הזהב לא עוצר: להלן 3 הסיבות המרכזיות לראלי האדיר
בדומה לשבוע הקודם לו, גם בשבוע האחרון התאפיין המסחר בסחורות בעליות מרשימות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בסיכום שבועי ב-5.16%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-41.7% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-37.9% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר השנה.
העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר בסחורות האנרגיה ובסחורות החקלאיות: הנפט עלה ב-9.4% ל-78.53 דולר לחבית, הבנזין עלה ב-12.0% ל-1.979 דולר לגלון, הסוכר עלה ב-12.6% ל-23.9 סנט לפאונד, והכותנה עלתה ב-8.2% ל-68.2 סנט לפאונד. הזהב לעומתם עלה בסיכום שבועי רק ב-0.3% ל-1,051.50 דולר לאונקיה, זאת לאחר שביום רביעי שעבר נרשם מחירו הגבוה ביותר אי פעם, 1,072 דולר לאונקיה, אבל על הזהב בהמשך.
מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, עלה בשבוע שעבר ב-1.22% ל-2,728 נקודות. המדד נמוך כיום ב-36.4% מהפסגה הזמנית, 4,291 נקודות, שנרשמה ב-3 ביוני השנה, אם כי הוא עדיין גבוה ב-311% ממחיר השפל שלו, 663 נקודות, שנרשם ב-5 בדצמבר 2008.
גם במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו בשבוע שעבר עליות, אם כי מתונות. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה ב-1.51% ל-1,087.68 נקודות. המדד נמוך כיום ב-31.0% מהפסגה שנרשמה ב-11 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-63.1% מהשפל שאליו צנח ב-6 במארס השנה. מדד מניות הנאסד"ק עלה בשבוע שעבר ב-0.82% ל-2,156.80 נקודות. המדד נמוך כיום ב-24.6% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-70.4% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס השנה. מדד המניות העולמי MSCI World עלה בשבוע שעבר ב-1.44% ל-1,156.20 נקודות. המדד נמוך כיום ב-31.3% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-69.0% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס השנה.
הדולר הוסיף להיחלש ביחס לאירו בשבוע שעבר ב-1.21% ל-1.490 דולר לאירו, ביחס לין היפני התחזק הדולר ב-1.26% ל-90.89 ין לדולר. הדולר נחלש ביחס לשקל בסיכום שבועי ב-0.75%, ושערו היציג האחרון היה 3.709 שקל לדולר.
בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.
זהב
לזהב נרשם ביום רביעי שעבר מחירו הגבוה ביותר אי פעם, 1,072 דולר לאונקיה; לאחר מכן ירד המחיר מעט, השבוע נסגר במחיר של 1,051.50 דולר לאונקיה. מתחילת השנה עלה מחיר הזהב ב-21.2%, ומלבד הסוכר, הזהב הוא הסחורה היחידה שמחירה כיום גבוה מהשיא שנרשם בשנת 2008, שנה שבה הרקיעו שחקים מחירי הסחורות.
להלן הסיבות העיקריות לעלייה המרשימה במחיר הזהב:
1. היחלשות הדולר: בסחר העולמי מחיר הזהב ננקב בדולרים, וככל שערך הדולר יורד בהשוואה למטבעות העיקריים האחרים, יורד גם מחיר הזהב המחושב במטבעות אחרים.
2. החשש מפני אינפלציה: מכיוון שהבנקים המרכזיים של מדינות רבות הזרימו סכומים עצומים כדי להגביר את הפעילות הכלכלית, שנחלשה מאוד במשבר האחרון, קיימת אפשרות להתפרצות אינפלציונית, וההשקעה בזהב נחשבה תמיד כמגן מפני אינפלציה.
3. התערערות האמון במערכת הבנקאות העולמית: כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי האחרון התערער אמון ציבור המשקיעים במערכת הבנקאות, וההשקעה בזהב נחשבה תמיד מקלט בטוח בעיתות משבר.
