ספקטרוניקס מזנקת: צופה לקבל הזמנה בהיקף של למעלה מ-8 מליון דולר
לאחר שכבר דיווחה במהלך השנה על קבלת הזמנות בסכום מצטבר של למעלה מ- 13 מליון דולר להספקה של מערכות וח"ח עבור צבא ארה"ב, חברת ספקטרוניקס מדווחת היום שחברת 'אושקוש' האמריקאית זכתה במכרז הראשון של פרויקט M-ATV.
ספקטרוניקס צפויה למעשה ליהנות מזכייתה של 'אושקוש', שכן במסגרת ההסכם, הרשיון האמריקני נמצא בידי חברת AMEREX, ספקית מערכות כיבוי האש של הפרויקט.
על סמך ההסכם בין החברות, צופה ספקטרוניקס לקבל כבר בזמן הקרוב הזמנה ראשונה בהיקף של למעלה מ- 8 מליון דולר, כאשר חלקה מיועד להספקה עוד השנה.
בתוך כך, נציין כי בסה"כ קיבלה החברה בשנת 2009 הזמנות, למערכות וחלקי מערכות לכיבוי אש ושיכוך התפוצצויות להתקנה על כלי רכב של צבא ארה"ב, בסכום מצטבר של למעלה מ- 21 מליון דולר.
נזכיר כי החברה פועלת בשני תחומי פעילות מרכזיים. האחד אזרחי: פיתוח סדרות של גלאי אש וגז אופטיים לשימוש בתעשיית הכימיה והפטרוכימיה, בתי זיקוק, חברות דלק וגז, קידוחי נפט יבשתיים וימיים, האנגרים למטוסים, תעשיות רכב, חברות להפקת אנרגיה ועוד. התחום השני הוא התחום צבאי: פיתוח, ייצור ושיווק מערכות אוטומטיות לגילוי וכיבוי אש ולשיכוך התפוצצויות ברק"מ וספינות מלחמה.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
