כלכלני מיטב: "הדיבורים על כשל בשוק האג"ח הקונצרני כבר אינם רלבנטיים"

דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות: הפתרון מצוי במעבר לתיק אג"ח כללי המשלב לצד רכיב ממשלתי צמוד גדול גם אג"ח של חברות בדירוג גבוה לשיפור התשואה לפדיון
קובי ישעיהו |

שוק אגרות החוב הממשלתיות בשבוע שעבר התאפיין בעלייה של האפיק השקלי וירידה של האפיק הצמוד מדד בכל הטווחים לפדיון. מדד אגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות עלה ב-0.25% בעוד שמדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד ירד ב-0.48%.

כלכלני מיטב אומרים, בסקירה שהתפרסמה היום (א'), כי הירידה בציפיות האינפלציה, הנגזרת מהמסחר השבועי, הפוכה לעלייה החדה יחסית בציפיות האינפלציה מהשבוע שעבר. "שאלת מיליון הדולר" היא, האם מדובר בתיקון טכני לעליות משבוע, שלאחריו ימשיכו הצמודים לעלות, או שמדובר בסיום "ריצת הצמודים", עקב ההערכה שציפיות האינפלציה עלו מעבר למתחייב.

לדעתנו, אומרים במיטב, "התשובה לשאלה זו, לפחות בטווח הקצר, קשורה בעיקר לכיוון המסחר בדולר/שקל. פיחות חד של השקל כנגד הדולר תגרור עלייה באגרות החוב הצמודות ולירידות במקרה של תיסוף. הערכה זו מתבססת על העובדה שחלק לא מבוטל מעליית מדד המחירים לחודש מארס מיוחסת לסעיף הדיור אשר הושפע מאוד מעליית שער הדולר".

בכל זאת, הסיפור המעניין של השבועות האחרונים הוא ללא ספק עליות השערים הרצופות מזה כמעט חודשיים בשוק אגרות החוב הקונצרניות. רצף העליות והאווירה החיובית מאפשר את המשך גיוסי החוב הראשוניים, כאשר השבוע הייתה זו חברת גב-ים הוותיקה אשר זכתה בהנפקה לביקושי יתר של מאות מיליוני שקלים. המשתתפים בהנפקות הראשוניות אינם טועים, אם לשפוט זאת על פי רווח של כ-4.5% בשבועיים שרשמו המשקיעים בהנפקת האג"ח של סלקום. בנוסף, אומרים במיטב, חשוב לזכור כי מדובר בחברה יציבה המדורגת AA.

בעקבות עליות השערים האחרונות, נראה כי הדיבורים על כשל בשוק אגרות הקונצרניות, שהיו נכונים עד לפני מספר שבועות, כבר אינם רלבנטיים, וכי כעת סולק מרכיב הפאניקה מתמחור מרבית סדרות אגרות החוב הגדולות.

הלמן אלדובי: יש חשש מהתפרצות אינפלציונית

בסוף שבוע שעבר פרסמו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יובל שטייניץ, את תוכנית הממשלה לחילוץ המשק מהמשבר. בהלמן אלדובי אומרים היום (א') במסגרת הסקירה השבועית, כי התוכנית מכילה את כל העקרונות הנכונים: הגדלת האשראי במשק בצורה אחראית, כלומר באמצעות גופים שמומחים במתן אשראי קרי הבנקים. עידוד המשק המקומי ומנועי הצמיחה שלו באמצעות מענקים לתעשיות עתירות ידע ולגופי ייצוא.

בנוסף, כפי שנוהג נתניהו תמיד, הגדלת הליברליזציה במשק באמצעות רפורמות מבניות. התוכנית גם עוסקת ברמת משק הבית: עידוד התעסוקה ע"י מס הכנסה שלילי, תוכניות הכשרה וכן הקטנת המס ליחידים. סביר להניח כי חלק נכבד מהגידול בהכנסה הפנויה של משקי הבית, עקב הורדת המיסים, יופנה לצריכה פרטית, אשר בתורה משפיעה על רמת המחירים במשק.

דן הלמן, מנכ"ל הלמן אלדובי קרנות נאמנות אומר כי "התוכנית, גם אם אינה מקורית במיוחד וגם אם היא קשה לביצוע, יש בה בכדי לסייע למשק לצאת מהמיתון. ברם, להיקפה הגדול של התוכנית, עשרות מיליארדי שקלים, יש מחסור בטווח הבינוני והוא הגברת קצב האינפלציה."

לדברי הלמן, "ארה"ב, בריטניה, יפן ומדינות אירופה נוקטות כבר כמה חודשים מדיניות של הזרמת כספים מאסיבית לכלכלות לצורך הבראתן. את המהות הכלכלית לא ניתן לשנות: הזרמת כסף יוצרת אינפלציה ולכמויות כאלו גדולות של כסף יהיו השלכות אינפלציוניות לא פשוטות במדינות הללו. נוסיף לכך את העובדה כי מחירי הסחורות הגיעו לשפל ב?2008, מאז שהחלו להישמע תחזיות לסיום המיתון אנו רואים בהם שינוי מגמה. כלומר, עוד לפני השקת התוכנית המקומית, היה חשש לעליית מדרגה בכל הקשור לאינפלציה בישראל שמקורה מחו"ל".

על פי נתוני בנק ישראל, ברבעון הראשון של 2009, צמחו אמצעי התשלום במשק (1M) ב- 20% ל?86.2 מיליארד שקל. דהיינו, גם ישראל היא בין המזרימות. "גידול כה חד בכמות המזומן במשק יש בה בכדי לתרום לעליית מחירים במשק. כעת, עם השקת התוכנית, החששות לאינפלציה מבית גדלו ויוצרים כר פעולה להתפרצות אינפלציונית מעבר ליעדי בנק ישראל (עד 3%). " מתריע הלמן.

"למשקיע השמרן הבוחן חלופות השקעה יש בעיה אמיתית." מסביר הלמן. "מחד גיסא, בקרן כספית או באג"ח ממשלתי קצר התשואה לפדיון הינה אפסית או שלילית (תלוי בגובה העמלות של הלקוח). מצד שני אגרות החוב הארוכות לא מספקות תשואה לפדיון גבוהה מספיק ביחס לסיכון. ראיה לכך ניתן לראות כי למרות רכישות בנק ישראל, העקום ממשיך להיות תלול ומי שהשקיע באג"ח ממשלתי ארוך הפסיד מתחילת החודש בין שנים לארבעה אחוזים (תלוי באורך האיגרת). באגרות החוב הממשלתיות עם המח"מ הבינוני-קצר (מח"מ של כשנתיים), הפער בין האגרות השקליות לאגרות הצמודות עומד על כ 1.5%. לאור העובדה כי מדד אפריל צפוי להיות גבוה, סביב 1%, פער של כ- 1.5% אינו מספק."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: