תגובות למדד המחירים: "בנק ישראל צריך להעלות ריבית, ולו בכדי לבדוק את יכולת ספיגת הכספים"
מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, שהתפרסם אתמול (א') רשם עלייה של 0.2%, כך לפי נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לססטיסטיקה. המדד יצא בהתאם להערכות הכלכלנים שצפו עלייה של 0.2%-0.3% במדד. מתחילת השנה עלה המדד בשיעור של 3.6%. ב-12 החודשים האחרונים רשם המדד עלייה של 2.9%.
בתגובה לפרסום המדד אומר הבוקר אמיר כהנוביץ', כלכלן מאקרו בכלל פיננסים, כי בחודש נובמבר צפוי המדד לעלות ב-0.2% והאינפלציה במשק תמשיך להאיץ ותגיע ב-12 החודשים הקרובים ל-2.5%.
"גורמים שילחצו על עליות מחירים בחודשים הקרובים יהיו התוכנית להעלאת מחירי המים (25% עליה בינואר 2010, 15% עליה ביוני 2010 ו-2% עליה בינואר 2011), שצפויה להוסיף למדד ב-12 החודשים הקרובים כ-4 עשיריות האחוז. בין אם העלייה מתוכננת ובין אם לא, מדובר באינפלציה. גם להחלשות השקל יש פוטנציאל לתרום לאינפלציה. בנוסף, העלייה בכמות הכסף בישראל, כמו בעולם, גבוהה מאד (M1 עלה ב-59%) ומאותתת על סיכון בהתפרצות אינפלציונית, בנק ישראל עדיין לא הוכיח את יכולתו בספיגת הכסף".
"העליות במחירי הסחורות ובמיוחד במחירי הנפט אומנם באות בחלקן לידי ביטוי מיד (בעיקר רלוונטי למחירי הדלקים), אך ממצאים מראים שהשפעות עלייתן ממשיכות לבוא לידי ביטוי גם ב-8 החודשים העוקבים להם, כך שהעליות האחרונות שהחלו באוקטובר במחירי הסחורות ובמיוחד בנפט עשויות למשוך את המדדים הקרובים למעלה. בנוסף, העלאות מחירי המים, הדלקים הנדל"ן ועוד עשויות לחלחל בחודשים הקרובים ולגרור לעליות מחירים גם במרכיבים נוספים במדד".
לכן, אומר כהנוביץ', בנק ישראל צריך להעלות את שיעור הריבית, "גם רק אם כדי לבחון את התמסורת בין הריבית לכמות הכסף העצומה כיום, כדאי לבנק ישראל להעלות ריבית ולפחות לדעת מה יכולותיו האמתיות בספיגת הכסף. אומנם שוק המק"מ עדיין לא מגלם העלאות ריבית, אך יש לזכור שיש כיום לחצי ביקוש על המקמי"ם, בעיקר של קרנות כספיות, ולכן מעוותות את ציפיותיו האמיתיות של השוק".
כהנוביץ' מעריך שהריבית תעמוד בסוף השנה על 1% ובסוף 2010 על 3%.
רון אייכל: התייצבות במחירי הדיור עשויה למתן את הסביבה האינפלציונית בחודשים הקרובים
כלכלני ישיר בית השקעות מציינים בתגובה למדד כי "לאור האינפלציה הנתונה גוברים הסיכויים שהנגיד לא יעלה את הריבית לחודש דצמבר בשל המשקל הרב של האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (הנמצאת בתחום היעד) וזאת חרף ההתאוששות הניכרת בתחום הראלי שבאה לידי ביטוי בעליה הניכרת ביצוא בחודש אוקטובר והתומכת בהעלאת הריבית".
רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי של מיטב, אומר כי "מהתפתחות המחירים בקבוצת הדיור נראה כי חלה התמתנות בעצמת ההתייקרות, בכל האמור למחירי שכר הדירה. כך, לאחר התייקרות של 0.8% במחירי שכר הדירה בחודש ספטמבר, בחודש אוקטובר נרשמה התייקרות של 0.3% בלבד. כמו כן, ב-12 החודשים האחרונים נרשמה עליה של 10%. זאת, לאחר התייקרות שנתית גבוהה של 16.8% ב-12 החודשים שנסתיימו במאי 2009".
"בהתחשב שלקבוצה זו הייתה השפעה מרכזית בעליית המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים (כ-2%), התייצבות במחיריה עשויה למתן את הסביבה האינפלציונית בחודשים הקרובים".
במבט לחודש נובמבר, צופים במיטב כי המחירים לצרכן יעלו ב-0.2%. מדד נובמבר יושפע, בין היתר, מהתייקרות עונתית של פריטי הלבשה והנעלה, התייקרות של 5.5% במחירי הדלקים, הוזלה עונתית במחירי הנסיעות לחו"ל ובמחירי הלחם.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
