בתחילת השנה עולים תעריפי הארנונה בישראל בשיעור של 3.8% בממוצע, על פי החלטת משרד הפנים. העלייה הזו, שנחשבת אחת הגבוהות בשנים האחרונות, נובעת משילוב של מדד המחירים לצרכן ועליית השכר בסקטור הציבורי, שהם המדדים המרכזיים המשפיעים על חישוב עדכון תעריפי הארנונה השנתיים.

תעריפי הארנונה למגורים, שמשולמים לפי מ"ר, ישתנו בהתאם למיקום הגיאוגרפי והסיווג העירוני. בערים מרכזיות כמו תל אביב, ירושלים וחיפה, שבהן תעריפי הארנונה גבוהים מלכתחילה, העלייה עשויה להכביד על משקי הבית.

תל אביב - תעריף הארנונה למגורים יעלה בממוצע ל-57.3 שקל למ"ר, לעומת 55.2 שקל למ"ר ב-2024. כך לדוגמה, דירה בשטח של 100 מ"ר תעלה לבעליה 5,730 שקל בשנה – תוספת של כ-210 שקל.

ירושלים - תעריף הארנונה הממוצע למגורים יהיה 50.5 שקל למ"ר, לעומת 48.7 שקל למ"ר ב-2024.

חיפה - העלייה תגיע לכ-2 שקל למ"ר בממוצע, כשדירה בשטח של 120 מ"ר תעלה כ-240 שקל יותר בשנה.

בערים קטנות יותר ובפריפריה, תעריפי הארנונה למגורים נמוכים משמעותית - אבל גם שם העלייה בהם תורגש.

תעריפי הארנונה לעסקים, שהם לרוב גבוהים משמעותית מאלה של מגורים, יעלו גם הם בשיעור דומה, אך המשמעות עבור בעלי העסקים עלולה להיות מכבידה יותר.

• עיריית נס ציונה תשיב עשרות מיליוני שקלים
• העירייה תבעה על חוב של 200 אלף שקל - ותשלם 30 אלף
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עסקים קטנים:  עבור חנות בשטח של 50 מ"ר בתל אביב, שבה הארנונה מגיעה 400 שקל למ"ר, העלייה תוסיף כ-760 שקל בשנה, ותגיע לכ-20 אלף שקל בשנה.

משרדים ותעשייה: משרדים בשטח של 200 מ"ר בירושלים ישלמו תוספת שנתית של כ-3,040 שקל.

עסקים בפריפריה: גם בערים כמו באר שבע ואשקלון, שבהן התעריפים נמוכים יותר, עלייה של כמה מאות שקלים בשנה עלולה להיות משמעותית עבור עסקים קטנים.

העלייה בארנונה עסקית עלולה לגרום לעליות מחירים גם לצרכנים הסופיים, כשבעלי העסקים צפויים לגלגל את העלויות על לקוחותיהם.

העלייה בארנונה למגורים תכביד בעיקר על משפחות מהשכבות הבינוניות והנמוכות, שמוצאות את עצמן מתמודדות עם יוקר מחיה גובר והולך בישראל כיום. לצד זאת, העסקים מתמודדים עם עלויות גדלות של תפעול, שכר ודמי שכירות - מה שעלול להקטין את הרווחיות שלהם ולפגוע בצמיחה העסקית.

• הממשלה תקצה 3.25 מיליארד שקל למשרתי הקבע
• צה"ל הוזיל לכם את ביטוח הרכב ביותר מ-5% - האם זה הזמן לחדש פוליסה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...

בנוסף, תעריפי הארנונה הגבוהים מהווים גורם שיכול להשפיע על החלטות עסקיות, כמו מיקום פעילות העסק. אזורים שבהם תעריפי הארנונה נמוכים יותר עשויים ליהפך לאטרקטיביים יותר - בייחוד עבור עסקים קטנים.

