רעיון להשקעה: מתכת נדירה יותר שיכולה להניב תשואה נאה!

אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים, בוחן את השבוע החולף בשוק הסחורות ומסביר כיצד ניתן להשקיע בפלטינה
אריה גורן |

שבוע המסחר בסחורות האחרון התאפיין בעיקר בירידות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בסיכום שבועי ב-1.95%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-43.6% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-33.6% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר 2009.

הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר במחיר הסוכר, שירד ב-8.8% ל-17.0 סנט לפאונד, במחיר הגז הטבעי שירד ב-6.8% ל-3.93 דולר למיליון BTU ובמחיר רכז התפוזים שירד ב-6.4% ל-136.2 סנט לפאונד.

לעומתם עלה מחיר הפלדה בבורסת המתכות של לונדון בשבוע שעבר ב-12.2%ל-550 דולר לטון ומחיר הניקל, המשמש בעיקר לייצור פלדת אל-חלד, עלה ב-4.2% ל-23,650 דולר לטון. מחיר הנפט ירד בסיכום שבועי ב-1.2% ל-80.0 דולר לחבית, מחיר הזהב ירד ב-0.3%ל-1,104.30 דולר לאונקיה ומחיר הפלטינה ירד ב-0.8% ל-1,596 דולר לאונקיה, אבל על הפלטינה בהמשך.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, ירד ב-8.32% בשבוע שעבר ל-3,098 נקודות. המדד נמוך כעת ב-33.5% מהפסגה, 4,661 נקודות, שנרשמה ב-19 בנובמבר 2009, אבל עדיין גבוה ב-43.2% מהשפל, 2,163 נקודות, שנרשם ב-24 בספטמבר 2009.

במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו עליות בסיכום שבועי, אם כי מתונות. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה ב-0.58% ל-1,166.59 נקודות ומדד מניות הנאסד"ק עלה בשבוע שעבר ב-0.87% ל-2,395.13 נקודות. אלו מחירי הסגירה השבועיים הגבוהים ביותר של שני המדדים מאז ספטמבר 2008, החודש שבו קרסה חברת ליהמן ברדרס. מדד המניות העולמיMSCI World עלה בשבוע שעבר ב-0.22% ל-1,193.41 נקודות, המדד נמוך כיום ב-29.1% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-74.5% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס 2009.

הדולר התחזק ביחס לאירו בסיכום שבועי ב-0.89% ל-1.341 דולר לאירו, וב-2.15% ביחס לין היפני ל-92.49 דולר לין. ביחס לשקל התחזק הדולר בשבוע שעבר ב-0.43%, ושערו היציג האחרון היה 3.750 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.

פלטינה

בריאיון ברשת הטלוויזיה הפיננסית האמריקאית CNBC ב-17 בחודש העריך גורו הסחורות הנודע, ג'ים רוג'רס, כי מחיר הזהב יגיע ליותר מ-2,000 דולר לאונקיה, אבל הוא סייג את הערכתו בטענה כי הדבר עשוי להימשך עד עשר שנים (אני מציע לבדוק את טענתו בעוד עשר שנים, ואז נראה).

מכל מקום, מי שמעוניין להשקיע חלק מהונו במתכות האצילות יגדיל את סיכוייו לתשואה עודפת אם ישקיע בפלטינה במקום בזהב. אחרי ככלות הכול, הפלטינה נדירה בהרבה מהזהב, ויש לה שימושים רבים יותר. בשנת 2009 הייתה כמות הזהב שהופקה ממכרות פי 13 מכמות הפלטינה שהופקה ממכרות, 2,394 טון זהב בהשוואה ל-185 טון פלטינה בלבד. נוסף על כך, 90% מכמות הפלטינה ממכרות בעולם מופקת בשתי מדינות בלבד, דרום אפריקה ורוסיה ודרום אפריקה, שהפיקה 76.5% מכמות הפלטינה העולמית בשנת 2009, סובלת ממחסור מתמשך בכושר ייצור החשמל, מחסור שיימשך לפחות עד סוף שנת 2013, דבר המגביל את כמות הפלטינה, הזהב ומחצבים אחרים שנכרים שם. רק לשם המחשה של נדירות הפלטינה: כל כמות הפלטינה שהופקה עד היום בעולם הייתה יכולה להיכנס לקובייה שאורך הצלע שלה 7.5 מטר בלבד.

