כלכלני מיטב: "הדיבורים על כשל בשוק האג"ח הקונצרני כבר אינם רלבנטיים"
שוק אגרות החוב הממשלתיות בשבוע שעבר התאפיין בעלייה של האפיק השקלי וירידה של האפיק הצמוד מדד בכל הטווחים לפדיון. מדד אגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות עלה ב-0.25% בעוד שמדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד ירד ב-0.48%.
כלכלני מיטב אומרים, בסקירה שהתפרסמה היום (א'), כי הירידה בציפיות האינפלציה, הנגזרת מהמסחר השבועי, הפוכה לעלייה החדה יחסית בציפיות האינפלציה מהשבוע שעבר. "שאלת מיליון הדולר" היא, האם מדובר בתיקון טכני לעליות משבוע, שלאחריו ימשיכו הצמודים לעלות, או שמדובר בסיום "ריצת הצמודים", עקב ההערכה שציפיות האינפלציה עלו מעבר למתחייב.
לדעתנו, אומרים במיטב, "התשובה לשאלה זו, לפחות בטווח הקצר, קשורה בעיקר לכיוון המסחר בדולר/שקל. פיחות חד של השקל כנגד הדולר תגרור עלייה באגרות החוב הצמודות ולירידות במקרה של תיסוף. הערכה זו מתבססת על העובדה שחלק לא מבוטל מעליית מדד המחירים לחודש מארס מיוחסת לסעיף הדיור אשר הושפע מאוד מעליית שער הדולר".
בכל זאת, הסיפור המעניין של השבועות האחרונים הוא ללא ספק עליות השערים הרצופות מזה כמעט חודשיים בשוק אגרות החוב הקונצרניות. רצף העליות והאווירה החיובית מאפשר את המשך גיוסי החוב הראשוניים, כאשר השבוע הייתה זו חברת גב-ים הוותיקה אשר זכתה בהנפקה לביקושי יתר של מאות מיליוני שקלים. המשתתפים בהנפקות הראשוניות אינם טועים, אם לשפוט זאת על פי רווח של כ-4.5% בשבועיים שרשמו המשקיעים בהנפקת האג"ח של סלקום. בנוסף, אומרים במיטב, חשוב לזכור כי מדובר בחברה יציבה המדורגת AA.
בעקבות עליות השערים האחרונות, נראה כי הדיבורים על כשל בשוק אגרות הקונצרניות, שהיו נכונים עד לפני מספר שבועות, כבר אינם רלבנטיים, וכי כעת סולק מרכיב הפאניקה מתמחור מרבית סדרות אגרות החוב הגדולות.
הלמן אלדובי: יש חשש מהתפרצות אינפלציונית
בסוף שבוע שעבר פרסמו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יובל שטייניץ, את תוכנית הממשלה לחילוץ המשק מהמשבר. בהלמן אלדובי אומרים היום (א') במסגרת הסקירה השבועית, כי התוכנית מכילה את כל העקרונות הנכונים: הגדלת האשראי במשק בצורה אחראית, כלומר באמצעות גופים שמומחים במתן אשראי קרי הבנקים. עידוד המשק המקומי ומנועי הצמיחה שלו באמצעות מענקים לתעשיות עתירות ידע ולגופי ייצוא.
בנוסף, כפי שנוהג נתניהו תמיד, הגדלת הליברליזציה במשק באמצעות רפורמות מבניות. התוכנית גם עוסקת ברמת משק הבית: עידוד התעסוקה ע"י מס הכנסה שלילי, תוכניות הכשרה וכן הקטנת המס ליחידים. סביר להניח כי חלק נכבד מהגידול בהכנסה הפנויה של משקי הבית, עקב הורדת המיסים, יופנה לצריכה פרטית, אשר בתורה משפיעה על רמת המחירים במשק.
דן הלמן, מנכ"ל הלמן אלדובי קרנות נאמנות אומר כי "התוכנית, גם אם אינה מקורית במיוחד וגם אם היא קשה לביצוע, יש בה בכדי לסייע למשק לצאת מהמיתון. ברם, להיקפה הגדול של התוכנית, עשרות מיליארדי שקלים, יש מחסור בטווח הבינוני והוא הגברת קצב האינפלציה."
לדברי הלמן, "ארה"ב, בריטניה, יפן ומדינות אירופה נוקטות כבר כמה חודשים מדיניות של הזרמת כספים מאסיבית לכלכלות לצורך הבראתן. את המהות הכלכלית לא ניתן לשנות: הזרמת כסף יוצרת אינפלציה ולכמויות כאלו גדולות של כסף יהיו השלכות אינפלציוניות לא פשוטות במדינות הללו. נוסיף לכך את העובדה כי מחירי הסחורות הגיעו לשפל ב?2008, מאז שהחלו להישמע תחזיות לסיום המיתון אנו רואים בהם שינוי מגמה. כלומר, עוד לפני השקת התוכנית המקומית, היה חשש לעליית מדרגה בכל הקשור לאינפלציה בישראל שמקורה מחו"ל".
על פי נתוני בנק ישראל, ברבעון הראשון של 2009, צמחו אמצעי התשלום במשק (1M) ב- 20% ל?86.2 מיליארד שקל. דהיינו, גם ישראל היא בין המזרימות. "גידול כה חד בכמות המזומן במשק יש בה בכדי לתרום לעליית מחירים במשק. כעת, עם השקת התוכנית, החששות לאינפלציה מבית גדלו ויוצרים כר פעולה להתפרצות אינפלציונית מעבר ליעדי בנק ישראל (עד 3%). " מתריע הלמן.
"למשקיע השמרן הבוחן חלופות השקעה יש בעיה אמיתית." מסביר הלמן. "מחד גיסא, בקרן כספית או באג"ח ממשלתי קצר התשואה לפדיון הינה אפסית או שלילית (תלוי בגובה העמלות של הלקוח). מצד שני אגרות החוב הארוכות לא מספקות תשואה לפדיון גבוהה מספיק ביחס לסיכון. ראיה לכך ניתן לראות כי למרות רכישות בנק ישראל, העקום ממשיך להיות תלול ומי שהשקיע באג"ח ממשלתי ארוך הפסיד מתחילת החודש בין שנים לארבעה אחוזים (תלוי באורך האיגרת). באגרות החוב הממשלתיות עם המח"מ הבינוני-קצר (מח"מ של כשנתיים), הפער בין האגרות השקליות לאגרות הצמודות עומד על כ 1.5%. לאור העובדה כי מדד אפריל צפוי להיות גבוה, סביב 1%, פער של כ- 1.5% אינו מספק."
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")