פרופ' אמיר ברנע: "באפריקה עברו הליך משפיל וזה יכול להוביל לדחיית הסדרים אחרים"

כך אמר בכנס הסדרי חוב של סוכנות דירוג האשראי מידרוג והוסיף בעניין ההסדר של אפריקה כי "בית המשפט נמנע לצערי מלקבוע עמדה בהסדר נושים"
נועם הוד |

כנס הסדרי חוב של חברת דירוג האשראי מידרוג, מתקיים הבוקר בת"א. פרופ' אמיר ברנע שליווה את אפריקה ישראל בפרשת הסדר החוב ומשתתף בכנס היום, טען כי השופטת, ורדה אלשיך, לא הסבירה איך היא מפרשת את המושג חדלות פירעון.

ברגע שיש חדלות פירעון, נכנסים ל"POOL אחד", לא משנה אגרות חוב קצרות או אגרות חוב ארוכות, אומר ברנע ומדגיש כי השאלה המרכזית היא מתי יש חדלות פירעון? איך קובעים חדלות פירעון? ועל זה "בית המשפט נמנע לצערי מלקבוע עמדה בהסדר נושים".

לפני כשבוע הגיע נקודת המפנה בפרשת הסדר החוב של אפריקה. כמעט ארבעה חודשים אחרי שהודיעה לראשונה כי לא תעמוד בחובותיה למחזיקי אגרות החוב, השופטת ורדה אלשיך החליטה כי כל 13 סדרות האג"ח יאוחדו תחת אסיפת נושים אחת, זאת לאחר שאפריקה נאותה להגדיל את הפיצוי במזומן למחזיקי האג"ח הקצרות ולהשית את עיקר פריסת החוב על מחזיקי אגרות החוב הארוכות שעות ספורות לפני פתיחת הדיון בעיניינה.

פרופ' ברנע שיתף את משתתפי הכנס בהליך קבלת ההחלטות במהלך המשא ומתן של החברה. "באפריקה הייתה הסכמה שליבת העסקים היא אפי פיתוח, אפריקה נכסים ודניה סיבוס, שמשרתת טכנולוגית את העסקים. אז היה צריך לבנות מה היכולת של הליבה לסחוב את החוב".

"בעלי השליטה באפריקה עברו הליך מאוד משפיל במונחים צבאיים ויכול להיות שזה ישפיע על בעלי שליטה אחרים לדחות את הסדרי החוב. האם זה טוב לנושים? לא", תיאר ברנע מהמרכז הבינתחומי את המשא ומתן בין אפריקה לנושים ואת הסיקור התקשורתי הנרחב.

"יש לנו במשק אגרות חוב בחברת אחזקות - זה פטנט ישראלי מקורי", מבקר ברנע את גם מבנה החברות במשק ומציין כי "בארה"ב החברות שטוחות - הנכסים בחברה וגם החוב באותה החברה. זה פטנט שלנו. אבל לפעמים זה מצליח, באי.די.בי זה מצליח. במקרה של אפריקה התבררה הבעיה הזו - הייתה התייחסות לכך שהחוב הוא למעלה והנכסים הם למטה."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מעלה במינימום צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתינו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי  כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלילים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. "מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"