מכירת נקודות "נוסע מתמיד" של חברה לתושב ישראל ולתושב חוץ
עו"ד (רו"ח) רונן ארויו משיב:
מבחינת מס הכנסה, אין ספק שמדובר בהכנסה חייבת. הדבר ייתכן אפילו מכוח סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") כהכנסה מ"עסק" או מ"עסקת אקראי" או לכל הפחות מכוח סעיף 2(10) לפקודה, ואם לא כן, אזי מכוח חלק ה' לפקודה, העוסק במס רווחי הון.
באשר להיבטי מע"מ התמונה מורכבת יותר. בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") מוגדרת "עסקה" כך:
א. "מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו, לרבות מכירת ציוד".
ב. מכירת נכס שהעוסק ניכה מס תשומות כשרכש אותו.
ג. עסקת אקראי אשר לעניינו החלופה הרלבנטית בהגדרה זו היא: "מכירת טובין או מתן שירות באקראי, כשהמכירה או השירות הם בעלי אופי מסחרי".
טרם בחינת החלופות השונות להגדרת "עסקה", יש לבחון האם זכות החברה לנקודות הנוסע המתמיד היא "נכס" (נכס = טובין או מקרקעין) או באופן ספציפי יותר - "טובין".
"טובין" מוגדרים בחוק מע"מ כך (ההגדרה הרלוונטית לענייננו):
"זכות, טובת הנאה ונכסים בלתי מוחשים אחרים ובין השאר-ידע, למעט זכות במקרקעין או בתאגיד, ולמעט ניירות ערך ומסמכים סחירים וזכויות בהם".
לאור הגדרה זו נראה כי הזכות לנקודות הנוסע המתמיד מהווה כנראה "טובין" (אני מניח שהיא אינה מסמך סחיר). משכך, אם מכירה זו היא בעלת אופי מסחרי ואני מניח שכך הוא, אזי לפחות על פי חלופת "עסקת אקראי" מתקיימת פה עסקה החייבת במע"מ.
כעת עלינו לבחון אם קיים פטור כלשהו לחיוב זה במע"מ או אם קיים שיעור אפס.
לטעמי אפשר שלא לחייב במע"מ את המכירה הזו (או ליתר דיוק לחייבה בשיעור אפס) וזאת מכוח סעיף 30(א)(10) לחוק מע"מ, המטיל מע"מ בשיעור אפס על "מכירת זכות לנסיעת חוץ". אין ספק שנקודות אל על (לפחות כל עוד לא יהיה אפשר לממשן בקו הטיסות שעתיד להיפתח בין תל אביב לאילת) מקנות למקבלם זכות לטיסת חוץ מישראל ליעד בין-לאומי אחר או בחזרה. אשר על כן, אפשר לטעון לקיום פטור זה אף על פי שמכירת הנקודות היא רק אמצעי שיאפשר את רכישת הזכות לטיסת החוץ ולא מכירה ישירה של זכות כזו בידי חברת תעופה.
אם יטענו רשויות מע"מ כי סעיף זה אינו חל בענייננו - למשל, אם אין מכירת הנקודות מכירה של זכות ממשית לטיסה אלא רק מכירה של נכס שבאמצעותו יוכל הרוכש לרכוש זכות לטיסה מחברת התעופה, אפשר לתור אחר פטורים או שיעורי אפס נוספים:
לפי סעיף 30(א)(2) לחוק מע"מ מכירת נכס בלתי מוחשי לתושב חוץ חייבת במע"מ בשיעור אפס. לאור זאת ייתכן שמכירת הזכות לנקודות אל על לתושב חוץ לא תגרור חיוב במע"מ.
ייתכן שאפשר להתייחס אל נקודות הנוסע המתמיד כאל "שירות" (שירות טיסה) ואז להפעיל את סעיף 30(א)(7) לחוק מע"מ, המעניק שיעור אפס למתן שירות בחו"ל על ידי עוסק שמקום עיסוקו העיקרי הוא בישראל. במקרה זה אפשר לקבוע שרוב השירות נעשה בחו"ל ולצמצם מאוד את חבות המע"מ, אך לטעמי, טענה זו קשה לקבלה וקל הרבה יותר לסווג את הנקודות כאגד זכויות ל"טיסת חוץ" הנהנות מחיוב בשיעור אפס לפי סעיף 30(א)(10) לחוק מע"מ.
אחתום את תשובתי בכך שאציין שגם הרוכש הוא עוסק ומחויב במע"מ, ואזי הצדדים אמורים להיות אדישים לקיומו או להיעדרו של חיוב, בשל אפשרות הרוכש לקזז תשומות.
למרות זאת, גם אם מדובר בעסקה בין שני עוסקים, הייתי ממליץ לשואל לפנות לרשויות מע"מ כדי לקבל אישור עקרוני על חיוב או על היעדר חיוב (או קיום חיוב אפס) במע"מ בשל מכירה זו. זאת כדי למנוע מצב של הוצאת חשבונית עם מע"מ מלא ותשלומו לרשויות בידי המוכר. תיתכן טענה כלפי הרוכש המבקש לקזז מס תשומות מכוחה של החשבונית, כי מדובר בחשבונית שאינה כדין (מכיוון שהמע"מ אמור להיות אפס) ומשום כך יוערמו קשיים על קיזוז התשומות.
*התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בה

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.