הזרקור מופנה לכסף: הנייר שהשלים עלייה שנתית של 63%

אריה גורן, אנליסט גלובאלי בכלל פיננסים, מתייחס לשינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון ונותן דגש לכסף
אריה גורן |

במסחר בסחורות בשבוע האחרון נרשמו עליות במחירי כל הסחורות כמעט. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בסיכום שבועי ב-2.61%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-38.6% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-45.3% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר 2009.

העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר: במחיר הפחם, שעלה ב-18.2% ל-58.3 דולר לטון; במחיר רכז התפוזים, שעלה ב-17.1% ל-151.2 סנט לפאונד בגלל הקרה בפלורידה; ובמחיר מתכת הכסף, שעלה ב-9.7% ל-18.47 דולר לאונקיה, אבל על הכסף בהמשך. מחיר הנפט עלה בסיכום שבועי ב-4.3% ל-82.75 דולר לחבית.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, עלה ב-4.49% בשבוע שעבר ל-3,140 נקודות. המדד גבוה כעת מהשפל של 2,163 נקודות שנרשם ב-24 בספטמבר 2009 ב-45.2%, אבל נמוך ב-32.6% מהפסגה (4,661 נקודות) שנרשמה ב-19 בנובמבר 2009.

גם במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו עליות נאות בשבוע האחרון. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה בסיכום שבועי ב-2.68% ל-1,144.98 נקודות, ערכו הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2008, החודש שבו פשטה חברת ליהמן ברדרס את הרגל. מדד מניות הנאסד"ק עלה בשבוע שעבר ב-2.12% ל-2,317.17 נקודות, גם במדד זה נרשם ערכו הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2008. מדד המניות העולמיMSCI World עלה בשבוע שעבר ב-2.55% ל-1,198.26 נקודות, המדד נמוך כיום ב-28.8% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-75.2% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס 2009.

הדולר נחלש מעט בשבוע שעבר ביחס לאירו ב-0.60% ל-1.441 דולר לאירו, וב-0.39% ביחס לין היפני ל-92.65 ין לדולר. ביחס לשקל נחלש הדולר בסיכום שבועי בשיעור גדול יותר ב-1.51%, ושערו היציג האחרון היה 3.718 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.

כסף

מחיר הכסף עלה ב-9.7% בשבוע שעבר ל-18.47 דולר לאונקיה (אונקיה טרוי, השווה 31.10 גרם). מתחילת שנת 2009 עלה מחיר הכסף ב-63.5%, וזאת בהשוואה לעלייה של 28.8% במחיר הזהב באותו פרק זמן. מחירי הזהב והכסף עלו למרות עודף ההיצע על הביקוש בשנים האחרונות. מחיר הסחורות עולה כשקיים מחסור, כמו במקרה הנוכחי בסוכר, ויורד כשקיים עודף בסחורה. אולם במקרה של הזהב והכסף מחירם עולה למרות העודף הקיים בהיצע בשל הביקוש הרב לצורכי השקעה, כפי שניתן להיווכח מנתוני הטבלה להלן, שבה מפורטים נתוני התפוקה והצריכה של הכסף החל משנת 2003.

למתכת הכסף ? הנפוצה והזולה מבין המתכות היקרות ? שימושים רבים בתעשייה ובהכנת תכשיטים, הנובעים מהתכונות המיוחדות שלה. הכסף הוא המוליך הטוב ביותר שבנמצא לחשמל ולחום ? תכונה המנוצלת במוצרים חשמליים. החזר האור של הכסף מנוצל להכנת מראות, ומלחיו הרגישים לאור משמשים להכנת סרטי צילום. צבעו הלבן הזוהר ועמידותו הם הסיבה לשימוש הנפוץ בכסף לתכשיטים. צריכת הכסף התחלקה בשנת 2008 כלהלן: שימוש תעשייתי ? 49%, תעשיית תכשיטים וכלי כסף ? 25%, צילום ? 13%, מטבעות ומדליונים ? 4% השקעה ? 9%.

כל המכירות השנתיות של כסף בעולם מסתכמות בערכים של היום ב-16.2 מיליארד דולר. זהו שוק קטן בהשוואה ל-126.8 מיליארד הדולר של המסחר העולמי השנתי בזהב, ולפיכך שינוי פתאומי בביקוש לצורכי תעשייה או מסיבות ספקולטיביות יוביל לתנודה גדולה במחיר הכסף, כמו שקרה בניסיון ההשתלטות של האחים האנט על שוק הכסף העולמי.

