תוצאות בנק אגוד ברבעון: רווח נקי של 45 מיליון שקלים עם תשואה להון של 11.1%
זרם הדוחות הרבעוניים מסקטור הבנקאות נמשך היום כאשר לאחר דוחות טובים מהבנק הבינלאומי ודוחות של בנק הפועלים שהתקבלו בצורה מעורבת, בנק אגוד מצטרף ומפרסם גם הוא את תוצאותיו הכספיות לרבעון השני לשנת 2009.
בשורה התחתונה, הרבעון השני הסתיים ברווח נקי של 45 מיליון שקלים, המשקף תשואה להון של 11.1%. מדובר בגידול של 21.6% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד וגידול של 150% לעומת הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2009.
חיים פרייליכמן, מנכ"ל בנק אגוד אמר בתגובה לדו"ח הרבעוני, "תוצאות הרבעון השני של השנה, כמו גם תוצאות המחצית, ובעיקר הגידול ברווח הנקי למול התקופות המקבילות אשתקד, הושגו תוך שמירה על פרמטרים יציבותיים של נזילות עסקית והלימות הון גבוהים".
פרייליכמן מוסיף: "ההנפקה שהבנק מבצע בימים אלו תסייע לו בהרחבת עסקי הבנק על פי מדיניותו העסקית, על רקע השינויים הרגולטוריים העתידיים בתחום דרישות ההון כפי שיחולו על המערכת הבנקאית ועל הבנק".
בתוך כך, ששת החודשים הראשונים בשנת 2009 הסתכמו ברווח נקי בסך 63 מיליון שקלים, לעומת 61 מיליון שקלים במחצית המקבילה אשתקד, גידול של 3.3%.
הגידול ברווח הנקי לעומת המחצית המקבילה אשתקד, נבע ממספר גורמים ביניהם, עליה בשיעור של 3.3% ברווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים. עליה בשיעור של 13.1% בהכנסות התפעוליות והאחרות. ירידה בשיעור של 1.3% בהוצאות התפעוליות והאחרות וירידה בשיעור ההפרשה למיסים מ- 43.3% ל- 39.4%. מנגד נציין כי חלה עליה בשיעור של 115% בהפרשה לחובות מסופקים אשר קיזזה חלקית את הגידול הנ"ל.
ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה בששת החודשים הראשונים ב-58 מיליון שקלים לעומת 27 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, עליה בשיעור של 115%. בנק אגוד מציין כי הגידול בחובות המסופקים נובע ממצב המשק שהושפע כתוצאה מהמשבר הכלכלי שהחל ברבעון השלישי של שנת 2008.
בתוך כך, היקף החובות הבעייתיים ליום 30 ביוני 2009 עלה בשיעור של 97.4% לעומת סוף התקופה המקבילה אשתקד וירד ב-7.1% לעומת סוף שנת 2008. מהדו"ח הרבעוני עולה כי הגידול לעומת סוף התקופה המקבילה אשתקד הינו בסעיף חובות בהשגחה מיוחדת ונגרם בעיקר בשל המשבר הכלכלי. לעומת זאת, היקף האשראי שאינו נושא הכנסה ירד בשיעור של כ-10.2% לעומת סוף התקופה המקבילה אשתקד.
עוד מתוצאות הדו"ח לרביע השני של 2009: הרווח מפעילות מימון לאחר הפרשה לחובות מסופקים הסתכם בששת החודשים הראשונים של השנה ב-259 מיליון ששקלים לעומת 280 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה בשיעור של כ- 7.5%. ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו בששת החודשים הראשונים של השנה ב-147 מיליון שקלים לעומת 130 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, עליה בשיעור של 13.1%.
ההון העצמי של הבנק הסתכם ביום 30 ביוני 2009 ב-1.7 מיליארד שקלים לעומת 1.56 מיליארד שקלים בסוף שנת 2008 ו- 1.63 מיליארד שקלים ביום 30 ביוני 2008. הגידול, הן מסוף שנת 2008 והן מסוף התקופה המקבילה אשתקד נובע כתוצאה מגידול בסעיף "התאמות בגין הצגת ניירות ערך זמינים למכירה לפי שווי הוגן, נטו" ומרווחיות הבנק.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
