תמונת מצב בישראל: כמה מרוויח מנהל חברת מעו"ף בהשוואה לשכר הממוצע?

תמונת המצב חברתית בדו"ח השנתי של מרכז אדוה לשנת 2008 מצביעה על גידול באי-שוויון בישראל בתחומי השכר, הכנסות משקי הבית וזכאות לתעודת בגרות ומצביעה גם על רמות גבוהות של אי שוויון בהשכלה גבוהה, בריאות ופנסיה.

מעיקרי הדו"ח עולה כי ההכנסה החודשית ברוטו של העשירון העליון של משקי בית שבראשם שכיר גדלה, אם כי בשיעור מזערי, זאת בעוד ההכנסות של כל שאר העשירונים ירדו.

בסיכום שנת 2008, חלקו של העשירון העליון של משקי הבית בעוגת ההכנסות של כלל משקי הבית גדל, מ-28.3% ב-2007 ל-28.6% ממנה, כאשר חלקם של כמעט כל שאר העשירונים קטן.

אולי הנתון המעניין ב-2008 מתייחס לעלות השכר השנתית הממוצעת של מנהל בכיר בחברה הכלולה ברשימת "תל-אביב 25" (מדד המעו"ף) גדלה ב-7% והגיעה ל-9.35 מיליון שקלים בשנה, או 779 אלף ש"ח בחודש - פי 95 מן השכר הממוצע במשק.

עוד מתוצאות הדו"ח: השכר הממוצע לחודש של נשים עמד על 6,077 שקלים, שהם 63.1% מהשכר הממוצע של גברים. השכר לשעה של נשים עמד על 41.2 שקלים, שהם 82.7% מהשכר השעתי של גברים.

תמונה עגומה גם במצבו של מעמד הביניים ב-2008, שממשיך להצטמק. חלקו בקרב כלל משקי הבית בישראל ירד, מ-27.7% ל-27.1% ואילו חלקו בעוגת ההכנסות של כלל משקי הבית ירד מ-21.0% ל-20.7%. יצוין הרובד הבינוני כולל את כל משקי-הבית שהכנסתם היא בגובה של 75% עד 125% מן ההכנסה החציונית של משקי-הבית.

גם בפן העדתי מורגשים היטב פערי המשכורות. ההכנסה החודשית של שכירים עירוניים אשכנזים (ילידי ישראל לאב יליד אירופה או אמריקה) גדלה יחסית להכנסה החודשית הממוצעת של כלל השכירים העירוניים - בנקודת אחוז אחת, מ-37% מעל הממוצע ב-2007 ל-38% מעל הממוצע ב-2008. לעומת זאת, ההכנסה של מקביליהם המזרחים (ילידי ישראל לאב יליד אסיה או אפריקה) קטנה בשש נקודות האחוז, מ-6% מעל הממוצע אל הממוצע.

יצוין כי זוהי ירידה ראשונה בעשור שבו נרשמה עלייה בהכנסתם של השכירים העירוניים המזרחים. במקביל ירדה גם ההכנסה של השכירים העירוניים הערבים, בארבע נקודות אחוז, מ-71% מן הממוצע ל-67% מן הממוצע. השכירים העירוניים הערבים חזרו אל רמת השכר שהיתה להם בשנת 2000.