ביטול עסקה: אושר חוק ביטול עסקה מתמשכת - בתיירות האפשרות לבטל צומצמה
ועדת הכלכלה של הכנסת אשרה הצעת חוק לתיקון חוק הגנת הצרכן שמאפשר לבטל עסקה מתמשכת שנעשתה במכר מרחוק ועסקאות ברוכלות, זאת גם כאשר הצרכן התחיל לקבל שירות. תיקון נוסף מגביל את המועד לביטול של עסקאות לרכישת שירותי בילוי, נופש ונסיעה.
אתמול (ג') אשרה ועדת הכלכלה של הכנסת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק לתיקון חוק הגנת הצרכן, שיש בה כדי לשפר באופן משמעותי את מעמד הצרכן בעסקאות שנעשות ברוכלות ( בבית הלקוח או בכל מקום שאינו מקום בית העסק ) ובמכר מרחוק ( באינטרנט או בטלפון ). הדיון בהצעת החוק עדיין לא הסתיים, שכן נותר סעיף נוסף שיאפשר לבטל גם עסקאות לרכישת שירות שנעשו עקב הטעיה או ניצול מצוקה.
המצב לפני התיקון לחוק
בנוסחו הנוכחי חוק הגנת הצרכן אינו מאפשר ביטול עסקאות ברוכלות או במכר מרחוק שבהן הוחל במתן השירות. לדוגמה, אם רכשתם מכשיר נייד ותוכנית תעריפים , העסקה נעשתה בבית, ואחרי שקראתם את החוזה מתברר שאין בו את כל ההבטחות שנתנו בעל פה.
היות ומייד ניתן השירות וחוברתם לחברת הסלולאר, לא ניתן לבטל את העסקה. הדרך היחידה היא להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, שם יהיה קשה מאד להוכיח כי הובטחו הטבות שונות בגלל שחתמתם על החוזה ולא ממש הייתה לכם אפשרות לקרוא אותו בנחת.
בדומה לכך, עסקאות מכר מרחוק. התקשרתם לחברת הכבלים ושיניתם את חבילת הערוצים, קיבלתם הטבות שונות, אולם בדיעבד התברר שלא הכל ממש חינם ושיש התחייבות וקנס יציאה שלא גולו לכם בעת ביצוע העסקה. גם כאן אין זכות ביטול בגלל שהשירות ניתן מיידית, אלא צריך להוכיח בבית המשפט כי הייתה הטעיה.
אז מה חדש?
על פי התיקון, ניתן יהיה לבטל עסקה מתמשכת ( מסוג זה, אבל יש גם דוגמאות נוספות - שירותי אינטרנט, מנוי לעיתון, שירותי רפואה דחופה) גם לאחר שהתחלתם לקבל שירות, זאת תוך המועד של 14 יום מיום ביצוע העסקה או מיום קבלת הסכם בכתב . המטרה היא לעודד עסקים לשלוח את ההסכם בכתב בסמוך לכריתת החוזה כי כל עוד לא קיבל את ההסכם בכתב המועד של 14 יום עוד לא התחיל.
עם זאת, יש לציין כי החברה רשאית לדרוש דמי ביטול, דמי התקנה על פי התיקון. רק דמי הביטול במכר מרחוק הם 5% או 100 שקל לפי הנמוך מביניהם
דמי התקנה הוגבלו ל-100 שקל, למרות נציגי הוט ויס טענו שעלות ההתקנה היא 200 עד 400 שקל.
מה שחברת yes לא ספרה לוועדה (על כך עודכנו חברי הועדה על ידי נציגת המועצה) הוא שבחוזה האחיד של yes, קיים סעיף שמאפשר לבטל כל עסקה שנעשתה במכר מרחוק, גם אם לפי החוק הקיים אי אפשר לבטל, זאת תוך 7 ימים מיום קבלת ההסכם בכתב, וללא דמי ביטול או דמי התקנה.
חשוב להזכיר שהעיקרון שבבסיס זכות הביטול בעסקאות רוכלות ומכר מרחוק הוא שמעמד הצרכן הוא נחות בשל כושר המיקוח פחות ( ברוכלות הצרכן לא מוכן לעסקה, לא ביצע סקר שוק ונתון ללחץ סוכני המכירות שפשוט קשה ל'גרש' אותם מהבית) או בשל פערי המידע בין הספק לצרכן (במכר מרחוק הצרכן לא רואה את הסחורה, וגם לא קורא את ההסכם וכל תנאי העסקה) לכן קיים פוטנציאל גבוה של הטעיה או לחץ בלתי הוגן. מכאן כי אין להטיל על הצרכן דמי ביטול גבוהים, כשהסיכון לביטול העסקה צריך להיות מוטל על העסק.
בתחום התיירות - אפשרות הביטול צומצמה
בתחום התיירות, חברי הועדה ובראשם יו"ר הועדה הביעו רצון לשנות את החוק כדי לאזן בין הגנת הצרכן והזכות לבטל עסקאות מכר מרחוק, לבין אינטרס הספק לשווק את חבילות הנופש או הטיסות שבוטלו לצרכן אחר.
בעקבות כך, נקבע כי אפשרות הביטול צומצמה, כך שניתן לבטל תוך 14 יום מיום ביצוע העסקה (או מיום קבלת טופס הגילוי) ועד 7 ימי עבודה קודם למועד תחילת מתן השירות (במקום יומיים כעת).
עם כל זאת, עדין לא הוחלט מתי יתקיים דיון נוסף בהצעת החוק, הנוגע לזכות הביטול הכללי, בכל סוג עסקה - כאשר הייתה הטעיה או ניצול מצוקה. החוק הקיים מאפשר ביטול עסקה לרכישת נכס אולם לא מאפשר ביטול כאשר מדובר ברכישת שירות. (חשוב לציין שדיני החוזים הכלליים כן מאפשרים ביטול). התיקון המוצע ירחיב את זכות הביטול לרכישת שירות, והמועד לא יוגבל ל-14 יום אלא לזמן סביר מהיום שבו נודע לו על ההטעיה או פסק ניצול המצוקה.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
