ארקיע מגישה עתירה כנגד אל על וחושפת: "בכיר באל על איים עלינו שיפגע בנו בבטן הרכה"
החלטת שר התחבורה לפני כחודש, לאפשר לחברת התעופה 'אל על' להכנס לקו אילת ממשיכה להסעיר את שוק התעופה ובעיקר את 'ישראייר' ו'ארקיע' אשר מנהלות מזה שנים את הקו לאילת.
רק בתחילת השבוע חברת התעופה 'ישראייר' עתרה לבג"צ בדרישה לביטול החלטת שר התחבורה לאפשר ל'אל על' לטוס לאילת, "ההחלטה התקבלה בחטף וללא בחינה יסודית", נמסר מישראייר. היום (ד') מצטרפת אליה גם חברת ארקיע ועתרה היום לבית המשפט הגבוה לצדק בדרישה לבטל את החלטת שר התחבורה להתיר לאל על להטיס נוסעים ישראלים לאילת.
לכתבה: ישראייר יוצאת במלחמה כנגד אל על: עתרה לבג"צ בדרישה לביטול אישור קו אילת
ארקיע מבקשת כי "בית המשפט הגבוה לצדק יורה מיידית על ביטול ההחלטה לא רק בהיותה בלתי חוקית בעליל, אלא גם בגלל התוצאה המעוותת שלפיה יוכל מונופול אל על להשתלט אף על הקו לאילת בעוד ארקיע חסומה מלטוס ל-99% מיעדי אל על".
בעתירה מפרטת ארקיע את משמעות ההחלטה שסופה השתלטות של אל על אף על הקו לאילת, אשר לטענתם, "השתלטות זו לא תביא כל תועלת לצרכן הישראלי ולעיר אילת. ארקיע מדגישה בעתירתה את העובדה שלאל על ממילא מותר להטיס תיירים לאילת ככל שתחפוץ, ולפיכך ברור כי כל כוונתה להשתלט אף על שוק התעופה הפנים ארצי, ולא להוסיף ולו תייר אחד, לישראל ולאילת".
ארקיע חושפת בעתירתה כי "גורם בכיר באל על אף איים עליה לאחרונה, כי אם ארקיע לא תחדל מטיסותיה לפריס, אל על תפגע בארקיע בבטנה הרכה - באילת".
ארקיע מפרטת בעתירתה, באמצעות ב"כ עו"ד משה לשם, עו"ד אבנר (נרי) ירקוני ועו"ד דרור שטרום, השתלשלות דברים תמוהה וחריגה ביותר עובר למתן אישור שר התחבורה, ובין היתר, היעדר פרסום מכרז, אי קיום חובת היוועצות, סתירות פנימיות בדיווחי רשות התעופה ואי קיום שימוע של ממש, אלא תחתיו סוג של מפגש שהיה כשלעצמו פארסה הגובלת בציניות, בהתקיימו כשבוע לאחר פרסום החלטת שר התחבורה.
עוד חושפת ארקיע, כי ימים ספורים קודם להחלטת שר התחבורה כתב מנהל רשות התעופה למנכ"ל אל על:"מתן הרישיון עלול לערער את יציבותן של שתי החברות בעלות הרישיון להפעלת הטיסות, ישראייר וארקיע, ולפגוע בשירות לנוסע.. והחברות הללו עדיין מקיימות פעילות מצומצמת בלבד בתחום הבינלאומי, שבו ממשיכה אל על לשלוט. כתוצאה מכך נותרה פעילות הטיסות המקומיות פעילותן העיקרית והבסיס לקיומן של ארקיע וישראייר".
ארקיע מציינת בעתירתה בזהירות, כי "לא ברור בדיוק מה ו/או מי הביא למהפך דרמטי שכזה, של 180 מעלות, בתוך ימים ספורים בעמדת הגוף האמור להיות יועצו המקצועי האובייקטיבי של שר התחבורה, שעמדתו הבסיסית (כמו של כל שרי התחבורה וקודמיו לדורותיהם) תמכה באופן פרדוקסאלי, בעמדת ארקיע דווקא".

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
