סיכום חודשי באחד העם: הסקטור העסקי גייס בשוק האג"ח סכום של כ-4.2 מיליארד שקל
עליות השערים בשוק המניות בתל-אביב נמשכו גם במאי, כאשר המסחר התנהל תוך כדי תנודתיות רבה. בסיכום חודשי עלו מדדי ת"א-25 ות"א-100 בכ-8.5% והשלימו עלייה של כ-50% מהשפל בו היו בנובמבר 2008.
עליות שערים אפיינו את כל המדדים המובילים, כאשר בלטו מדדי מדד יתר-50 ונדל"ן-15 עם עלייה חודשית של כ-19% וכ-16%, בהתאמה, וזינוק של כ-100% מתחילת השנה. לעומת זאת, מדד תל-טק 15, המושפע מהנאסד"ק, עלה החודש בכחצי אחוז בלבד, לאחר עלייה של כ-40% בשליש הראשון של השנה.
הגורמים שהשפיעו על השוק החודש היו פרסום הדו"חות הכספיים לרבעון הראשון של 2009 ע"י החברות הבורסאיות. גם אישור תקציב המדינה לשנים 2009 -2010 בממשלה, פרסום נתונים על המשך הירידה בצמיחה והעלייה בשיעור האבטלה במשק ברבעון הראשון של 2009 והעלאה של דירוג המשק הישראלי ע"י "מורגן סטנלי", השפיעו גם כן על כיווני המסחר.
בתוך כך, בשוק אגרות החוב נרשמו החודש ירידות שערים, כמעט בכל המדדים.
מדדי התל-בונד, המייצגים את האג"ח של החברות הגדולות, ירדו החודש בכ-1% וזאת לאחר עלייה חדה של כ-25% במדד תל-בונד 40 (שרבות מאיגרות החוב הכלולות בו קשורות לענף הנדל"ן) ועלייה של כ-10% במדד תל-בונד 20, בשליש הראשון של השנה.
איגרות החוב הלא-ממשלתיות צמודות המט"ח ירדו במאי בשיעור חד של כ-4%, בעקבות החלשות הדולר בשיעור דומה ביחס לשקל, וזאת לאחר עלייה של כ-13% בשליש הראשון של השנה.
איגרות החוב הממשלתיות ירדו אף הן, כאשר בלטו איגרות החוב הלא צמודות מסוג "שחר", עם ירידה של כ-2% במאי וירידה של כ-1% מתחילת השנה, ואילו איגרות החוב צמודות המדד, שירדו בכ-1.5%, נותרו גבוהות בכ-3.5% לעומת הרמה בה היו בסוף דצמבר אשתקד.
מחזור המסחר היומי במניות הסתכם החודש בכ-1.7 מיליארד שקל, בדומה לחודש הקודם, והיה גבוה בכ-30% לעומת השליש הראשון של השנה, אך עדיין נמוך בכ-15% מהממוצע אשתקד. מגמה דומה אפיינה את המסחר באופציות על מדד ת"א-25, כאשר באפריל נסחרו כ-240 אלף יחידות, לעומת כ-330 אלף יחידות בממוצע בשנת 2008.
הנפקות וגיוסים: דלק נדל"ן גייסה כ-120 מיליון שקלים
בשוק המניות הראשוני בוצעו בחודש מאי 2 הנפקות זכויות ולראשונה השנה גם 3 הנפקות לציבור, בסכום כולל של כ-135 מיליון שקל. מרבית הסכום, כ-120 מיליון שקל, גויסה ע"י דלק נדל"ן.
הממשלה גייסה החודש, בבורסה, סכום של כ-5.5 מיליארד שקל. כ-67% מהסכום גויסו באמצעות אג"ח לא צמודות וכ-33% באמצעות אג"ח צמודות מדד. מנגד, לא נרשמו פדיונות קרן של איגרות חוב. כלומר, סך הגיוס נטו הסתכם החודש בכ-5.5 מיליארד שקל ומתחילת השנה הסתכם בכ-20 מיליארד שקל.
במאי גייס הסקטור העסקי בשוק האג"ח, מהציבור וממוסדיים, סכום של כ-4.2 מיליארד שקל ? השווה כמעט לזה שגויס בשליש הראשון של השנה: בחמש הנפקות לציבור של אג"ח, כמחציתן צמודות מדד והיתר לא צמודות, גויסו כ-3 מיליארד שקל. בלטו הנפקות ענק שביצעו לאומי מימון ופז נפט סך של כ-1.2 וכ-1 מיליארד שקל, בהתאמה. כ-0.5 מיליארד שקל נוספים גויסו בחמש הקצאות פרטיות של אג"ח צמודות מדד ו0.7 מיליארד שקל גויסו באמצעות אג"ח למשקיעים מוסדיים ע"י כיל.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.29% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.29% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
