שחר אביבי: "הציבור בישראל שונא סיכון, לא במקרה יש 350 מיליארד שקל בפקדונות"

סמנכ"ל השיווק של מנורה בשיחה עם Bizportal על המצב בשוק הפנסיה וקרנות הנאמנות. "תקציבי הפרסום נחתכו השנה בשני שליש, כרגע אני בעיקר פונה למי שמדבר ומבין את השפה שלי"
מאיה זיסר |

בתי ההשקעות עברו שנה לא קלה, לאחר ירידות קשות בעקבות המשבר הכלכלי, לאחרונה הם מתחילים להרים את הראש כאשר קיבלו את תשואות חודש אפריל והמציאות כיום נראית בהחלט אופטימית יותר.

Bizportal שוחח עם סמנכ"ל השיווק של בית ההשקעות 'מנורה', שחר אביבי, ולדבריו "למרות שאנשים הפסידו השנה 25%, בשורה התחתונה הנזק לא כל כך גדול."

בשיא המשבר איבדו רבים כ-20%-25% מהפנסיה ואפילו יותר, איך אתם היום מתמודדים מול אדם מבוגר שעומד לפני גיל הפנסיה?

"עם פרוץ המשבר, היינו בגישה של 'לא להתחבא מהציבור' פתחנו את הדלת בכדי להראות שאנחנו עושים את המקסימום, בסה"כ לא הגענו למצב זה כי טעינו אלא בשל משבר שהוא כלל עולמי ואנחנו לא יכולים להיות יוצאי דופן".

ובכל זאת, נעשו טעויות שלכם?

"עוד לפני פרוץ המשבר ידענו לצאת בהצהרה שאנחנו מכים על חטא ומודים בחטא שנקרא: 'המסלול הכללי', כלומר 98.5% מהלקוחות (לפחות בחיסכון ארוך הטווח) היו במסלול הכללי. הבעיה היא כמובן שמי שמתקרב לגיל פרישה וצעירים אשר יש להם עוד 30 שנה לפנסיה, נמצאים באותו המסלול. זהו נזק משמעותי לאנשים בגילאי 60 ומעלה אשר צריכים לחיות עם זה בגיל הפנסיה"

אז מה עשיתם עם התובנה הזו?

כבר בספטמבר האחרון אימצנו את המודל הצ'יליאני (כיום גם משרד האוצר מאמץ אותו), 'קופות יעד לגיל פרישה אשר בהן ההשקעות מנוהלות בהתאם לזמן הפרישה, כלומר, בטווח הרחוק היא תחזיק אחוז גבוהה של נכסים תנודתיים, 'מסוכנים' אשר ילכו ויתמעטו לקראת גיל הפרישה, כך שבמידה וחל משבר לקראת גיל הפרישה כמעט ולא יורגש".

איך מתמודדים מול הלקוחות שהפסידו סכום נכבד מהפנסיה?

"זוהי בהחלט סיטואציה לא נוחה ואנו משתדלים לתת הסברים ללקוחות, בנוסף אנו חוייבנו, על פי חוק להעביר ללקוחות 'עמוד כלכלי' בו מוסבר מה קרה והיכן עומדים הדברים" אומר אביבי.

יחד עם זאת מציין אביבי, כי "היום קופות הגמל מציגות תשואות מאוד טובות וכמו שהכסף ירד כך גם הוא עולה" עוד אמר בנושא זה, "הלקוח מבין שיש שנים טובות יותר ושנים פחות טובות, אך בראייה ארוכת טווח מה שחשוב בסופו של דבר, הוא נקודת הסוף. במידה והכסף ישב בקופות הגמל 30 שנה, אז בהסתכלות ארוכת טווח, הם מורווחים ולא במעט".

אביבי מסביר, כי "שוק המניות משנת 1990 ועד סוף 2008, כולל משבר 'בועת ההייטק' (תחילת שנות ה-2000) והמשבר הנוכחי, מציג תשואה ממוצעת של 7% בשנה, כלומר למרות שאנשים הפסידו השנה 25%, בשנים קודמות ובעיקר בחמש השנים האחרונות הם זכו לתשואות דו ספרתיות ובשורה התחתונה הנזק לא כל כך גדול".

האם המדיניות לגבי הכוונת הלקוחות השתנתה? ההתנהלות זהירה יותר?

"בקופות הגמל אנו משתדלים לכוון לקופות היעד כאשר אנשים לפני גיל הפרישה מוכוונים לאפיקים פנסיונים, אפשר להגיד כי המדיניות כיום יותר שמרנית וסולידית".

