כיל מאשרת את הדיווחים: נחתמו 4 חוזים לאספקת אשלג מול יבואנים סיניים

סיטיגרופ בהמלצת 'החזק' על כיל: "ספקות לגבי יכולתם של יצואנים נוספים לעלות את המחירים"

פורסם לראשונה: 10:35

חברת הדשנים הישראלית, כימיקלים לישראל, אישרה היום אחר הצהריים את הדיווחים המוקדמים לפיהם חתמה על 4 חוזים למכירת אשלג בסין. נציין כי טרם הדיווח, בשוק האשלג כבר התחילו להתייחס לכך כעובדה מוגמרת.

בקבוצת FMB, מכון מחקר אשר עוקב אחר המסחר בדשנים ומספק מידע עכשווי על המחירים, הצטרפו היום לדיווחים לפיהם כיל חתמה על חוזה למכירת אשלג לסינים וסיפקו נתונים חדשים.

לפי הדיווחים בתקשורת שקדמו להודעתה של החברה, במסגרת ההסכם כיל תמכור לסינים כ-300 אלף טון אשלג במחיר של 350-360 דולר לטון, קרי שווי עסקה של 106.5 מיליון דולר. עם זאת, ב-FMB טוענים היום כי החוזה נחתם במחיר דומה לזה שהסינים חתמו עם BPC, המאגד את פעילותן של ענקיות האשלג הרוסיות אורלקלי (uralkali) ובלארוסקאלי (belaruskali).

במחלקת המחקר של סיטיגרופ התייחסו לממצאים החדשים וטענו כי "למרות השיפור שנרשם מתחילת 2010 בביקושים בשוק הדשנים, כיל לא הצליחה לחתום על מחירים גבוהים יותר, דבר הצפוי להעלות ספקות לגבי יכולתם של יצואנים נוספים לעלות את המחירים".

ע"פ המידע שפרסמה החברה היום, החוזים החדשים של כיל נחתמו מול 4 יבואנים שונים ולא רק מול יבואן מרכזי אחד, כפי שנטען בעבר, דבר שמעיד על כך שהמשא ומתן עם היבואנים הגדולים ממשיך להיות קשה.

כמו כן, ב-FMB טוענים כי כיל חתמה על חוזים למכירה של 520 אלף טון פלוס אופציה להזמנה של עוד 100 אלף טון (כמעט פי שתיים ממה שדווח בסוף השבוע האחרון). "מדובר בכמות מכובדת ביחס להזמנות ההיסטוריות שכיל מקבלת מסין (600-700 קילו טון)", אומרים בסיטי ובאותה נשימה מוסיפים אזהרה, כי בשנים האחרונות סין לא עמדה בהתחייבויותיה.

כרגע ממתינים בשווקים שחדשות מ-Canpotex, שותפות של יצרניות הדשנים פוטאש, מוזאיק ואגריום. Canpotex סיפקה בעבר כשליש מסך הייבוא של סין ועד כה, בארגון נמנעו מלחתום על חוזה חדש עם הסינים בטענה, כי המחיר עליו חתמה BPC הינו נמוך מידי. בתגובה אומרים בסיטי, כי הם מאמינים שהחוזה החדש של כיל מול הסינים, שנחתם במחיר דומה לזה של BPC מנמיך את הסבירות שב-Canpotex יצליחו להשיג מחירים גבוהים יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.