המסלקה הפנסיונית - פתגם סיני או מהפכה בעולם הפנסיה?

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, מבאר לנו את המושג החדש ואיך הוא ישפיע עלינו
ירון שמיר |

בימים האחרונים התרבו הדיבורים סביב ענין המסלקה הפנסיונית. אז למען כל אלה שמסלקה פנסיונית נשמע להם כמו פתגם סיני עתיק ננסה בשורות הקרובות להסביר מה זה בכלל, למה זה מעורר כל כך הרבה מהומה ומי מרויח ומי מפסיד מענין המסלקה.

ענין המסלקה הפנסיונית נמצא בעין הסערה כבר למעלה משנה וזאת בעקבות פניה של הממונה לכל השחקנים בענף בו הצהיר על כונתו לקדם הקמתה של מסלקה על יד הקמת חברה שתהיה בבעלותם המשותפת של כל הגורמים הרלוונטים בשוק. ניירות עמדה בענין פורסמו מאז על ידי כל הגופים הרלונטים אך בפועל עקב סיבות שונות הענין לא התקדם.

אז מה זו בעצם המסלקה הפנסיונית

המסלקה הפנסיונית היא יוזמה של האוצר אשר לצורך יעול תהליכים מנסה לעודד הקמת מערכת שתאפשר העברת מידע באופן זמין, מהיר ובפורמט אחיד בין כל השחקנים בשוק הפנסיוני בנוסף המערכת תדע לבצע סליקה של כספים ולהתאים את הכספים בצורה מדוייקת לתוכניות אליהן הם מיועדים.

למה זה טוב - מכיון שעל ידי הקמת מערכת כזו יוכלו להתבצע פעולות בשוק הפנסיוני ביתר קלות, המידע יהיה נגיש וברור יותר וימנעו טעויות של יעוץ לא נכון עקב נתונים חסרים, מעבר כספים שלא בהתאם לתוכניות הקימות ועוד.

אז על מה המהומה

באופן עקרוני כל הגופים מסכימים כי ענין המסלקה הפנסיונית הוא ענין נכון, הויכוח הוא על העיתוי , הזמן והדרך שבה יש להקים את המסלקה. האוצר מנסה לקדם הקמה של מערכת שתיתן את כל השרותים מהקמתה ? כלומר גם מידע וגם סליקה לעומת זאת חלק גדול מהגופים טוענים כי ההקמה צריכה להיות בשלבים ולטפל קודם כל בענין המידע.

מי המרוויחים ומי המפסידים

המרויחים העיקרים מענין המסלקה הפנסיונית הם הבנקים בכובעם כיועצים פנסיונים. אחד הדברים שמפריעים לבנקים להכנס ליעוץ הפנסיוני הוא המחסור בנתונים זמינים ומידים מגופים מוסדים והחשש כי בסופו של דבר היעוץ יהיה חסר. עקב כך חלק גדול מהבנקים מפצלים את תהליך היעוץ טרום קבלת המסמכים והמידע ולאחר קבלת המסמכים והמידע- מסלקה פנסיונית תפשט את עולמם.

גם סוכן הביטוח הקטן יהנה מהקמת המסלקה- שרות שניתן היום רק על ידי סוכנים המחזיקים תוכנת ניהול הסדר יכול יהיה להינתן גם על ידי הסוכן הקטן, נגישותו למידע תהיה גדולה יותר והיכולת שלו בעבודה מול מעסיקים תגבר.

גופים פנסיונים בצמיחה ושאינם מנהלים נכסים בהיקפים גדולים יהנו מחשיפת המידע, השקיפות ופישוט התהליכים ויוכלו ביתר קלות להעביר אליהם נכסים, דברים שנמנעים היום עקב העדר הנתונים.

הנפגעים העיקרים הם הגופים הגדולים ובעיקר חברות הביטוח אשר יחשפו לאיום של ניוד בקלות רבה יותר על תיקי הביטוח, יש לסייג ולאמר כי חלק גדול מהתוכניות נהנות מיתרונות של מס וקיצבה אשר מידע זמין ומלא יעזור דוקא לחברות הביטוח בשימור התיק.

נפגעים נוספים הם מנהלי ההסדר, גם כאן יש לסייג ולאמר כי יתרונם של מנהלי ההסדר אמנם נמצא גם בקיומה של מערכות סליקה ומידע פנסיוני אך לא רק, .הקמת מסלקה כזו לא תגרע מיתרונם ונסיונם בתפעול של לקוחות ועסקים ובודאי שיצריך התארגנות של הגורמים המתחרים בנושא של ידע וכח האדם מיומן לעבודה מול מעסיקים, כפי שקיים היום אצל מנהלי ההסדרים.

אז מה יהיה?

אנו מניחים כי בסופו של דבר המסלקה הפנסיונית אכן תקום, יחד עם זאת טווחי הזמן של שנה כפי שמנסה להוליך הממונה החדש נראים לוחות זמנים שלא יעמדו במבחן המציאות. שאלה נוספת היא האם תהיה התעקשות על בניית המסלקה במקשה אחת מלכתחילה או שיוחלט על בניית מסלקה שראשית תתן את הפתרון למידע ורק לאחר מכן לענין הסליקה.

*עורך דין ירון שמיר, עוסק כ-15 שנים בתחום הפנסיוני במגוון תפקידי ניהול, עוסק בפיתוח עסקי בתחום הפנסיה, הגמל והביטוח ומשמש כמומחה הפנסיוני של ביזפורטל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.