מחיר הזהב עלה למרות עודף ההיצע על הביקוש בשנים האחרונות, כפי שאפשר ללמוד מהטבלה להלן. לרוב מחיר הסחורות עולה כשקיים מחסור, כמו במקרה הנוכחי בסוכר, ויורד כשקיים עודף בסחורה. אולם במקרה של הזהב מחירו עולה למרות העודף הקיים בהיצע.
מאזן הזהב העולמי בטונות שנים 2010-2003*
*שנים 2009-2003 הערכה, מקורות: CRU, VM וברקליס קפיטל
השימוש העיקרי בזהב הוא לתכשיטים, אבל הביקוש לזהב לתכשיטים ירד לאחרונה בגלל המשבר הכלכלי העולמי ובגלל מחירו הגבוה. ככל שעולה מחיר הזהב, הביקוש לתכשיטים יורד והביקוש לזהב לצרכי השקעה עולה, כפי שאפשר ללמוד מהטבלה לעיל. בשנת 2003 הייתה צריכת הזהב לתכשיטים 73.3% מצריכת הזהב הכללית, שהסתכמה ב-3,389 טון, ו-1.2% מהצריכה הייתה לתעודות סל שהשקיעו בזהב ממשי. לעומת זאת השנה צריכת הזהב לתכשיטים צפויה להיות רק 54.7% מהצריכה הכללית, המוערכת ב-3,440 טון, והצריכה של תעודות הסל צפויה להיות 20.3% מהצריכה הכללית.
הודו וטורקיה הן צרכניות הזהב הגדולות בעולם, והצריכה היא לתכשיטים, בעיקר צריכה של לקוחות פרטיים. ביום שבת האחרון חגגו בהודו את חג הדיוואלי, שבו נוהגים לרכוש זהב. אף על פי כן, למרות המאמצים לעודד לרכישת זהב, צפויה ירידה כללית ברכישות הזהב בהודו השנה עקב ההאטה בכלכלה ועקב מחירו הגבוה של הזהב ברופיה, המטבע המקומי. ברבעון הראשון של השנה ייבאה הודו 17.7 טון זהב בלבד, ב-83% פחות מבשנה הקודמת, וברבעון השני ייבאה הודו 38% פחות מהתקופה המקבילה ב-2008. אם כי יש לציין שלאחרונה נראים סימנים לחזרה לגידול ביבוא הזהב.
איך משקיעים בזהב בישראל?
כלל-פורקס
בחשבון מסחר בכלל-פורקס ניתן להשקיע השקעה ישירה בכל סכום במחיר הזהב בשני הכיוונים, קנייה ומכירה, בחדר עסקאות בין-לאומי הפועל 24 שעות ביממה וזמין לכל הסוחרים. ההשקעה בזהב באמצעות כלל-פורקס היא הנוחה ביותר, אבל יש להיזהר משימוש במינוף הנדיב שהחברה מאפשרת לבעלי החשבונות אצלה. שימוש במינוף גדול מאפשר להשיג רווחים גדולים אם קולעים למטרה, אבל יכול לגרום למחיקת כל ההשקעה אם ינוע בתחילה מחיר הזהב בכיוון ההפוך. שימוש בהון העצמי או במינוף נמוך מאפשר אורכה וניצול של ההזדמנות למכור ברווח בזמן המתאים.
תעודת סל קסם זהב
לתעודה נפח מסחר יומי ממוצע של 3.9 מיליון ש"ח, וערך נכסיה 40.2 מיליון ש"ח. תשואת התעודה מתחילת השנה היא 18.5% בהשוואה לעלייה במחיר הזהב בשיעור 21.2% באותה תקופה.
תעודת סל תכלית זהב
לתעודה נפח מסחר יומי ממוצע של 3.0 מיליון ש"ח, וערך נכסיה 19.0 מיליון ש"ח. תשואת התעודה בשלושת החודשים האחרונים 6.93% בהשוואה לעלייה במחיר הזהב בשיעור 12.1% באותה תקופה.
תעודת סל בארצות הברית
תעודת הסל הסחירה ביותר לזהב, ,streetTRACKS Gold Trust נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול GLD, החברה המנהלת היא World Gold Trust Services, ודמי הניהול הם 0.40% לשנה. קיימות גם אופציותcall ו-put לתעודת סל זו.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.