בשנות השבעים של המאה הקודמת ניסו האחים האנט להשתלט על כל מלאי הכסף בעולם. וויליאם ובנקר האנט היו היורשים של איל הנפט ה"ל האנט מטקסס, האיש שנחשב בזמנו לאדם העשיר ביותר בעולם. בתחילת שנות השבעים החליטה המשפחה לרכוש כסף בכמויות גדולות כהגנה מפני אינפלציה.

בסתיו 1979 קנו האחים האנט וכמה אילי נפט סעודים 200 מיליון אונקיות כסף ? כמות המקבילה לחצי מההספקה העולמית באותה תקופה. בעקבות הרכישה המסיבית קפץ מחיר הכסף מ-2 דולר לאונקיה בשנת 1973 ל-5 דולר בתחילת שנת 1979 והגיע ל-54 דולר בתחילת שנת 1980 (בתיקון לאינפלציה 54 דולר של שנת 1980 שווה 150 דולר כיום).

המבוגרים שבינינו אולי זוכרים את הבהלה לכסף באותה שנה: כדי לנצל את המחיר הגבוה מכרו אנשים כלי אוכל מכסף שהיו שנים בביתם, ומחיר סתימה אצל רופא השיניים הרקיע שחקים (הכסף הוא מרכיב עיקרי בחומר למילוי סתימות). במארס 1980 התעוררו בפדרל ריזרב בארצות הברית והגדילו את הדרישות לביטחונות במסחר בכסף בבורסת COMEX כדי למנוע את השתלטות האחים האנט על המסחר בכסף העולמי.

מכיוון שרכישות האחים האנט היו במינוף גבוה, הם לא יכלו לעמוד בדרישה לביטחונות ונאלצו למכור כסף במחיר נמוך. ב-27 למארס 1980 צנח מחיר הכסף ב-50%: מ-21.62 דולר ל-10.80 דולר. האחים האנט נאלצו להכריז על פשיטת רגל, ולאחר מכן הורשעו בדין.

איך משקיעים בכסף

כדי להצליח במסחר בסחורות על ההשקעה להיות בשני הכיוונים: רכישה כשמעריכים שמחיר הסחורה צפוי לעלות, ומכירה בחסר כשמעריכים שמחיר הסחורה צפוי לרדת. הדבר נכון גם לגבי המסחר בכסף: מי שמעריך שמחירו עלה בשיעור גבוה מדי וצפוי לחול בו תיקון יכול למכור את הכסף באחת הדרכים המפורטות להלן, מי שמעריך שמחיר הכסף צפוי לעלות עוד יותר, כמו רבים מאנליסטים הסוקרים את שוק הסחורות, יכול לרכוש כסף באחת הדרכים המפורטות להלן.

השקעה בישראל

כלל-פורקס

בחשבון מסחר בכלל-פורקס ניתן להשקיע בכסף השקעה ישירה בכל סכום בשני הכיוונים, קנייה ומכירה. ההשקעה באמצעות כלל-פורקס היא הנוחה ביותר, אבל יש להיזהר משימוש במינוף הנדיב שהחברה מאפשרת לבעלי החשבונות אצלה. שימוש במינוף גדול מאפשר להשיג רווחים גדולים אם קולעים למטרה, אבל יכול לגרום למחיקת כל ההשקעה אם ינוע בתחילה יחס המחירים בכיוון ההפוך למצופה. שימוש בהון העצמי או במינוף נמוך מאפשר אורכה וניצול של ההזדמנות למכור ברווח בזמן המתאים. להלן קישור לחברה:

https://www.clalforex.co.il/he/apply/?tag=open_new

תעודת סל תכלית כסף

לתעודה נפח מסחר יומי ממוצע של 263,000 ₪ וערך נכסיה 20.8 מיליון ₪, תשואת התעודה ב-12 חודשים 48.19%. להלן קישור לחברה:

http://www.bizportal.co.il/shukhahon/bizcompquote.shtml?p_id=1097765

תעודת סל בארצות הברית

תעודת הסל SLV הנסחרת בבורסת ניו יורק משקיעה בכסף ממשי, כך שביצועיה דומים לביצועי הכסף, בשנת 2009 השיגה התעודה תשואה של 47.6% בהשוואה לעלייה בשיעור של 49.1% במחיר הכסף. התעודה סחירה מאוד, ודמי הניהול לא גבוהים, 0.5% לשנה. לתעודה יש גם אופציות קול ו-פוט סחירות. להלן קישורים לאתר החברה.

http://us.ishares.com/product_info/fund/overview/SLV.htm

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.