תוצאות חזקות לבנק לאומי: רווח של 534 מ' שקל ברבעון השלישי

לעומת הפסד נקי של 85 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. זינוק של 139% בהכנסות תפעוליות ואחרות לכ-1.29 מיליארד שקל. יחס הלימות ההון הגיע ל-14.1%. קרן ההון עברה לפלוס של 426 מיליון שקל
קובי ישעיהו |

בנק לאומי דיווח לפני זמן קצר על תוצאותיו ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים של 2009. בשורה התחתונה דיווח הבנק כי הרווח מפעולות רגילות הסתכם בכ-534 מיליון שקל ברבעון, לעומת הפסד נקי של 85 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ההפרשה לחובות מסופקים ברבעון הצטמקה ל-443 מיליון שקל לעומת 495 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 10.5%.

הרווח מפעולות מימון לאחר הפרשה לחובות מסופקים של קבוצת לאומי הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של 2009 בכ-4.075 מיליארד שקל, לעומת 4.349 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2008, ירידה של 6.3%. ברבעון השלישי של השנה, עם זאת, הסתכם הרווח מפעולות מימון לאחר הפרשה לחובות מסופקים בכ-1.48 מיליארד שקל, לעומת 996 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עליה של 48.6%.

סך כל ההכנסות התפעוליות והאחרות של קבוצת לאומי הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של 2009 בכ-3.3 מיליארד שקל, בהשוואה ל-2.25 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 46.7%. ברבעון השלישי של השנה הסתכמו ההכנסות התפעוליות והאחרות בכ-1.29 מיליארד שקל, בהשוואה ל-540 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 139.3%.

הבנק רשם גידול של 860 מיליון שקלים (11.2%) בסך כל ההכנסות (מימוניות ותפעוליות) בתשעת החודשים הראשונים של 2009, ל- 8.5 מיליארד שקלים. במקביל, נרשמה ירידה של כ- 240 מיליון שקלים, 4.6%, בהוצאות התפעוליות והאחרות בתשעת החודשים הראשונים של 2009, בעיקר כתוצאה מקיטון של 9.1% בהוצאות השכר.

מכירות של מניות הוט ובזק תרמו לרווח

הרווח הנקי הושפע בין השאר מרווח ממכירת החזקות הבנק בחברת הוט בסך 115 מיליון שקלים, ומרווח ממכירת מניות בזק בסך 55 מיליון שקלים, שקוזזו חלקית ע"י גידול בהוצאות המס בסך 146 מיליון שקלים, בגלל התאמת המסים הנדחים לתכנית הורדת שיעור מס החברות.

הגידול ברווח הנקי של הקבוצה, בתשעת החודשים הראשונים של 2009, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מוסבר בעיקר ע"י גידול בהכנסות התפעוליות והאחרות, קיטון בהוצאות התפעוליות והאחרות (כולל שכר) בסך 240 מיליון שקלים (לפני השפעת מס) וירידה בשיעור המס האפקטיבי.

מאידך, העליה ברווח מותנה על ידי קיטון בחלק של לאומי ברווחי חברות כלולות בסך 471 מיליון שקלים, קיטון ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחומ"ס בסך 193 מיליון שקלים (לפני השפעת מס), גידול בהפרשה לחומ"ס בסך 81 מיליון שקלים (לפני השפעת מס) וגידול בהוצאות המס בסך 146 מיליון שקלים, בגלל עדכון המסים הנדחים של הבנק בהתאם להקטנת שיעורי מס חברות העתידיים, בהתאם לתכנית הממשלה להורדת שיעור מס החברות.

נציין כי תשואת הרווח הנקי הסתכמה בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב-10.3% (בחישוב שנתי) וברבעון השלישי של 2009 ב- 11.0% (בחישוב שנתי). יחס הלימות ההון הגיע ל-14.1% מזה יחס הון ראשוני 8.4%.

קרן ההון חזרה לפלוס

על בסיס ההתאוששות בשווקים הפיננסיים בחו"ל וכתוצאה מפעולות שביצע הבנק, הפכה קרן ההון לחיובית במהלך הרבעון השלישי של 2009. סך כל היתרה המצטברת נטו של קרן ההון, בגין ניירות ערך המוחזקים בתיק הזמין למכירה, הסתכמה ב- 30.9.2009 בסכום חיובי של 228 מיליון שקלים (לאחר השפעת מס), לעומת סכום שלילי של 648 מיליון שקלים (לאחר השפעת מס) בסוף 2008 וסכום שלילי של 70 מיליון שקלים (לאחר השפעת מס) בסוף הרבעון השני של 2009.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.