סקר טים לחודש ספטמבר: פייסבוק מזנקת כלפי מעלה ולוח יד2 בירידה חדה

פייסבוק ויו טיוב שוב מתחלפים ביניהם במקומות. אתר פייסבוק מזנק ל-57.2% שיעורי חשיפה
מאיה זיסר |

סקר TIM לחודש ספטמבר 2009 של חברת TNS טלסקר. הסקר מקיף את נתוני החשיפה השבועית לאתרי אינטרנט נבחרים בישראל כפי שעלו בסקר TIM. לאחר חודש אוגוסט שבו הרבה מהאתרים חוו ירידה, נראה כי בספטמבר ישנה חזרה לשגרה ולנתונים שהיו לפני כן.

חודש ספטמבר ידוע כחודש של חגים בו נשלחות בדרכים שונות ברכות לחג. על פי בדיקה מיוחדת עולה כי בספטמבר 2009, 81% מהגולשים שלחו או התכוונו לשלוח ברכת שנה טובה בדרך כלשהי. עוד עולה מהנתונים כי רשת האינטרנט והודעות ה-SMS הם שני אמצעי התקשורת הפופולאריים ביותר למשלוח ברכת שנה טובה. השימוש בכל אחד מאמצעים אלו מגיע לכ-50%. לעומת זאת שליחת ברכה באמצעות מכתב עם בול צויינה ע"י 13% בלבד. נשים שולחות ברכת שנה טובה בשיעורים גבוהים יותר בהשוואה לגברים.

שלושת האתרים המובילים, גוגל, וואלה ו-ynet שומרים על מקומם, כאשר הבולט מביניהם הוא ynet אשר זינק כלפי מעלה ל-63.5% שיעורי חשיפה נתון שלא זכה לא מזה זמן רב. אתר החיפוש גוגל עומד על 91% שיעורי חשיפה ואילו וואלה על 67.3% שיעורי חשיפה.

בקרב החשיפה השבועית לאתרים ממקומות עבודה חל שינוי משמעותי, גוגל עולה ל-80.3% מ- 77.9% בחודש אוגוסט. אתר ynet עולה ל-56.2% שיעורי חשיפה לאחר שבחודש קודם עמד על 50.4% שיעורי חשיפה. לעומתם אתר וואלה סופג ירידה החודש ועומד על 42.2% לאחר שבאוגוסט עמד על 45%.

פייסבוק ויו טיוב שוב מתחלפים ביניהם במקומות. אתר פייסבוק מזנק ל-57.2% שיעורי חשיפה

האתר החברתי 'פייסבוק' מזנק כלפי מעלה עם 57.2% שיעורי חשיפה כאשר באוגוסט עמד על51.7%. בכך יוצר האתר החברת פער משמעותי מאתר 'יו טיוב' שיורד החודש מהמקום ה-4 למקום ה-5 בדירוג עם 51.5% (נתון זה לחודש קודם).

השגרה חוזרת גם לתחרות בין נענע 10 למאקו, לאחר שבחודש אוגוסט עקף מאקו את נענע 10 החודש עולה שוב נענע למקום ה-6 בטבלה עם 28.3% שיעורי חשיפה. אתר מאקו בפער מזערי מנענע מדורג במקום ה-7 ועומד על 28.2 (בחוד אוגוסט עומד על 29.4% חשיפה). אתר הזכיינית 'רשת' ממשיך במגמת הירידה גם החודש ומדורג במקום ה-19 עם 11.8% (באוגוסט -13.7%).

לוח יד 2 נחלש ויורד מהמקום ה-6 באוגוסט, הישר למקום ה-8, הפרש של כ-6% ועומד על 24.3% כאשר באוגוסט עמד על נתון מרשים 30.3% חשיפה.

אתר מעריב, NRG, מדורג במקום ה-9 ושומר על יציבות בשיעורי החשיפה עם 23.9% חשיפה. אתר תפוז גם החודש שומר על המקום ה-11 וזוכה ל-21.9% שיעורי חשיפה עם חשיפה זהה לחודש יולי. במקום ה-10 מדורג אתר ההשוואות 'זאפ' אשר זוכה ביחס לחודש קודם של 3% ועמד על כ-21.9% שיעורי חשיפה.

האתרים הכלכליים נחלשים

אתר דה מרקר אשר היה מדורג בחודש אוגוסט במקום ה-15 יורד הישר למקום ה-17 עם הפרש ירידה של כ-3.4% בשיעורי החשיםה ועומד על 13.1%. בדומה לו, אתר 'גלובס' יורד מהמקום ה-18 למקום ה-20 עם הפרש ירידה של 3.4% שיעורי חשיפה ועומד על 11.3%.

בדירוג לחשיפה שבועית ממקומות העבודה 'גלובס' מדורג במקום ה-8 עם 13.5% שיעורי חשיפה, הפרש ירידה של 4.9% (לאחר שבאוגוסט דורג במקום ה-7 עם 18.4% עלייה). אתר 'דה מרקר' שומר גם החודש על המקום ה-10 עם 12.5% שיעורי חשיפה, זהו הפרש ירידה של 4.1% ביחס לחודש קודם (16.6%).

ירידות באתרי הספורט

אתר ONE עובר מהמקום ה-15 למקום ה-16 עם 13.6% שיעורי חשיפה כאשר בחודש קודם עמד על 15.2% חשיפה. אתר ספורט 5 לאחר שזינק באוגוסט כלפי מעלה ב-28% מהמקום ה-21 למקום ה-17 ועמד על 14.9%, בספטמבר זכה האתר ל-12.3% בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.