שחר אביבי: "הציבור בישראל שונא סיכון, לא במקרה יש 350 מיליארד שקל בפקדונות"
בתי ההשקעות עברו שנה לא קלה, לאחר ירידות קשות בעקבות המשבר הכלכלי, לאחרונה הם מתחילים להרים את הראש כאשר קיבלו את תשואות חודש אפריל והמציאות כיום נראית בהחלט אופטימית יותר.
Bizportal שוחח עם סמנכ"ל השיווק של בית ההשקעות 'מנורה', שחר אביבי, ולדבריו "למרות שאנשים הפסידו השנה 25%, בשורה התחתונה הנזק לא כל כך גדול."
בשיא המשבר איבדו רבים כ-20%-25% מהפנסיה ואפילו יותר, איך אתם היום מתמודדים מול אדם מבוגר שעומד לפני גיל הפנסיה?
"עם פרוץ המשבר, היינו בגישה של 'לא להתחבא מהציבור' פתחנו את הדלת בכדי להראות שאנחנו עושים את המקסימום, בסה"כ לא הגענו למצב זה כי טעינו אלא בשל משבר שהוא כלל עולמי ואנחנו לא יכולים להיות יוצאי דופן".
ובכל זאת, נעשו טעויות שלכם?
"עוד לפני פרוץ המשבר ידענו לצאת בהצהרה שאנחנו מכים על חטא ומודים בחטא שנקרא: 'המסלול הכללי', כלומר 98.5% מהלקוחות (לפחות בחיסכון ארוך הטווח) היו במסלול הכללי. הבעיה היא כמובן שמי שמתקרב לגיל פרישה וצעירים אשר יש להם עוד 30 שנה לפנסיה, נמצאים באותו המסלול. זהו נזק משמעותי לאנשים בגילאי 60 ומעלה אשר צריכים לחיות עם זה בגיל הפנסיה"
אז מה עשיתם עם התובנה הזו?
כבר בספטמבר האחרון אימצנו את המודל הצ'יליאני (כיום גם משרד האוצר מאמץ אותו), 'קופות יעד לגיל פרישה אשר בהן ההשקעות מנוהלות בהתאם לזמן הפרישה, כלומר, בטווח הרחוק היא תחזיק אחוז גבוהה של נכסים תנודתיים, 'מסוכנים' אשר ילכו ויתמעטו לקראת גיל הפרישה, כך שבמידה וחל משבר לקראת גיל הפרישה כמעט ולא יורגש".
איך מתמודדים מול הלקוחות שהפסידו סכום נכבד מהפנסיה?
"זוהי בהחלט סיטואציה לא נוחה ואנו משתדלים לתת הסברים ללקוחות, בנוסף אנו חוייבנו, על פי חוק להעביר ללקוחות 'עמוד כלכלי' בו מוסבר מה קרה והיכן עומדים הדברים" אומר אביבי.
יחד עם זאת מציין אביבי, כי "היום קופות הגמל מציגות תשואות מאוד טובות וכמו שהכסף ירד כך גם הוא עולה" עוד אמר בנושא זה, "הלקוח מבין שיש שנים טובות יותר ושנים פחות טובות, אך בראייה ארוכת טווח מה שחשוב בסופו של דבר, הוא נקודת הסוף. במידה והכסף ישב בקופות הגמל 30 שנה, אז בהסתכלות ארוכת טווח, הם מורווחים ולא במעט".
אביבי מסביר, כי "שוק המניות משנת 1990 ועד סוף 2008, כולל משבר 'בועת ההייטק' (תחילת שנות ה-2000) והמשבר הנוכחי, מציג תשואה ממוצעת של 7% בשנה, כלומר למרות שאנשים הפסידו השנה 25%, בשנים קודמות ובעיקר בחמש השנים האחרונות הם זכו לתשואות דו ספרתיות ובשורה התחתונה הנזק לא כל כך גדול".
האם המדיניות לגבי הכוונת הלקוחות השתנתה? ההתנהלות זהירה יותר?
"בקופות הגמל אנו משתדלים לכוון לקופות היעד כאשר אנשים לפני גיל הפרישה מוכוונים לאפיקים פנסיונים, אפשר להגיד כי המדיניות כיום יותר שמרנית וסולידית".
איך מושפעים המוצרים? רואים שינוי בדרישה?
