וואלה ממשיכה לצמוח: הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ- 4.5 מ' שקל גידול של 4%

הכנסות החברה צמחו ב-12% לכ-31.2 מיליון שקל והרווח התפעולי גדל ב- 11% והסתכם בכ- 6.3 מיליון שקל. בנוסף מראים בוואלה גידול גידול בהזמנות הפרסום בכ-11% מהרבעון הקודם ל- 23.8 מיליון שקל
מאיה זיסר |

פורטל האינטרנט 'וואלה' מדווח על תוצאותיו הכספיות לרבעון השני של שנת 2009. המצביעות על המשך מגמת צמיחה ושיפור בתוצאותיה העסקיות בכל הפרמטרים הכספיים.

במהלך השנתיים האחרונות נמצאת וואלה בתהליך של רכישה ושיתופי פעולה גדולים, זאת בנוסף להשקעה בתחום הרשתות החברתיות, כאשר הגדילה לפני כ-3 חודשים את אחזקותיה במקושרים לכ-70%, רכשה כ-36% תמורת 4.5 מ' שקל. בנוסף לכך, הקימה וואלה את 'וואלה! jobs', בשותפות עם חברת רדמץ' לאחר שרכשה 50% ממיזם msn jobs.

בתחום הסחר האלקטרוני, החלה בדצמבר 'וואלה! שופס' לנהל ולהפעיל את נענע שופס. לוואלה מיזם עם yes, להכנסת תכני פרסום בקטעי וידאו וכמו כן הסכם גם עם מפעילת תוכנת המסרים המיידיים icq.

בנוסף, לפני כחודש וואלה פלשה גם לתחום הלוחות ויצאה בשת"פ עם אתר יד 2 כאשר במסגרת ההסכם, לוח יד 2 יקודם מעמוד הבית של וואלה וממשקי החיפוש של יד2 ישולבו במגוון ערוצי תוכן מרכזיים בהם רכב, עסקים ו- TECH. ממשקים נוספים יאפשרו גישה ללוחות יד2 בתחום יד שנייה.

ברבעון השני של 2009, על פי נתוני וואלה עלה מספר הגולשים החודשי ועמד על מעל 5 מיליון איש. על פי סקר TIM האחרון עולה כי וואלה זוכה ל-67.5% שיעורי חשיפהו בקרב החשיפה השבועית לאתרים ממקומות עבודה ועומד האתר על 47.5% חשיפה.

רווח נקי עלייה של 4% וברווח התפעולי גידול של 12%

הכנסות הרבעון השני לשנת 2009, במונחי נטו לאחר קיזוז עמלות המשולמות למשרדי הפרסום, הסתכמו בכ- 31.2 מיליון שקל לעומת כ- 27.8 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2008, גידול של כ- 12%; הרווח הגולמי הסתכם בכ- 17.1 מיליון שקל לעומת כ- 15.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 12%; הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ- 6.3 מיליון שקל לעומת 5.7 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2008 , גידול של כ- 11%; הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ- 4.5 מיליון שקל לעומת כ- 4.3 מיליון שקל ברבעון המקביל, המהווה גידול של 4%; ה- EBITDA הסתכם בכ- 8.3 מיליון שקל לעומת כ- 7.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 9%.

גידול בהזמנות הפרסום

צבר הזמנות ממפרסמים (במונחי נטו לאחר קיזוז עמלות) עלה בכ-11% מהרבעון הקודם ל- 23.8 מיליון שקל נכון ל-30 ליוני 2009. בוואלה מסבירים עלייה זו בעיקר בשל גידול בהזמנות הפרסום שנחתמו במהלך התקופה ויוכרו כהכנסות במהלך הרבעונים הבאים. בנוסף, תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון השני עומד על כ- 5.8 מיליון שקל. ביוני 2009 חילקה וואלה דיבידנד במזומן לבעלי המניות בסכום כולל של 15 מיליון שקל.

הכנסות החציון הראשון לשנת 2009 הסתכמו בכ- 61.4 מיליון שקל לעומת כ- 52.4 מיליון שקל בחציון המקביל בשנת 2008, גידול של כ- 17%; הרווח הגולמי הסתכם בכ- 34.3 מיליון שקל לעומת כ- 29.2 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד, גידול של כ- 17%; הרווח התפעולי בחציון הסתכם בכ- 13.1 מיליון שקל לעומת כ- 10.4 מיליון שקל בחציון המקביל בשנת 2008, גידול של כ- 27%; הרווח הנקי בחציון הסתכם בכ- 10 מיליון שקל לעומת כ- 7.7 מיליון ₪ בחציון המקביל, גידול של 30%; ה- EBITDA הסתכם בכ-17.1 מיליון שקל לעומת כ- 14.1 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד, גידול של 22%.

לדברי אילן ישועה, מנכ"ל וואלה, "במקביל לחיזוק תחומי הליבה - הכנסות מפרסום ומסחר אלקטרוני, החברה פועלת בכל תחומי הצמיחה המהותיים באינטרנט. חשוב לציין במיוחד את תחום הוידאו - שיתוף הפעולה עם yes, כמו גם אגרגצייה של תכני וידאו מגופי תוכן אחרים". עוד מציין ישועה כי "בחודשים האחרונים חלה פריצה משמעותית בהיקף הביקוש לפרסום בוידאו באינטרנט מצד מפרסמים ומשרדי פרסום, כך שכל שטחי הפרסום בוידאו באתר מכורים מראש לתקופות ארוכות".

ישועה התייחס בדבריו לרכישת 70% מהרשת החברתית מקושרים ואמר, " אנו עסוקים באינטגרציה ויצרת סינרגיזם מירבי בין 2 החברות. הרכישה כבר תורמת לשימור המובילות של וואלה בטרפיק וכן מאפשרת לנו להציע למפרסמים פורטפוליו מגוון של אמצעי פרסום מפולחים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.