המסלקה הפנסיונית - פתגם סיני או מהפכה בעולם הפנסיה?

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, מבאר לנו את המושג החדש ואיך הוא ישפיע עלינו
ירון שמיר |

בימים האחרונים התרבו הדיבורים סביב ענין המסלקה הפנסיונית. אז למען כל אלה שמסלקה פנסיונית נשמע להם כמו פתגם סיני עתיק ננסה בשורות הקרובות להסביר מה זה בכלל, למה זה מעורר כל כך הרבה מהומה ומי מרויח ומי מפסיד מענין המסלקה.

ענין המסלקה הפנסיונית נמצא בעין הסערה כבר למעלה משנה וזאת בעקבות פניה של הממונה לכל השחקנים בענף בו הצהיר על כונתו לקדם הקמתה של מסלקה על יד הקמת חברה שתהיה בבעלותם המשותפת של כל הגורמים הרלוונטים בשוק. ניירות עמדה בענין פורסמו מאז על ידי כל הגופים הרלונטים אך בפועל עקב סיבות שונות הענין לא התקדם.

אז מה זו בעצם המסלקה הפנסיונית

המסלקה הפנסיונית היא יוזמה של האוצר אשר לצורך יעול תהליכים מנסה לעודד הקמת מערכת שתאפשר העברת מידע באופן זמין, מהיר ובפורמט אחיד בין כל השחקנים בשוק הפנסיוני בנוסף המערכת תדע לבצע סליקה של כספים ולהתאים את הכספים בצורה מדוייקת לתוכניות אליהן הם מיועדים.

למה זה טוב - מכיון שעל ידי הקמת מערכת כזו יוכלו להתבצע פעולות בשוק הפנסיוני ביתר קלות, המידע יהיה נגיש וברור יותר וימנעו טעויות של יעוץ לא נכון עקב נתונים חסרים, מעבר כספים שלא בהתאם לתוכניות הקימות ועוד.

אז על מה המהומה

באופן עקרוני כל הגופים מסכימים כי ענין המסלקה הפנסיונית הוא ענין נכון, הויכוח הוא על העיתוי , הזמן והדרך שבה יש להקים את המסלקה. האוצר מנסה לקדם הקמה של מערכת שתיתן את כל השרותים מהקמתה ? כלומר גם מידע וגם סליקה לעומת זאת חלק גדול מהגופים טוענים כי ההקמה צריכה להיות בשלבים ולטפל קודם כל בענין המידע.

מי המרוויחים ומי המפסידים

המרויחים העיקרים מענין המסלקה הפנסיונית הם הבנקים בכובעם כיועצים פנסיונים. אחד הדברים שמפריעים לבנקים להכנס ליעוץ הפנסיוני הוא המחסור בנתונים זמינים ומידים מגופים מוסדים והחשש כי בסופו של דבר היעוץ יהיה חסר. עקב כך חלק גדול מהבנקים מפצלים את תהליך היעוץ טרום קבלת המסמכים והמידע ולאחר קבלת המסמכים והמידע- מסלקה פנסיונית תפשט את עולמם.

גם סוכן הביטוח הקטן יהנה מהקמת המסלקה- שרות שניתן היום רק על ידי סוכנים המחזיקים תוכנת ניהול הסדר יכול יהיה להינתן גם על ידי הסוכן הקטן, נגישותו למידע תהיה גדולה יותר והיכולת שלו בעבודה מול מעסיקים תגבר.

גופים פנסיונים בצמיחה ושאינם מנהלים נכסים בהיקפים גדולים יהנו מחשיפת המידע, השקיפות ופישוט התהליכים ויוכלו ביתר קלות להעביר אליהם נכסים, דברים שנמנעים היום עקב העדר הנתונים.

הנפגעים העיקרים הם הגופים הגדולים ובעיקר חברות הביטוח אשר יחשפו לאיום של ניוד בקלות רבה יותר על תיקי הביטוח, יש לסייג ולאמר כי חלק גדול מהתוכניות נהנות מיתרונות של מס וקיצבה אשר מידע זמין ומלא יעזור דוקא לחברות הביטוח בשימור התיק.

נפגעים נוספים הם מנהלי ההסדר, גם כאן יש לסייג ולאמר כי יתרונם של מנהלי ההסדר אמנם נמצא גם בקיומה של מערכות סליקה ומידע פנסיוני אך לא רק, .הקמת מסלקה כזו לא תגרע מיתרונם ונסיונם בתפעול של לקוחות ועסקים ובודאי שיצריך התארגנות של הגורמים המתחרים בנושא של ידע וכח האדם מיומן לעבודה מול מעסיקים, כפי שקיים היום אצל מנהלי ההסדרים.

אז מה יהיה?

אנו מניחים כי בסופו של דבר המסלקה הפנסיונית אכן תקום, יחד עם זאת טווחי הזמן של שנה כפי שמנסה להוליך הממונה החדש נראים לוחות זמנים שלא יעמדו במבחן המציאות. שאלה נוספת היא האם תהיה התעקשות על בניית המסלקה במקשה אחת מלכתחילה או שיוחלט על בניית מסלקה שראשית תתן את הפתרון למידע ורק לאחר מכן לענין הסליקה.

*עורך דין ירון שמיר, עוסק כ-15 שנים בתחום הפנסיוני במגוון תפקידי ניהול, עוסק בפיתוח עסקי בתחום הפנסיה, הגמל והביטוח ומשמש כמומחה הפנסיוני של ביזפורטל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוס אתיחאד (אתיחאד)מטוס אתיחאד (אתיחאד)

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה

אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן

רן קידר |

אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים. 

השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.

מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול

טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.

גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.

יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.