טלטלה בענף הנסיעות? "התנודה החריפה בדולר גוררת יום חריג בסניפים"

כך אומר רונן קרסו מאיסתא. חברות הנסיעות מעדכנות את שער הדולר בכל בוקר לשער הסגירה יום קודם - הישראלים מנסים לנצל כמובן את העניין
מאיה זיסר |

מטבע הדולר נסחר בתנודתיות חריפה מאוד ב-24 השעות האחרונות, זאת לאחר שנגיד הבנק המרכזי בישראל, הפרופ' סטנלי פישר, הודיע אתמול בערב כי בכוונתו לפעול בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות .השוק הבין מכך כי הכוונה היא כמובן לרכוש דולרים בהיקפים גדולים משמעותית מ-100 מיליון דולר ליום וזאת בנסיון לבלום את הצניחה במחיר הדולר בימים האחרונים (עת הגיע הדולר למחיר של 3.73 אתמול בסגירה).

כעת מזנק הדולר בשיעור של לא פחות מ-3.4% לרמה של 3.87 שקלים. הזינוק היומי תופס לא מעט ישראל בזמן שהם על קו הטלפון עם סוכן הנסיעות, בדרך להזמין את ה'דיל' לתורכיה או יוון. כידוע, ענף הנופשונים והנסיעות לחו"ל בכלל עדיין מתוחמר בדולרים וזאת אולי בשונה מענף הנדל"ן שכבר סביב הירידות הקודם של הדולר עבר באופן כמעט מוחלט לשקלים.

אז אומנם לא מדובר על הפרשים גדולים כ"כ לפי שינוי של 3% אבל במידה והדולר יתחזק בשבועות הקרובים בעקבות התערבות הולכת וגוברת מצד פישר, המשעות יכולה להגיע גם למאות דולרים למשפחה.

על רקע הדברים, שוחח אתר Bizportal עם רונן קרסו, סמנכ"ל השיווק של 'איסתא' ועם דודו מחלב, משנה למנכ"ל 'ארקיע' על משמעות הטלטלה בדולר לגביי הזמנות החופשות שמחיריהן, כאמור, נקובים בדולר.

"אנו רואים את השפעת רכישת הדולרים של נגיד בצורה דרמטית", אומר קרסו, "הנגיד טרף את הקלפים כאשר גרם לקפיצה של הדולר, עד היום רבים בנו על מגמה של ירידת בדולר ובהחלטה זו של הנגיד הוא שינה את הכול".

קרסו התייחס להשפעה האפשרית של התנודה בדולר ואמר כי "הזמנה ממוצעת למשפחה עומדת על 2,000-4,000 דולר, כלומר מדובר בעלייה של בין 40 ל-90 דולר להזמנה. זה אולי לא משמעותי כמו ברכישת דירה או רכב אך בתקופה כזו יש לכך השפעה גם עלינו וגם הלקוחות, בטח ובטח אם הדולר ימשיך להתחזק".

לדברי קרסו, בהחלט מדובר היום ביום ביום חריג בסניפי איסתא, וחלה עלייה בסגירת העסקאות, של 30%-40% ביחס ליום רגיל. "אנשים לא יודעים לאן יילך הדולר ונמנעים מחוסר הוודאות והטלטלה בשוק" אומר קרסו.

ההסבר לכך הוא שאתמול הדולר עמד על 3.73 ואילו היום הוא ככל הנראה ייסגר בעלייה של כ-2%-3%. חברות הנסיעות מעדכנות את שער הדולר בכל בוקר לשער שנסגר יום קודם, המשמעות היא שמי שרוכש כרטיס טיסה היום, משלם לפי שערו היציג של הדולר מאתמול (3.73 שקלים בלבד).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.