סיכום עונת הדוחות הכספיים - רבעון רביעי 2009

הרווח המצרפי של חברות המעו"ף

חברות המעו"ף רשמו השנה רווחים מצרפיים של כ- 36 מיליארד ש', צמיחה של 66% בהשוואה ל- 21.5 מיליארד ש' שהרוויחו אותן חברות שנה שעברה. גם בהשוואה לחברות המעוף של 2008 (הרי היו שינויים) שיעור הצמיחה ברווח עמד על כ- 67%. גידול זה הוא ביטוי של היציאה החדה מהמשבר שאיים על המשק בנוסף לתהליך ההתייעלות שהמשבר כפה על חברות רבות במשק.

ברבעון הרביעי הרווח המצרפי של חברות המעוף עמד על 8.7 מיליארד ש' לעומת הפסד רבעוני של 0.9 מיליארד ש' ברבעון רביעי 2008, של אותן חברות.

את הרווח הנקי הגבוה ביותר ברבעון הרביעי רשמה טבע, שנהנתה ממכירות של כ- 15 מיליארד ש' ורווחים של 3.3 מיליארד ש' במהלך הרבעון.

החברות היחידות שרשמו הפסד במהלך הרבעון היו מ.א. ודסק"ש עם הפסד רבעוני של -112 ו -178 מיליון ש' בהתאמה.

עוד נציין את שתי שותפויות הגז, אבנר יה"ש ודלק גז שתפסו את מקומן במעו"ף על בסיס צפיות של משקיעים לצמיחה משמעותית בעתיד. בינתיים מציגות החברות רווח נמוך יחסית לשאר חברות המעוף.

נקודות עיקריות - סוף שנת 2009

קצב הצמיחה תופס תאוצה - הפעילות הכלכלית במשק התרחבה ב- 1.2% ברבעון האחרון של 2009 בהשוואה לרבעון קודם, ובמונחים שנתיים- צמיחה של 4.9% ברבעון הרביעי לעומת 3.6% ברבעון קודם. לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור האבטלה ירד גם ברבעון הנוכחי, ועמד על 7.4%, לעומת 7.8% ברבעון קודם. מנתוני הכלכלה עולה כי המנוע היה הגידול בצריכה הפרטית בארץ וכן עלייה במחירי הנדל"ן המקומי עם דגש על נדל"ן למגורים. שתי מגמות אלו המשיכו ביתר חדות לתוך הרבעון הראשון.

נתונים אלו מקבלים משנה חשיבות גם בהשוואה בינלאומית. ישראל היא המדינה השנייה בעולם בצמיחה בתוצר לנפש, שנייה רק לאוסטרליה. סה"כ נרשמה ב- 2009 צמיחה של 0.7% בתוצר לנפש גבוה משמעותית מירידה ממוצעת של 3.5%

בתוצר לנפש במדינות ה- OECD.

המכפיל של שוק המניות ? מכפיל הרווח המצרפי לשנת 2009 של חברות המעוף עמד על 15.0 המכפיל לשנת 2008 עמד על 25 ומכפיל הרווח לשנת 2007 במחירי 2009 עמד על 16.4. כלומר עליות השערים בבורסה מגובות בעלייה ברווחי החברות והמכפיל המצרפי עדיין נמוך מרמות השיא של 2007.

תשואה עודפת משמעותית - עליות השערים שנרשמו במחצית הראשונה היו רק ההתחלה ? עליות השערים שאפיינו את שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2009 נמשכו גם ברבעון האחרון. מדד המעוף עלה בשיעור של 13.4% ומדד ת"א 100 עלה בשיעור של 13.3%.

תשואות אלו מרשימות עוד יותר בהשוואה בינלאומית. מדדים שקולים כגון FTSE 100 האנגלי , DAX הגרמני וה- S&P500 השיגו תשואה של 5.15%, 7.2% ו 6.8% בלבד בהתאמה.

לחוסנו היחסי של שוק ההון סיבות רבות, בראש ובראשונה שיפור מאקרו כלכלי, ירידה בפרמיית הסיכון שמשקיעים מייחסים לישראל (לראייה המעבר לשוק מפותח), מציאת מאגרי הגז הענקיים ותהליכי התייעלות ממוקדי רווחיות.

העלאת ריבית - בהמשך למגמה עליה הצבענו ברבעון הקודם, בנק ישראל מצוי כיום במסלול של ייקור הריבית, אם כי באופן מתון. ייקור- על רקע השיפור בנתונים המקרו כלכליים ובעיקר השיפור הנצפה ברמת הפעילות הכלכלית במשק ובשוק העבודה, ומתון - על רקע אי הודאות לגבי מידת היציבות של הנתונים האחרונים, והחשש מפני האטה בפעילות הכלכלית לקראת סוף 2010.

בהקשר זה חשוב לציין כי בחודש מרץ 2010 הוחלט על מינוי נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר לקדנציה נוספת בתפקיד.

שוק האג"ח - בדומה למגמה שראינו ברבעון הקודם, גם ברבעון הרביעי התשואות במרבית אגרות החוב הקונצרניות המשיכו לרדת. מדד התל בונד 20 נותר כמעט ללא שינוי ברבעון הרביעי לעומת הרבעון הקודם, ובסה"כ השלים עלייה של כ-22% מתחילת השנה. בנוסף, נראה כי מספר גיוסי החוב החוץ בנקאי גדל הרבעון לעומת רבעון קודם. מרבית הגיוסים התבצעו על ידי חברות נדל"ן דוגמת מבני תעשייה, אמות, גב ים ועוד.

