל הירידות האחרון בבורסה בת"א נובע ככל הנראה בעיקר מן הגורמים הבאים:

1.הפחד הפסיכולוגי משיא כל הזמנים, אליו הגיעה הבורסה ממש לאחרונה.

2. המעבר של ישראל משוק מתפתח לשוק מפותח - גורם ליציאה טכנית של כספים מכמה מניות מרכזיות במעוף ויוצר לחץ על השוק כולו.

3. מחירים - לא ניתן להתעלם מן העובדה שבימים שקדמו לגל הירידות האחרון היה פשוט קשה למצוא ניירות אטרקטיביים בשוק. גם מי שחיפש במניות היתר התקשה למצוא מציאות.

4. הגורם האחרון והחשוב ביותר הינו המשבר באירופה.

שלושת הגורמים הראשונים מתאימים למצב קלאסי של תיקון טכני. בכל תקופת גאות שעברנו הפחד הפסיכולוגי מהשיא נשבר בסופו של דבר והשוק המשיך הלאה. יציאת הכספים בעקבות המעבר למדד המדינות המפותחות היא בסה"כ עניין טכני חולף, שאינו מטריד אותי כלל. הגורם השלישי מעט מפריע כיוון שרמת מחירים גבוהה מקטינה מצד אחד את הרווח הפוטנציאלי ומגדילה מצד שני את הנזק הפוטנציאלי במקרה של האטה כלכלית, אבל גם מצב של מחירים שמתקרבים למלאים אינו יוצר לבדו משבר.

הבעיה המרכזית הינה ללא ספק המשבר באירופה. היות שמודל הגוש האירופי הינו ייחודי ובעייתי, קשה לצפות מראש את התוצאות. החילוץ של יוון נראה אמנם כצעד משמעותי בכיוון הנכון, אולם השאלה המרכזית היא מה עומק הבור האמיתי. כמה עוד מדינות נמצאות בסכנה? עד כמה המדינות החזקות באירופה יכולות ו/או יהיו מוכנות לסייע לשכנותיהן (זו גם שאלה פוליטית ולא רק כלכלית)? אין ספק שתרחיש של משבר חריף באירופה, ישפיע גם על שווקים אחרים בעולם, בוודאי על זה של ישראל.

בגלי הירידות הקודמים שחווינו בשנה האחרונה, הערכתי באופן חד משמעי כי מדובר היה בתיקון טכני. הפעם התשובה לא חד משמעית באותה מידה. המקרה הנוכחי מורכב יותר משום שהניסיון מלמד שכאשר צצות בעיות, מתחילים לבדוק יותר ויותר לעומק ובדרך כלל מתגלות בעיות נוספות. משבר הסאב פריים למשל, התפרץ לאחר שבמשך תקופה לא קצרה המשקיעים הדחיקו את הסכנה והתעלמו ממנה. כאשר התחילו המחיקות, בכל רבעון הסתבר שלבנקים יש עוד ועוד מה למחוק.

למרות החששות והבעיות באירופה, תרחיש של חזרה למשבר עולמי עמוק כפי שחווינו לפני שנתיים נראה כרגע פחות סביר, אבל לא כדאי לבטל אותו לחלוטין. היות שבשלב זה קשה עדיין להעריך כיצד יתפתחו הדברים כדאי לשמור על רמת ערנות מוגברת וכן להתמקד בהשקעה במניות של חברות יציבות בעלות עתיד בטוח שמסוגלות לעמוד גם בתרחיש של משבר. היתרון בסוג כזה של חברות הוא שהן נהנות כמו כל השוק בתקופות של גאות ומצד שני הרבה פחות מסוכנות בתקופות של שפל.

אם אתם בטוחים בעתיד החברה שרכשתם, הרי שבעת משבר אם מניותיה ייפלו, תוכלו לישון בשקט ואולי אפילו להגדיל את ההשקעה. אם אינכם בטוחים בעתיד החברה שרכשתם, סביר להניח שברגע הלא נכון, הפחד יגרום לכם למכור את המניות. דוגמאות למניות מן הסוג הזה הן ברקשיר התאווי (סימול: BRK-B) של וורן באפט, וולגרין (סימול: WAG) עליה כתבתי בטור זה בעבר. גם מניית נייקי (סימול: NKE), עליה כתבתי כאן לפני שבועיים מתאימה לפרופיל, אם כי היא נסחרת בשיא כל הזמנים ולכן יש לשקול את עיתוי הכניסה אליה.

לסיכום

למרות החששות והבעיות באירופה, תרחיש של חזרה למשבר עולמי עמוק כפי שחווינו לפני שנתיים נראה כרגע פחות סביר, אבל לא כדאי לבטל אותו לחלוטין. בשלב הזה פשוט קשה להעריך את כיצד יתפתח המשבר האירופאי, הן משום שעומק הבור לא באמת ידוע והן משום שמודל הגוש האירופי הינו ייחודי, בעייתי וכולל בתוכו גם בעיות פוליטיות לא פשוטות. אין פתרון קסם. חשוב לעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות ולשמור על זהירות. דרך אחת לעשות זאת, היא להתמקד בהשקעה במניות של חברות יציבות בעלות עתיד בטוח שמסוגלות לעמוד גם בתרחיש של משבר. היתרון בסוג כזה של חברות הוא שהן נהנות כמו כל השוק בתקופות של גאות ומצד שני הרבה פחות מסוכנות בתקופות של שפל. דוגמאות לחברות כאלו הצגתי בגוף הסקירה.

הנכם מוזמנים לקרוא סקירות נוספות באתר האינטרנט שלנו בכתובת www.kabin-invest.co.il.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".