כתב אישום כנגד היחצ"ן נועם טפר: מואשם בכך שהרוויח כ-64 אלף שקל באמצעות ניצול מידע פנימי
הבוקר (ג') הוגש לבית משפט השלום בתל-אביב כתב אישום נגד היחצ"ן, נועם טפר, המואשם בכך שהרוויח כ-64 אלף שקל מעסקאות במניות של 4 חברות אותן ייצג, תוך שימוש במידע פנים שקיבל מתוקף תפקידו והיווה 'איש פנים' בחברות מתוקף מעמדו במדקון ומכוח קשריו עמן.
בתפקידיו בתקשורת פיננסית ובפיננשל אקסס היה טפר אחראי על תחום קשרי המשקיעים, והיה אמון על הפן השיווקי של החברות להן העניק שירותים כאמור אל מול משקיעים מוסדיים, משקיעים פרטיים, אנליסטים ואל מול התקשורת, על חיזוק קשרי הלקוחות של החברות עם משקיעים קיימים ועל פיתוח קשרים חדשים עם משקיעים פוטנציאלים. בין החברות שייצג טפר: מדקון, ארזים, סטארלימס וטאואר סמיקונדקטורס.
בכתב האישום, שהגיש עו"ד גיא דביר מפרקליטות מיסוי וכלכלה, נטען כי "במסגרת עבודתו נחשף טפר למידע פנים בדבר אירועים מהותיים המתרחשים בחברה, מידע שלא היה ידוע לציבור באותו שלב. על פי כתב האישום שהוגש נגדו עולה כי טפר ב-4 מקרים שונים הפר את אמון החברות להן העניק שירותים וביצע עסקאות במניותיהן.
על פי כתב האישום, ב-2005 החזיק במידע בדבר המשא-ומתן לרכישתה מדקון על-ידי מקסון ובמידע בדבר התקדמות המשא-ומתן עם מקסון. המידע כי מדקון אכן מקיימת משא ומתן בנוגע לרכישתה במסגרת תהליך של מיזוג, ואישור מצד הנהלת החברה לקיומו של משא ומתן כזה הינו מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה ועל התפתחות או שינוי צפויים, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום לשינוי משמעותי במחיר ניירות הערך של מדקון. כלומר טפר, היווה 'איש פנים' במדקון מתוקף מעמדו במדקון ומכוח קשריו עמה.
טפר הרוויח ממידע זה כ-30 אלף שקל וביצע 18 עסקאות רכישת ניירות ערך של מדקון.
באמצעות שימוש במידע הפנימי מחברת ארזים: הרוויח כ-8,600 שקל
בנוסף לכך חברת 'ארזים' היתה במועדים הרלבנטיים לכתב האישום חברה ציבורית, שניירות הערך שלה הוצעו לציבור ונסחרו בבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ, ועסקה בהשקעה בנדל"ן מניב בארץ ובחו"ל.
היא ניהלה משא-ומתן אשר מסגרתו תקבל ארזים אופציה למשך 6 חודשים לרכישת 64 נכסי נדל"ן באנגליה, המשמשים כבתי-אבות, תמורת 1.8 מיליארד שקל.
בדומה למקרה עם מדקון, גם כאן היה טפר בקשר הדוק עם הנהלת החברה ומעורבותו בה היתה אינטנסיבית. המידע בדבר קיום המו"מ על עסקת בתי האבות והתגבשות המשא ומתן הינם מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה ועל התפתחות או שינוי צפויים, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום לשינוי משמעותי במחיר ניירות הערך של ארזים ולכן מהווה מידע פנים.
בתקופה הרלוונטית לאישום זה במסגרת תפקידו כאחראי על פעילות בתחום קשרי משקיעים ויחסי ציבור בחברת תקשורת פיננסית סיפק הנאשם שירותים לארזים כאמור בחלק הכללי לכתב האישום והיה בקשר רציף עם הנהלת החברה. במסגרת זו הכיר הנאשם היטב את ארזים ומעורבותו בארזים היתה אינטנסיבית. ביצע 3 עסקאות רכישת ניירות ערך של ארזים, בהן הרוויח כ-8,600 שקל.
מחברת סטארלימס הרוויח טפרכ-15 אלף שקל
באותה השנה ניהלה חברת סטארלימס משא-ומתן על עסקה לאספקת רישיונות שימוש בתוכנת סטארלימס לאחת מחברות הביוטכנולוגיה המובילות בעולם, תמורת כ-4 מיליון דולר. העסקה היתה מהותית לחברה, וגם כאן היה טפר ניצל את ההזדמנות לביצוע עסקאות, ובהן הרוויח כ-15 אלף שקל.
באמצעות נילו המידע מחברת טאואר הרוויח טפר כ-9,000 שקל
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