מפותחים - ביוני 2009, הכריזה חברת MSCI על שינוי הסיווג של מדינת ישראל מקטגוריית שוק מתפתח (Emerging Market) לזו של שוק מפותח (Developed Market), שינוי שייכנס לתוקף בסוף מאי 2010. שינוי הסיווג של מדינת ישראל כמדינה מפותחת, אולי מפתיע מעט ישראלים, במיוחד לאור התמונות מפתיחת הסניף הראשון של H&M בישראל, אבל השינוי מתבקש. בזמן הקרוב, המעבר, כנראה, יביא לירידה בביקושים שיספקו משקיעים זרים, אבל להערכתנו השוק הישראלי יכול לספוג שינוי זה. לאורך זמן, המעבר טומן בתוכו הזדמנויות רבות. המעבר למשחק במגרש של המדינות המפותחות אמנם דורש התאמות והרבה עבודה מהחברות הישראליות, אבל מגדיל את מקורות המימון וההזדמנויות שעומדים לחברות בישראל.

האירועים העיקריים ברבעון הרביעי

עליות השערים שנרשמו במחצית הראשונה היו רק ההתחלה ? עליות השערים שאפיינו את שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2009 נמשכו גם ברבעון האחרון. מדד המעוף עלה בשיעור 13.4% ומדד ת"א 100 עלה בשיעור 13.3%.

תשואות אלו מרשימות עוד יותר בהשוואה בינלאומית. מדדים שקולים כגון FTSE 100 האנגלי , MERVAL הארגנטינאי וה- S&P500 השיגו תשואה של 5.15%, 11.6% ו- 6.8% בלבד בהתאמה.

לחוסנו היחסי של שוק ההון סיבות רבות, בראש ובראשונה שיפור מאקרו כלכלי, ירידה בפרמיית הסיכון שמשקיעים מיחסים לישראל (לראייה המעבר לשוק מפותח), מציאת מאגרי הגז הענקיים ותהליכי התייעלות ממוקדי רווחיות.

IPhone - ב- 9 בדצמבר, אחרי צפייה ארוכה, הושק האייפון בישראל. השפעת ההשקה על התוצאות בפועל של חברות הסלולר, בשנת 2009, הייתה אמנם שולית, אך מהרעש שליווה את ההשקה ומההשלכות שלה על 2010 אי אפשר להתעלם, אנו מעריכים כי השוק יוצף במאות אלפי מכשירים חדשים. שיגעון האייפון צפוי להתאפיין בגידול בהכנסות מנתונים וגידל ב- ARPU, כתוצאה מהורדה מאסיבית של אפליקציות, במיוחד בחלק הראשון של 2010 (משוגעי טכנולוגיה יהיו הראשונים להתנפל על המכשיר, בעוד שבהמשך נראה תיקון קטן מטה). מצד שני, השקת האייפון כרוכה בהוצאות שיווק ומכירה גבוהות ולעלייה חדה בהוצאות ה- CAPEX . חברות הסלולר הישראליות הצליחו לדחות את ההשקה במשך זמן רב, אבל הבלתי נמנע הגיע. ישראל היא המדינה הראשונה בה אפל השיקה את המכשיר המבוקש אצל כל ספקיות הסלולר במקביל ולכן איננו מייחסים לאייפון השפעה על נתח השוק של החברות. למרות שספקיות הסלולר חתמו על חוזה הפצה נוקשה, להערכתנו לחברות לא תהיה בעיה לעמוד בו.

תוכנית הבראה לצים - במהלך הרבעון הרביעי גובשה ואושרה ע"י האסיפה הכללית של החברה לישראל, תוכנית הבראה לחברת הבת צים. תוכנית ההבראה הינה מהלך מורכב וחובק עולם שכלל תיאום בין עשרות בנקים, מספנות, בעלי אניות ומחזיקי אג"ח. במסגרת התוכנית התחייבה החברה לישראל להזרים סכום כולל של 45 מיליון דולר לצים, הנושים הפיננסים הסכימו לפריסה מחודשת של החוב ובעלי המספנות לדחייה בקבלת האוניות שהוזמנו.

הסדר החוב של אפריקה ישראל - במהלך הרבעון הרביעי גובש ונוסח הסדר החוב של אפריקה ישראל. בימים אלה אושר ההסכם באופן סופי ע"י שופטת בית המשפט המחוזי ורדה אלשייך. ע"פ ההסכם כ- 36% מהחוב יפרע בתקופה של עד שנתיים, בדומה ללוח הסילוקין המקורי (כ- 7% במזומן, 13% באג"ח לזמן קצר וכ- 16%במניות של חברות בנות) כ- 18% החוב יומרו למניות החברה וכ- 46% הנותרים ימוחזרו לזמן ארוך (מח"מ 6.8 שנים). בנוסף, מתחייב מר לבייב להשקיע בחברה כ- 750 מיליון ש' במהלך 4 השנים הקרובות.

הריבית מתחילה לטפס, לאט ובזהירות - על רקע שילוב של האופטימיות בנוגע להווה מחד גיסא והחששות לעתיד מאידך גיסא, ועל רקע רמתה הנמוכה של הריבית הריאלית במשק (שעודנה שלילית) בחר בנק ישראל להעלות את הריבית במשק בקצב מתון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"