יש 3 סוגים של חברות מט"ח: להלן ההבדלים הקריטיים
כיום יש הרבה חברות מסחר במט"ח (פורקס), המציעות את שירותיהן וכן תוכנות מסחר שונות. את החברות אפשר לחלק לשלושה סוגים:
החברה הראשונה והפופולרית בארץ היא עושת שוק, כשמה כן היא. לקוח עושה פעולת מסחר, החברה תהיה הצד הנגדי של העסקה (אם הסוחר קונה יורו דולר, החברה מכרה יורו דולר). יש ניגוד אינטרסים מכיוון שכל צד רוצה שהעסקה שלו תרוויח. שיטה זו היא הרווחית ביותר לחברות. בין 70% - 90% סוחרים מתחילים מפסידים את כספם. את החברות הללו די קל לזהות על ידי מרווחי שער קבועים, 4 נקודות אחרי הנקודה (ולא 5 כנהוג בבין בנקאי) וכמובן פרסומים על בונוסים וכל מיני מתנות למיניהן.
אי אפשר לתת את הבונוסים ללא צפי מחיקה של הלקוח. לדוגמא: לקוח פותח חשבון של 5000 דולר ומקבל בונוס או מתנה בשווי 20% מהחשבון, כלומר, 1000 דולר. החברה, שהיא עושת השוק, צריכה להרוויח את ה 1000 דולר הללו (בהנחה שהלקוח סוחר על 2 פיפס) על עסקה ממונפת של פי 50 (עסקה של רבע מיליון) יש כאן רווח של 50 דולר לחברה (למרות שאין רווח על המרווחים).
הלקוח יצטרך לעשות 20 עסקאות ממונפות פי 50 רק כדי שהחברה תרוויח את הבונוס שלה חזרה. מה יקרה אם הלקוח ימחק את התיק בעסקה הראשונה, החברה תפסיד 1000 דולר? נכון שזה לא הגיוני?! החברות הללו מרוויחות מהפסדי הלקוח ולכן אין סיכון בהענקה של בונוסים עד 30% מהכסף או חשבונות מוגנים מהפסדים שמחזירים ללקוח את כל מה שהוא הפסיד בניקוי העמלה.
הסוג השני של החברות הוא white label, נציגה של חברה גדולה מחו"ל שתפקידה להיות גוף שאחראי על שיווק ושימור הלקוחות. חברה זו מרוויחה מהחזרי עמלות שניגבו מהלקוח. חברות אלו לא יכולות לפתור את בעיות המסחר ישירות, אלה מחכות לתשובות מחברת האם. דבר זה יוצר התנהלות ארוכה ומסורבלת לסוחר, מרווחי קניה מכירה גבוהים משאר השוק ותנאי מסחר נוקשים. הרבה פעמים הם עובדים מול עושי שוק. אפשר לראות את זה בנרמול המחירים עם מרווחים קבועים.
הסוג שלישי הוא חברות ה-ECN. מערכת מסחר בין בנקאית שלוקחת מחירים מכמה מקורות ומספקת ללקוח את המחיר הטוב ביותר. סוחרים מנוסים יסחרו דרך חברות אלו שמאפשרות חיבור לשוק האמיתי. מקור ההכנסות של חברות מהסוג הזה הוא דרך עמלה או MARK UP (תוספת קבועה על המחיר השוק), דהיינו, קונה בזול מוכר ביוקר ומשם הרווח נגזר.
חברה נחשבת לאיכותית יותר ככל שהיא קרובה יותר לבנקים, לשוק האמיתי, ולא לספקי נזילות אחרים שמחוברים לבנקים. ככל שהגוף פעיל יותר במעגל הפנימי, היתרון של הקרבה מאפשר מהירות ביצוע ומחיר SPREAD זול יותר. החיסרון של חברות מהסוג הזה הוא שאין מרווחים קבועים, אין הגבלת הפסד מובטחת בנקודה.
לסיכום
אז איך השוק האמיתי של ה-ECN עובד?
מערכת המסחר מקבלת מחירים ממספר בנקים, לוקחת את המחיר הטוב ביותר מכל בנק ומציגה אותו ללקוח בצורה של קניה ומכירה. אחרי שהעסקה בוצעה היא תיתפס בבנק שהציע את המחיר הטוב ביותר. בשלב השלישי הבנק מעביר את העסקה למסלקה שאוספת את כל העסקאות ומחברת אותם. ברגע שיש עודף ביקוש או היצע למטבע מסוים המסלקה תעביר את העודף למסלקה אחרת שיכולה להיות גם בנק גדול והמחיר ישתנה.
היתרון הבולט: הקניה והמכירה לא מתבצעות דרך אותו גוף וספקי הנזילות לא מודעים לתיק הלקוח.
הסוחרים צריכים לשאול את עצמם מספר שאלות, מה חשוב להם - בונוסים וניגודי אינטרסים או שהברוקר שלך ואתה תהיו שותפים לאותה המטרה?
מאת: יועד דרוז - מנהל מסחר ב-real stream trading
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור בשוק המט"ח והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
