שוק אגרות החוב הממשלתיות בשבוע שעבר התאפיין בעלייה של האפיק השקלי וירידה של האפיק הצמוד מדד בכל הטווחים לפדיון. מדד אגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות עלה ב-0.25% בעוד שמדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד ירד ב-0.48%.

כלכלני מיטב אומרים, בסקירה שהתפרסמה היום (א'), כי הירידה בציפיות האינפלציה, הנגזרת מהמסחר השבועי, הפוכה לעלייה החדה יחסית בציפיות האינפלציה מהשבוע שעבר. "שאלת מיליון הדולר" היא, האם מדובר בתיקון טכני לעליות משבוע, שלאחריו ימשיכו הצמודים לעלות, או שמדובר בסיום "ריצת הצמודים", עקב ההערכה שציפיות האינפלציה עלו מעבר למתחייב.

לדעתנו, אומרים במיטב, "התשובה לשאלה זו, לפחות בטווח הקצר, קשורה בעיקר לכיוון המסחר בדולר/שקל. פיחות חד של השקל כנגד הדולר תגרור עלייה באגרות החוב הצמודות ולירידות במקרה של תיסוף. הערכה זו מתבססת על העובדה שחלק לא מבוטל מעליית מדד המחירים לחודש מארס מיוחסת לסעיף הדיור אשר הושפע מאוד מעליית שער הדולר".

בכל זאת, הסיפור המעניין של השבועות האחרונים הוא ללא ספק עליות השערים הרצופות מזה כמעט חודשיים בשוק אגרות החוב הקונצרניות. רצף העליות והאווירה החיובית מאפשר את המשך גיוסי החוב הראשוניים, כאשר השבוע הייתה זו חברת גב-ים הוותיקה אשר זכתה בהנפקה לביקושי יתר של מאות מיליוני שקלים. המשתתפים בהנפקות הראשוניות אינם טועים, אם לשפוט זאת על פי רווח של כ-4.5% בשבועיים שרשמו המשקיעים בהנפקת האג"ח של סלקום. בנוסף, אומרים במיטב, חשוב לזכור כי מדובר בחברה יציבה המדורגת AA.

בעקבות עליות השערים האחרונות, נראה כי הדיבורים על כשל בשוק אגרות הקונצרניות, שהיו נכונים עד לפני מספר שבועות, כבר אינם רלבנטיים, וכי כעת סולק מרכיב הפאניקה מתמחור מרבית סדרות אגרות החוב הגדולות.

הלמן אלדובי: יש חשש מהתפרצות אינפלציונית

בסוף שבוע שעבר פרסמו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יובל שטייניץ, את תוכנית הממשלה לחילוץ המשק מהמשבר. בהלמן אלדובי אומרים היום (א') במסגרת הסקירה השבועית, כי התוכנית מכילה את כל העקרונות הנכונים: הגדלת האשראי במשק בצורה אחראית, כלומר באמצעות גופים שמומחים במתן אשראי קרי הבנקים. עידוד המשק המקומי ומנועי הצמיחה שלו באמצעות מענקים לתעשיות עתירות ידע ולגופי ייצוא.

בנוסף, כפי שנוהג נתניהו תמיד, הגדלת הליברליזציה במשק באמצעות רפורמות מבניות. התוכנית גם עוסקת ברמת משק הבית: עידוד התעסוקה ע"י מס הכנסה שלילי, תוכניות הכשרה וכן הקטנת המס ליחידים. סביר להניח כי חלק נכבד מהגידול בהכנסה הפנויה של משקי הבית, עקב הורדת המיסים, יופנה לצריכה פרטית, אשר בתורה משפיעה על רמת המחירים במשק.

דן הלמן, מנכ"ל הלמן אלדובי קרנות נאמנות אומר כי "התוכנית, גם אם אינה מקורית במיוחד וגם אם היא קשה לביצוע, יש בה בכדי לסייע למשק לצאת מהמיתון. ברם, להיקפה הגדול של התוכנית, עשרות מיליארדי שקלים, יש מחסור בטווח הבינוני והוא הגברת קצב האינפלציה."

לדברי הלמן, "ארה"ב, בריטניה, יפן ומדינות אירופה נוקטות כבר כמה חודשים מדיניות של הזרמת כספים מאסיבית לכלכלות לצורך הבראתן. את המהות הכלכלית לא ניתן לשנות: הזרמת כסף יוצרת אינפלציה ולכמויות כאלו גדולות של כסף יהיו השלכות אינפלציוניות לא פשוטות במדינות הללו. נוסיף לכך את העובדה כי מחירי הסחורות הגיעו לשפל ב?2008, מאז שהחלו להישמע תחזיות לסיום המיתון אנו רואים בהם שינוי מגמה. כלומר, עוד לפני השקת התוכנית המקומית, היה חשש לעליית מדרגה בכל הקשור לאינפלציה בישראל שמקורה מחו"ל".

על פי נתוני בנק ישראל, ברבעון הראשון של 2009, צמחו אמצעי התשלום במשק (1M) ב- 20% ל?86.2 מיליארד שקל. דהיינו, גם ישראל היא בין המזרימות. "גידול כה חד בכמות המזומן במשק יש בה בכדי לתרום לעליית מחירים במשק. כעת, עם השקת התוכנית, החששות לאינפלציה מבית גדלו ויוצרים כר פעולה להתפרצות אינפלציונית מעבר ליעדי בנק ישראל (עד 3%). " מתריע הלמן.

"למשקיע השמרן הבוחן חלופות השקעה יש בעיה אמיתית." מסביר הלמן. "מחד גיסא, בקרן כספית או באג"ח ממשלתי קצר התשואה לפדיון הינה אפסית או שלילית (תלוי בגובה העמלות של הלקוח). מצד שני אגרות החוב הארוכות לא מספקות תשואה לפדיון גבוהה מספיק ביחס לסיכון. ראיה לכך ניתן לראות כי למרות רכישות בנק ישראל, העקום ממשיך להיות תלול ומי שהשקיע באג"ח ממשלתי ארוך הפסיד מתחילת החודש בין שנים לארבעה אחוזים (תלוי באורך האיגרת). באגרות החוב הממשלתיות עם המח"מ הבינוני-קצר (מח"מ של כשנתיים), הפער בין האגרות השקליות לאגרות הצמודות עומד על כ 1.5%. לאור העובדה כי מדד אפריל צפוי להיות גבוה, סביב 1%, פער של כ- 1.5% אינו מספק."