מבחינת הצריכה, השימוש העיקרי בפלטינה הוא לממירים קטליטיים להפחתת פליטת גזים מזהמים מכלי רכב. תעשיית הרכב העולמית מתאוששת לאחר המיתון הקשה בשנה שעברה, סין עברה את ארצות הברית במספר כלי הרכב שהיא מייצרת בכל חודש, ושוק המכוניות גדל שם במהירות. לפי CMS Insight, חברת ייעוץ לשוק הרכב, בשנתיים הקרובות ייגדלו מכירות כלי הרכב הקלים ב-30% בעולם, ובסין אף בקצב גדול יותר כמו כן, הביקוש למשאיות גדל בסין ב-45% בשנה שעברה וצפוי לגדול עוד יותר. נוסף על כך, כיום במרבית המדינות נקבעות תקנות מחמירות ביותר למניעת זיהום אוויר, כך שהשימוש בפלטינה ובפלדיום לממירים הקטליטיים ייגדל עוד יותר.

הפלטינה עמידה מאוד בפני קורוזיה ובפני חומרים כימיים ואינה מתחמצנת אפילו בטמפרטורות גבוהות (נקודת ההתכה של פלטינה גבוהה מאוד, 1772 מעלות צלזיוס, לעומת 1064 מעלות של זהב). היא גם מוליכת חשמל מעולה. כל זאת והיכולת הקטליטית יוצאת הדופן שלה הביאו לשימושים תעשייתיים רבים, וזאת נוסף על ייצור התכשיטים. כ-32% מצריכת הפלטינה בשנת 2009 הייתה לייצור תכשיטים בהשוואה ל-57% מצריכת הזהב לאותה מטרה. לכן, בשל עליית מעמד הביניים בסין ובהודו צפויה צריכת הפלטינה והזהב לתכשיטים לגדול שם.

תעודת הסל החדשה לפלטינה ממשית, PPLT, שהושקה בבורסת ניו יורק ב-8 בינואר השנה, מגדילה גם היא את הביקוש לפלטינה. ככל שמשקיעים קונים את התעודה, החברה המנהלת רוכשת פלטינה ממשית ומאחסנת אותה ככיסוי לתעודת הסל.

בניגוד לזהב, שבו קיים עודף היצע על הביקוש, בפלטינה המצב הפוך, וכמעט בכל השנים האחרונות קיים עודף ביקוש על ההיצע, כפי שניתן ללמוד מהטבלה להלן.

מאזן הפלטינה העולמי שנים 2010-2003

איך משקיעים בפלטינה

תעודת סל לפלטינה ממשית, ETFS Physical Platinum Shares, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול PPLT החל מ-8 בינואר השנה. החברה המנהלת היא ETF Securities, החברה המובילה בתעודות סל לסחורות הנסחרות באירופה, ודמי הניהול הם 0.63% לשנה.

תעודת סל לפלטינה, E-TRACS UBS Long Platinum ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול PTM, התעודה משקיעה בחוזים עתידיים לפלטינה. החברה המנהלת היא UBS Global Asset Management, ודמי הניהול הם 0.65% לשנה.

תעודת סל שורט לפלטינה, E-TRACS UBS Short Platinum ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול PTD, החברה המנהלת היא UBS Global Asset Management, ודמי הניהול הם 0.65% לשנה. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במחיר הפלטינה, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הפלטינה ירד.

ובהזדמנות זו ברצוני לברך את כל קוראי המדור בברכת חג שמח.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים
צילום: אילוסטרציה
דירוג הבנקים

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים הלוואות

השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה). 

מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.

ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.    

 


   הריבית החציונית על הלוואות פרטיות צמודות לפריים

אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%.  מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.


הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל  של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים. 

למעשה, 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.