כסף מזומן
צילום: רשות המסים

חשד להונאת מס של כ-8 מיליון שקלים בתחום הבניה וההסעות בדרום הארץ

על פי החשד, החשוד המרכזי, שרון דהן, פעל יחד עם גורמים נוספים בתחומי הבנייה וההסעות, תוך שימוש בחשבוניות כוזבות להסתרת פעילות בלתי מדווחת והעסקת עובדים ללא תלושי שכר

רן קידר | (5)

במסגרת חקירה רחבת היקף שמובילה רשות המסים, עלה חשד לפעילות פלילית שיטתית שבמרכזה הפצת חשבוניות מס פיקטיביות בסכום מצטבר של כ־8 מיליון שקלים. החשוד המרכזי, שרון דהן, תושב הדרום, פעל לפי החשד יחד עם גורמים נוספים בתחומי הבנייה וההסעות, תוך שימוש בחשבוניות כוזבות להסתרת פעילות בלתי מדווחת והעסקת עובדים ללא תלושי שכר.

על פי ממצאי החקירה שמנהלת מחלקת חקירות מכס ומע"מ ירושלים, דהן חשוד כי הפיץ חשבוניות פיקטיביות עבור נהגי מוניות שהועסקו בניגוד לחוק וללא דיווח רשמי, וכן עבור פועלים בענף הבנייה, במטרה לאפשר להם להתחמק מתשלום מסים כחוק. החקירה מתמקדת בפעילות שהתרחשה בין יוני 2023 ליוני 2025, תקופה שבה הוערך היקף העבירות במיליוני שקלים.

היום הובא דהן בפני בית משפט השלום בירושלים, אשר שחרר אותו בתנאים מגבילים, ככל הנראה תוך הגבלות על תנועה וקשר עם מעורבים נוספים. החקירה עצמה עדיין נמשכת, כאשר ברשות המסים ממשיכים לבדוק את היקף הפעילות, מעורבות של חברות נוספות ומידת הנזק שנגרם לקופת המדינה.

במקרים מסוג זה, רשות המסים נוקטת צעדים חריפים לא רק נגד המפיצים אלא גם נגד מקבלי החשבוניות, הנחשבים לפי החוק כשותפים לעבירה. מדובר באירועים בעלי השלכות משמעותיות על ענפים שלמים – כמו ענף ההסעות והבנייה – שבהם העסקה לא מוסדרת נפוצה, והפיקוח מתמודד עם אתגרים מהותיים.

מבחינת רשויות האכיפה, החשיפה הזו משתלבת במאבק מתמשך נגד תופעת החשבוניות הפיקטיביות – אחת מתופעות ההונאה המשמעותיות בישראל, הפוגעת הן בהכנסות המדינה והן בתחרות ההוגנת במשק. ברשות המסים ממשיכים לפעול למיצוי הדין עם גורמים המעורבים בפרשות מסוג זה. 

הקשר ל-"חשבונית ישראל"

אין לא הפעם הראשונה שרשות המסים חושפת הונאות בסדרי גודל עצומים,  בחודשים האחרונים נתגלו מקרים של הפצת חשבוניות פיקטיביות בסכומים אדירים. בפברואר 2025, התגלה כי חברת שיפוצים הפיצה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 981 מיליון שקל, שהתגלו עם אובדן מס מוערך של 166 מיליון שקל, בינואר 2025 הואשם שרון אשטמקר, בעל חברת כוח אדם, בהפצת 264 חשבוניות פיקטיביות בהיקף של כ־85 מיליון שקל. ועוד, בספטמבר 2024, נעצר בן סויסה מהוד השרון בחשד להפקת 146 חשבוניות כוזבות בהיקף כולל של כ־135 מיליון שקל, לאחר איתור על ידי מערכת "חשבונית ישראל". 

מודל "חשבוניות ישראל", שהוקם כדי להיאבק בפשיעה הכלכלית נכנס ב‑2024 והכריח עסקים לקבל מספר הקצאה ייחודי לחשבוניות מעל תקרה של 25,000 שקל. הדבר מאפשר בקרה בזמן אמת על עסקאות ועל חשדות לפישינג. במהלך שנת 2025 הורדה התקרה ל־20,000 ששקל, והתכנית היא שמתישהו במהלך 2026 היא תרד עד 5,000 שקל – באופן הדרגתי. בנוסף, הרשות קיבלה סמכות לסרב להקצאת מספר הקצאה במקרה של חשד לזדון. 

קיראו עוד ב"בארץ"

חשבוניות פיקטיביות: המכה השקטה של הכלכלה הישראלית ואיך רשות המסים מצליחה למגר את התופעה?

אושר: שתי פעימות למודל החשבוניות הפיקטיביות

החשיפה של הפרשה הנוכחית מאותתת על המשך תופעה שמערבת ענפי תעשייה כמו בנייה, כוח אדם והסעות, שבמסגרתם נוסדות חברות קש המונפקות חשבוניות שאינן משקפות פעילות אמיתית. התופעה גורמת לנזק עצום לקופת המדינה (מוערכת בעשרות מיליארדים של שקלים בשנה), פוגעת בעסקים חוקיים שמתקשים להתחרות, ומחזקת פשיעה כלכלית והלבנת הון.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    פילוסוף 20/07/2025 11:21
    הגב לתגובה זו
    כאשר כל כספי המסים זורמים למימון המשתמטים החרדים
  • 4.
    מישקה לפרדון 15/07/2025 09:39
    הגב לתגובה זו
    יודעים לעבוד שם. עושים את העבודה כמו שצריך.
  • 3.
    אנונימי 14/07/2025 14:12
    הגב לתגובה זו
    לבדוק את כל ההסעות בכלל הארצי
  • 2.
    אנונימי אסרף ראש המועצה דהן מפיץ חשבוניות בן אוחיו 13/07/2025 22:31
    הגב לתגובה זו
    אסרף ראש מועצה מושחת דהן ובן אוחיון מפיצי חשבוניות כולם מרוקאים העתק דרעי אמסלם אוחנה סיבוני ברדוגו
  • 1.
    אנונימי 13/07/2025 18:35
    הגב לתגובה זו
    טוב מאוד שהרשות מנהלת את המלחמה הזאת אבל נראה שהרשות עדיין מפחדת מהמגזר הערבי שכן התופעה הזו קיימת בעיקר במגזר זה אז איך זה שעיקר העצורים הם יהודים
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".