תוצאות חזקות לבנק לאומי: רווח של 534 מ' שקל ברבעון השלישי

לעומת הפסד נקי של 85 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. זינוק של 139% בהכנסות תפעוליות ואחרות לכ-1.29 מיליארד שקל. יחס הלימות ההון הגיע ל-14.1%. קרן ההון עברה לפלוס של 426 מיליון שקל
קובי ישעיהו |

בנק לאומי דיווח לפני זמן קצר על תוצאותיו ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים של 2009. בשורה התחתונה דיווח הבנק כי הרווח מפעולות רגילות הסתכם בכ-534 מיליון שקל ברבעון, לעומת הפסד נקי של 85 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ההפרשה לחובות מסופקים ברבעון הצטמקה ל-443 מיליון שקל לעומת 495 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 10.5%.

הרווח מפעולות מימון לאחר הפרשה לחובות מסופקים של קבוצת לאומי הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של 2009 בכ-4.075 מיליארד שקל, לעומת 4.349 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2008, ירידה של 6.3%. ברבעון השלישי של השנה, עם זאת, הסתכם הרווח מפעולות מימון לאחר הפרשה לחובות מסופקים בכ-1.48 מיליארד שקל, לעומת 996 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עליה של 48.6%.

סך כל ההכנסות התפעוליות והאחרות של קבוצת לאומי הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של 2009 בכ-3.3 מיליארד שקל, בהשוואה ל-2.25 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 46.7%. ברבעון השלישי של השנה הסתכמו ההכנסות התפעוליות והאחרות בכ-1.29 מיליארד שקל, בהשוואה ל-540 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 139.3%.

הבנק רשם גידול של 860 מיליון שקלים (11.2%) בסך כל ההכנסות (מימוניות ותפעוליות) בתשעת החודשים הראשונים של 2009, ל- 8.5 מיליארד שקלים. במקביל, נרשמה ירידה של כ- 240 מיליון שקלים, 4.6%, בהוצאות התפעוליות והאחרות בתשעת החודשים הראשונים של 2009, בעיקר כתוצאה מקיטון של 9.1% בהוצאות השכר.

מכירות של מניות הוט ובזק תרמו לרווח

הרווח הנקי הושפע בין השאר מרווח ממכירת החזקות הבנק בחברת הוט בסך 115 מיליון שקלים, ומרווח ממכירת מניות בזק בסך 55 מיליון שקלים, שקוזזו חלקית ע"י גידול בהוצאות המס בסך 146 מיליון שקלים, בגלל התאמת המסים הנדחים לתכנית הורדת שיעור מס החברות.

הגידול ברווח הנקי של הקבוצה, בתשעת החודשים הראשונים של 2009, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מוסבר בעיקר ע"י גידול בהכנסות התפעוליות והאחרות, קיטון בהוצאות התפעוליות והאחרות (כולל שכר) בסך 240 מיליון שקלים (לפני השפעת מס) וירידה בשיעור המס האפקטיבי.

מאידך, העליה ברווח מותנה על ידי קיטון בחלק של לאומי ברווחי חברות כלולות בסך 471 מיליון שקלים, קיטון ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחומ"ס בסך 193 מיליון שקלים (לפני השפעת מס), גידול בהפרשה לחומ"ס בסך 81 מיליון שקלים (לפני השפעת מס) וגידול בהוצאות המס בסך 146 מיליון שקלים, בגלל עדכון המסים הנדחים של הבנק בהתאם להקטנת שיעורי מס חברות העתידיים, בהתאם לתכנית הממשלה להורדת שיעור מס החברות.

נציין כי תשואת הרווח הנקי הסתכמה בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב-10.3% (בחישוב שנתי) וברבעון השלישי של 2009 ב- 11.0% (בחישוב שנתי). יחס הלימות ההון הגיע ל-14.1% מזה יחס הון ראשוני 8.4%.

קרן ההון חזרה לפלוס

על בסיס ההתאוששות בשווקים הפיננסיים בחו"ל וכתוצאה מפעולות שביצע הבנק, הפכה קרן ההון לחיובית במהלך הרבעון השלישי של 2009. סך כל היתרה המצטברת נטו של קרן ההון, בגין ניירות ערך המוחזקים בתיק הזמין למכירה, הסתכמה ב- 30.9.2009 בסכום חיובי של 228 מיליון שקלים (לאחר השפעת מס), לעומת סכום שלילי של 648 מיליון שקלים (לאחר השפעת מס) בסוף 2008 וסכום שלילי של 70 מיליון שקלים (לאחר השפעת מס) בסוף הרבעון השני של 2009.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: