גם הבריטים רואים את האור? מדד אמון הצרכנים לשיא של 14 חודשים
מדד אמון הצרכנים בבריטניה טיפס בחודש יוני לרמות הגבוהות ביותר מזה 14 חודשים ברקע לתחושה האופטימית ההולכת וצוברת תאוצה בקרב ציבור הקונים, אשר סוברים כי החלק הגרוע ביותר של המיתון נמצא כבר מאחוריהם.
המדד טיפס בחודש יוני ב-2 נקודות ונקבע על מינוס 25 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר מאז חודש אפריל בשנת 2008. מדד אמון הצרכנים בבריטניה עבור שנת 2010 רשם עלייה מרשימה עוד יותר וטיפס ב-8 נקודות לרמה של מינוס 8.
"אמון הצרכנים עדיין שברירי מאוד שכן ישנה אי וודאות גדולה בכל הנוגע לעוצמת ההתאוששות ושיעור האבטלה במשק שממשיך לטפס מעיב אף הוא", כך אמרה רייצ'ל ג'וי, אנליסטית מחברת המחקר GfK, המפרסמת את מדד אמון הצרכנים.
מבין חמשת מרכיבי המדד, ארבעה מרכיבים רשמו עלייה, בעוד מרכיב אחד רשם ירידה, מרכיב המתייחס לאמון הצרכנים בנוגע לרכישות עתידיות בהיקפים גדולים.
בתוך כך, נראה כי דווקא אמונו של צרכן אחד לפחות נמצא ברמות נמוכות מאוד. העומד הראש הבנק המרכזי במדינה, מרווין קינג, ציין שהוא מרגיש כי "אי הוודאות גבוהה כיום מאי-פעם" בכל הנוגע להתאוששות כלכלית איתנה ובכל הקשור לפתרון בעיות במערכת הבנקאית במדינה.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
