סלקום לא ביטלה חבילה ללקוח: תפצה אותו ב-10,000 שקל
בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים קבע כי חברת סלקום תפצה לקוח ב-10,000 שקל, זאת בעקבות כך שלמרות בקשתו לבטל עסקה, המשיכה סלקום לחייבו בתשלומים עבורם. השופט אברהם טננבוים קבע כי במקרה זה "כדי להגן על האזרח ולמנוע תופעות אלו בעתיד".
כיום ניתן להגיד כי כמעט ואין אדם בישראל שאין לו מכשיר טלפון נייד, ולמהדרין גם יותר מאחד. שימוש במכשיר כזה כולל חתימה על הסכם שבו שירותים רבים ('חבילות') כגון חבילת גלישה, חבילת הודעות, חבילת משחקים, חבילת מוזיקה, ועוד כהנה וכהנה על פי הטכנולוגיה המתפתחת ועולה. לעיתים, לאחר התנסות מבקש הצרכן לבטל חבילות אלו ומתגלה לו שקל בהרבה להיכנס לארץ המובטחת מלצאת ממנה. עם זאת, פעמים רבות, למרות מאמציו וביטולים חוזרים ונשנים ממשיך להיות מחויב עליהם.
כך קרה במקרה זה, כאשר התובע, במסגרת השירותים שצרך התובע מסלקום כלולה חבילת הודעות וחבילת משחקים. כלולה חבילת הודעות וחבילת משחקים. התובע טען כי בינואר 2009 פנה לחברה וביקש לבטל את חבילת ההודעות וחבילת המשחקים, אולם להפתעתו, התברר לו באפריל 2009 כי סלקום ממשיכה לחייבו בתשלומים בגין שירותים אלו.
על פי החוק שנקבע לפני כ-10 חודשים, סלקום הייתה צריכה לבטל את החבילות תוך שלושה ימי עסקים מיום קבלת הבקשה. בנוסף לכך, על פי הגדרת עסקה מתמשכת בחוק, גם שינוי ותוספת מהווים עסקה.
המחוקק היה ער לכך ובדיוק כדי למנוע זאת קבע בחוק הגנת הצרכן כי במקרה כזה זכאי הצרכן לפיצויים לדוגמא של עד 10,000 שקל ובהפרות חוזרות עד 50 אלף שקל. בעניין זה דומני שצריכים אנו לראות את התמונה הכללית, וזו מחייבת לתת לתובע סכום נכבד ומשמעותי.
השופט טננבוים קובע כי "המציאות היא שאין אזרח בישראל שאינו מוקף ומחוייב בעסקאות מתמשכות על כל צעד ושעל. כל משפחה מנוייה בדרך כלל על מספר קווי טלפון (נייחים וניידים), משלמת חשבונות חשמל, מים, גז, ארנונה, מיסים אחרים, כבלים, לווין ועוד. ולכן אין כל אפשרות תיאורטית ומעשית שאדם מן הישוב יוכל לעקוב אחרי כל חשבונותיו ולדקדק ולהבין בהם היטב".
עוד כותב השופט כי "עלינו להגיע למצב שבו האזרח יוכל לבטוח בחברות ובעסקים המוציאים לו את חשבונותיו. מצב שבו מי שנתן הוראת התנתקות משירות כלשהו יהיה סמוך ובטוח שזה יתבצע במועד ועל פי הוראותיו. איננו יכולים לקבל מקרה שבו צרכן נתקל בקשיים בבואו לבטל עסקה והחברה עושה כרצונה וממשיכה לחייבו בגין אותו שירות".
עוד לדבריו, "לא ניתן לקבל מצב שבו צרכן חסר אונים מוצא עצמו "מחזר" אחרי החברה בבקשות חוזרות ונשנות לביטול השירות. מקרה שבו והחברה על אף הבטחותיה לביטול העסקה ממשיכה ומחייבת הלקוח בתשלומים, לעיתים אף ללא ידיעתו". עם זאת, הוא מציין, "אינני סבור שמדובר בכוונה תחילה, אך אלו מסוג הטעויות שאין אפשרות להשלים עימן".
השופט טננבוים מדגיש כי "אין זה אינטרס רק של הלקוח אלא גם של החברות המספקות את השירות. כיום, אחד החששות של האזרח מרכישת שירותים הוא מכך שאת השירותים אולי לא יקבל אך את החשבונות בוודאי. עלינו לשאוף למצב ההפוך שבו איש לא יחשוש, לטובת העוסקים והצרכנים גם יחד".
הוא מאמין כי "אם יש כאלו אשר מוצאים את הזמן והכוח לבדוק את חשבונותיהם בפרטים, ואף להגיש תביעות בגינן, מבצעים הם שירות ציבורי ביצירת אווירה טובה יותר". לדבריו, "יכולה כמובן לעלות טענה כי ריבוי תובעים יפגע בעוסקים וממילא בצרכנים. אך קשה לקבל זאת. אם העוסקים ומספקי השירות ינהגו כיאות, לא תהיה כל טענה ותואנה לתביעה. אך לא זהו המצב".