בשנה שעברה המוצרים הבולטים היו ה'קרנות הכספיות', השנה הן פודות מכיוון שהריבית על הפקדונות היא אפס". ומה שמגייס יותר השנה, אומר אביבי, "אלו הן הקרנות ארוכות הטווח ואלו שמשלבות את האג"ח".
"רוב הישראלים הם שונאי סיכון" מציין אביבי, ומסביר זאת בכך "ש-350 מיליארד שקל יושבים בפקדונות ו-30 מיליארד שקל בקרנות כספיות. כל תחום הגמל והפנסיה לא מגיע לסכומים אלו".
איך פועלים עם תקציב מצומצם האם פונים לפעילויות חדשות?
"כיום אני חושב איך אני מגיע לערוצי ההפצה שלי כמו למשל פתיחת אקדמיה לסוכני הביטוח, המרצים לא עולים לי כסף מכיוון שהם מתוך החברה". בנוסף לכך מציין אביבי, "היום אני משתדל לעשות כנסים מצומצמים ליועצי השקעות בכל הארץ וכך אני מגיע אליהם ישירות ללא תיווך של המדיות השונות".
"אין ספק שבגלל שהתקציב צומצם אנחנו משתדלים לחשוב יותר יצירתי על פעילויות חדשות והדגש הוא יותר על פעילות BTL ומתייחסים לשיטות שיווק שאינן מסעות פרסום עתירי ממון אלא לכל שיטות השיווק האחרות הכוללות שיווק ישיר, פעילות קד"מ עם התמחות בעולם הפיננסי" אומר אביבי.
תחום קרנות הנאמנות נמצא בתחום 'האוקיינוסים האדומים' (אסטרטגייה המבוססת מחיר ולכן 'האוקיינוס' אדום מדם המתחרים הנאבקים זה בזה), לכן אני צריך לפרסם כמה שיותר מכיוון שכל הזמן צריך לדבר עם ערוצי ההפצה שלי שהם יועצי ההשקעות והבנקים".
"אנו עובדים מאז ומתמיד על פי מודל הדומה לפסגות רק שהם אמרו זאת בצורה חד משמעית. בקרב בתי השקעות אין זו אסטרטגיה יוצאת דופן". עוד מציין אביבי, "על פי מחקרים שביצענו ראינו כי 80% מהציבור מקבל את החלטותיו הפיננסיות על פי ייעוץ של איש קשר, אנשי מקצוע, כמו סוכן ביטוח (המייעץ בעיקר לחסכון ארוך טווח) ויועצי ההשקעות (בעיקר כשמדובר על כספים נזילים)".
אחוז גבוהה איננו מבין כלל בתחום ההשקעות ולכן נאלץ להסתמך על היועצים, למה לא לדבר עם הציבור וללמד אותו?
יכול להיות שאנשים מרגישים שהם לא מבינים בתחומים הללו אבל בתור אחד שאיננו מוביל שוק יהיה לי קשה יותר לחנך את הציבור ובתור אחד שכזה אני נוקט באסטרטגיה של נגרר ומקווה להיות פעם זה שמוביל, כרגע הפערים גדולים מבחינת התקציבים שיש לי לעומת בתי ההשקעות הגדולים". יחד עם זאת, "אנחנו יוצאים לשוק עם מוצרים חדשים ויש לנו את אפקט הראשוניות אך עיקר הפעילות השיווקית שלי מופנה לערוצי ההפצה שלי, אני פונה למי שמדבר ומבין את השפה שלי".
ידוע כי סוכני הביטוח הינם מוטים בשל עמלות ומבצעים כאלו ואחרים ולכן המלצותיהם מונעות על ידי אינטרסים ולא תמיד מתוך מקצועיות?
הציבור פועל על פי המלצות המומחים, אשר בדרך כלל משתדלים לא לייצר פגיעה בקרב הלקוח", יחד עם זאת, אומר אביבי, "אף אחד לא יודה בכך שיש או אין אינטרס". עוד מוסיף אביבי ואומר, כי "בסופו של דבר האינטרס של הבנק וסוכני הביטוח הוא להשאיר את הלקוח אצלהם, במידה והיועצים וסוכני הביטוח יעשו טעויות בניהול הכסף, הלקוח לא ישאר. הלקוח לא צריך להבין בקרנות פנסיה ודומיהם לשם כך יש מומחים".
מה עם תקציבי הפרסום? לאחרונה אתם מפרסמים פחות.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.36% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.