העלייה בתעריפי הארנונה בתחילת 2025 נובעת משילוב של גורמים כלכליים, מנהלתיים וחוקיים. הנה כמה מהסיבות המרכזיות שתרמו להחלטה להעלות את התעריפים:

1. מנגנון העדכון האוטומטי

הארנונה מתעדכנת מדי שנה על פי מנגנון אוטומטי שמבוסס על ממוצע של שני מדדים:

מדד המחירים לצרכן -  עלייה במדד הזה, שמשקפת את יוקר המחיה, גורמת להגדלת תעריפי הארנונה.
עליית השכר במגזר הציבורי -  שכרם של עובדי הרשויות המקומיות מהווה מרכיב מרכזי בתקציב העירוני, ולכן עליות בשכר הציבורי מתורגמות לעלייה בארנונה.

ב-2025 עלו שני המדדים האלה בשיעורים משמעותיים יחסית. מדד המחירים לצרכן עלה בכ-4.1% במצטבר בשנתיים האחרונות, ואילו השכר במגזר הציבורי עלה בעקבות הסכמים קיבוציים שנחתמו ב-2024.

2. העלויות הגוברות של הרשויות המקומיות

הרשויות המקומיות מתמודדות עם עלייה בהוצאות בתחומים שונים:

1. תשתיות ושירותים עירוניים -  תחזוקה ושדרוג של כבישים, מדרכות, תאורה וגינות ציבוריות.
2. חינוך ורווחה -  השקעות מוגברות במערכת החינוך העירונית ובתמיכה באוכלוסיות מוחלשות.
3. היערכות לשינויי אקלים -  הוצאות על שדרוג תשתיות לניהול נגר ושיפור מערכות ניקוז כדי להתמודד עם אירועי מזג אוויר קיצוניים.

הרשויות טוענות כי ללא העלאת הארנונה, לא יהיה ניתן לממן את הצרכים הגדלים והולכים של התושבים.

3. פיתוח עירוני וגידול אוכלוסייה 

ערים רבות, כמו תל אביב, ירושלים וחיפה, חוות צמיחה של האוכלוסייה, מה שמעלה את הדרישה לשירותים עירוניים. העלייה הזו, לצד הרחבת שכונות ופיתוח אזורי מסחר ותעשייה, מחייבת את הרשויות להגדיל את ההכנסות שלהן.

4. ירידה בהכנסות ממקורות אחרים

הרשויות המקומיות סובלות מירידה בהכנסות ממקורות נוספים, כמו היטלי בנייה ותשלומים חד-פעמיים. כתוצאה מכך, הן נאלצות להגדיל את התלות בארנונה כמקור הכנסה עיקרי שלהן.

5. אינפלציה ולחצים כלכליים

העלייה באינפלציה ןהצמיחה בעלויות של האנרגיה, חומרי הגלם ושירותים נוספים ב-2024, השפיעו גם על עלויות התפעול של הרשויות המקומיות. השינויים האלה אילצו את הרשויות להעביר את הנטל הכלכלי הלאה - לתושבים ולעסקים שבשטחן.

6. היעדר רפורמות להפחתת הארנונה

למרות הבטחות חוזרות ונשנות מצד הממשלות הקודמות, לבחון מחדש את מנגנון חישוב הארנונה ולהפחית את הנטל על הציבור, עדיין לא בוצעו רפורמות משמעותיות כלשהן בתחום. מצב זה משאיר את הרשויות עם מנגנון עדכון אוטומטי שמוביל לעליות מדי שנה, ללא קשר למצבם הכלכלי של התושבים.

7. פערים בין מגורים לעסקים

הארנונה לעסקים גבוהה משמעותית לעומת הארנונה למגורים, והרשויות נוטות להעלות את תעריפי הארנונה לעסקים כדי לממן את השירותים העירוניים. עם זאת, גם עליית הארנונה למגורים משקפת את התפישה שלפיה התושבים צריכים להשתתף במימון תשתיות ושירותים ציבוריים באופן שוויוני.

בקרב הציבור הישראלי נשמעת שוב ושוב ביקורת על כך שהארנונה שהם משלמים ממשיכה לעלות מדי שנה - גם בתקופות של האטה כלכלית או משברים. תושבים רבים טוענים כי שירותים עירוניים אינם משתפרים בהתאם לעלייה בתעריפים, וכי הכסף הנוסף לא מתורגם לתשתיות עירוניות טובות יותר או לרווחה ציבורית.