רשות ההגבלים מבטלת 6 הסכמים לאל על: בשל פגיעה ממשית בתחרות המתבטאת במחירים גבוהים לצרכן

תגובת אל על, "היה מקום לאשר את כל הסכמי ה'קוד שייר'. עמדה זו אינה משרתת את אינטרס התחרות ואינה עומדת בקנה אחד עם עמדת רשויות התחרות בעולם"
מאיה זיסר |

הממונה על הגבלים עסקיים, רונית קן, החליטה היום, (ב'), לאחר התייעצות בוועדה לפטורים ומיזוגים, שלא לתת פטור לשישה הסכמים בין חברת התעופה 'אל על' לבין חברות תעופה זרות, לאור פגיעתם בתחרות.

מדובר בהסכמים לשיתוף פעולה בשיווק של כרטיסים, המכונים הסכמי קוד שייר, של 'אל על' עם החברות Austrian Airlines, Tandem-Aero, Aerosvit Airlines, LOT , Bulgaria Air וכן הסכם מסחרי עם Air India. בנוסף, החליטה הממונה לתת פטור לחמישה הסכמי קוד-שייר של 'אל על' עם החברות American Airlines, Czech Airlines, Iberia, Swiss, ו- Thai.

יש לציין כי חמישה הסכמי קוד-שייר נמשכו על-ידי 'אל על' בטרם התקבלה החלטה לגביהם. מדובר בהסכמים עם החברות Korean Airlines, Tarom, Belavia -Belarusian Airlines, Brussels Airlines ו- South African Airways. הסכם קוד-שייר נוסף בין 'אל ע'ל ל- AirChina הוגש לקבלת פטור וטרם התקבלה החלטה לגביו. יצוין כי בהתאם לחוק, ל'אל על' שמורה הזכות להביא את ההסכמים לאישור בית הדין להגבלים עסקיים.

טיסות 'קוד שר' (Code Sharing), הינו מושג מתחום התעופה האזרחית והכוונה היא להסכם מסחרי בין שתי חברות תעופה (או יותר), שנותנות שירות משולב בטיסה המבוצעת על ידי אחת מהן. כלומר, חברת תעופה אחת רוכשת מקומות על טיסה של חברת תעופה אחרת, במטרה להגדיל את מספר נוסעיה (וכך לצמצם את הוצאותיה), ובמקביל להרחיב את אפשרויות הטיסה של הנוסע.

משמעות ההחלטה היא ש'אל על' נדרשת לבטל את ההסכמים שלא קיבלו פטור עד ליום ל-24 באוקטובר או לחלופין לשנות אותם ולהגיש בקשה מחודשת למתן פטור. ברשות ההגבלים מציינים כי "בעקבות הרפורמה להגברת התחרות בענף התעופה שהובילה הממונה על הגבלים עסקיים, בוטלה ההחרגה הגורפת של הסכמים בין חברות תעופה מתחולתו של חוק ההגבלים העסקיים, וכך בא לקיצו עידן החסינות של ענף התעופה מפני פיקוח תחרותי ולממונה ניתנה סמכות על השפעתם של הסכמי קוד שייר על התחרות והצרכנים".

'אל על' הביאה את ההסכמים בפני הממונה בבקשה לקבלת פטור מאחר ולא עמדה בתנאי פטור להסדרים בין מובילים באוויר. פטור שהותקן ומבחין בין הסכמים שאינם פוגעים בתחרות ועל כן אינם טעונים אישור, ביניהם הסכמים הנוגעים לתחזוקה טכנית, לבין הסכמים מסחריים, דוגמת הסכמי הקוד-שייר, הטעונים אישור מכיוון שהם עלולים לפגוע בתחרות.

עוד נמסר מהרשות, כי "החלטת הממונה מבוססת הן על בחינת תוכנם של הסכמי שיתוף הפעולה בין המובילים באוויר והן על ניתוח כלכלי תחרותי. תהליך הבדיקה, נסמך על בסיסי נתונים מקיפים שנדרשו מ'אל על', חברות תעופה זרות וגורמים נוספים בענף".

"בקווים כלליים, ניתן לומר כי בחלק מהקווים שבהם יש ל'אל על' הסכם קוד שייר עם המתחרה היחיד בקו קיימים חסמים ממשיים לכניסתם של מתחרים נוספים או להרחבת הפעילות של השחקנים הקיימים. הסכמים אלו תרמו הלכה ולמעשה לפגיעה בתחרות. פגיעה המתבטאת, בין היתר, במחירים גבוהים הנגבים מן הצרכנים על ידי החברות הפועלות בקו ואל על ביניהן" אומרים ברשות ההגבלים.

הממונה, רונית קן, ציינה כי "מהנתונים שבידי הרשות ועל סמך הניתוח התחרותי שנערך, ניכר כי חלק מהסכמי הקוד שייר מביאים לפגיעה בתחרות, ועל כן הוריתי על ביטולם. ממצאי הבדיקה מהווים עדות ישירה לחשיבות הרפורמה להגברת התחרות שיזמה הרשות ולתרומתה הרבה לרווחת הצרכנים." לדברי קן, "אין ספק היום שישנה חשיבות עצומה לעצם קיומה של ביקורת תחרותית על תחום התעופה לאור השפעתו הניכרת של הענף על המשק ועל הצרכנים".

תגובת אל על להחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים ביחס להסכמי הקוד שייר של אל על: "אל על סבורה כי היה מקום לאשר את כל הסכמי הקוד שייר ומאוכזבת מעמדת הממונה ביחס לאותם הסכמים שלא אושרו. עמדה זו אינה משרתת את אינטרס התחרות ואינה עומדת בקנה אחד עם עמדת רשויות התחרות בעולם ומגמת ההתקשרות בהסכמי קוד שייר ובריתות הקיימת בכל העולם".

"יש לציין כי מרבית ההסכמים שלא אושרו נחתמו טרם הפרטת אל על, כשעוד היתה חברה ממשלתית. העובדה שמדינת ישראל אינה מצליחה לשלב את אל על באף ברית תעופה עולמית משאירה את אל על נחותה בתחרות עם תאגידים ובריתות ענק, הכוללים בתוכם 70% מחברות התעופה בעולם, בדגש על הגדולות בהן".

"הפגיעה בהסכמים תפגע באופן משמעותי באפשרות הבחירה של הנוסע הישראלי לטיסות המשך וכן תקטין את מגוון החלופות העומדות בפני הנוסע באותם קווים בהם לא אושרו ההסכמים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

לבנון
צילום: Getty Images Israel

לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות

בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.

רן קידר |
נושאים בכתבה לבנון

בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה. 

מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.

הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.

הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.

בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20%  עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר


מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?