איך מושפעים המוצרים? רואים שינוי בדרישה?

בשנה שעברה המוצרים הבולטים היו ה'קרנות הכספיות', השנה הן פודות מכיוון שהריבית על הפקדונות היא אפס". ומה שמגייס יותר השנה, אומר אביבי, "אלו הן הקרנות ארוכות הטווח ואלו שמשלבות את האג"ח".

"רוב הישראלים הם שונאי סיכון" מציין אביבי, ומסביר זאת בכך "ש-350 מיליארד שקל יושבים בפקדונות ו-30 מיליארד שקל בקרנות כספיות. כל תחום הגמל והפנסיה לא מגיע לסכומים אלו".

איך פועלים עם תקציב מצומצם האם פונים לפעילויות חדשות?

"כיום אני חושב איך אני מגיע לערוצי ההפצה שלי כמו למשל פתיחת אקדמיה לסוכני הביטוח, המרצים לא עולים לי כסף מכיוון שהם מתוך החברה". בנוסף לכך מציין אביבי, "היום אני משתדל לעשות כנסים מצומצמים ליועצי השקעות בכל הארץ וכך אני מגיע אליהם ישירות ללא תיווך של המדיות השונות".

"אין ספק שבגלל שהתקציב צומצם אנחנו משתדלים לחשוב יותר יצירתי על פעילויות חדשות והדגש הוא יותר על פעילות BTL ומתייחסים לשיטות שיווק שאינן מסעות פרסום עתירי ממון אלא לכל שיטות השיווק האחרות הכוללות שיווק ישיר, פעילות קד"מ עם התמחות בעולם הפיננסי" אומר אביבי.

תחום קרנות הנאמנות נמצא בתחום 'האוקיינוסים האדומים' (אסטרטגייה המבוססת מחיר ולכן 'האוקיינוס' אדום מדם המתחרים הנאבקים זה בזה), לכן אני צריך לפרסם כמה שיותר מכיוון שכל הזמן צריך לדבר עם ערוצי ההפצה שלי שהם יועצי ההשקעות והבנקים".

"אנו עובדים מאז ומתמיד על פי מודל הדומה לפסגות רק שהם אמרו זאת בצורה חד משמעית. בקרב בתי השקעות אין זו אסטרטגיה יוצאת דופן". עוד מציין אביבי, "על פי מחקרים שביצענו ראינו כי 80% מהציבור מקבל את החלטותיו הפיננסיות על פי ייעוץ של איש קשר, אנשי מקצוע, כמו סוכן ביטוח (המייעץ בעיקר לחסכון ארוך טווח) ויועצי ההשקעות (בעיקר כשמדובר על כספים נזילים)".

אחוז גבוהה איננו מבין כלל בתחום ההשקעות ולכן נאלץ להסתמך על היועצים, למה לא לדבר עם הציבור וללמד אותו?

יכול להיות שאנשים מרגישים שהם לא מבינים בתחומים הללו אבל בתור אחד שאיננו מוביל שוק יהיה לי קשה יותר לחנך את הציבור ובתור אחד שכזה אני נוקט באסטרטגיה של נגרר ומקווה להיות פעם זה שמוביל, כרגע הפערים גדולים מבחינת התקציבים שיש לי לעומת בתי ההשקעות הגדולים". יחד עם זאת, "אנחנו יוצאים לשוק עם מוצרים חדשים ויש לנו את אפקט הראשוניות אך עיקר הפעילות השיווקית שלי מופנה לערוצי ההפצה שלי, אני פונה למי שמדבר ומבין את השפה שלי".

ידוע כי סוכני הביטוח הינם מוטים בשל עמלות ומבצעים כאלו ואחרים ולכן המלצותיהם מונעות על ידי אינטרסים ולא תמיד מתוך מקצועיות?

הציבור פועל על פי המלצות המומחים, אשר בדרך כלל משתדלים לא לייצר פגיעה בקרב הלקוח", יחד עם זאת, אומר אביבי, "אף אחד לא יודה בכך שיש או אין אינטרס". עוד מוסיף אביבי ואומר, כי "בסופו של דבר האינטרס של הבנק וסוכני הביטוח הוא להשאיר את הלקוח אצלהם, במידה והיועצים וסוכני הביטוח יעשו טעויות בניהול הכסף, הלקוח לא ישאר. הלקוח לא צריך להבין בקרנות פנסיה ודומיהם לשם כך יש מומחים".

מה עם תקציבי הפרסום? לאחרונה אתם מפרסמים פחות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.