כלכלני מיטב: "הדיבורים על כשל בשוק האג"ח הקונצרני כבר אינם רלבנטיים"
שוק אגרות החוב הממשלתיות בשבוע שעבר התאפיין בעלייה של האפיק השקלי וירידה של האפיק הצמוד מדד בכל הטווחים לפדיון. מדד אגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות עלה ב-0.25% בעוד שמדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד ירד ב-0.48%.
כלכלני מיטב אומרים, בסקירה שהתפרסמה היום (א'), כי הירידה בציפיות האינפלציה, הנגזרת מהמסחר השבועי, הפוכה לעלייה החדה יחסית בציפיות האינפלציה מהשבוע שעבר. "שאלת מיליון הדולר" היא, האם מדובר בתיקון טכני לעליות משבוע, שלאחריו ימשיכו הצמודים לעלות, או שמדובר בסיום "ריצת הצמודים", עקב ההערכה שציפיות האינפלציה עלו מעבר למתחייב.
לדעתנו, אומרים במיטב, "התשובה לשאלה זו, לפחות בטווח הקצר, קשורה בעיקר לכיוון המסחר בדולר/שקל. פיחות חד של השקל כנגד הדולר תגרור עלייה באגרות החוב הצמודות ולירידות במקרה של תיסוף. הערכה זו מתבססת על העובדה שחלק לא מבוטל מעליית מדד המחירים לחודש מארס מיוחסת לסעיף הדיור אשר הושפע מאוד מעליית שער הדולר".
בכל זאת, הסיפור המעניין של השבועות האחרונים הוא ללא ספק עליות השערים הרצופות מזה כמעט חודשיים בשוק אגרות החוב הקונצרניות. רצף העליות והאווירה החיובית מאפשר את המשך גיוסי החוב הראשוניים, כאשר השבוע הייתה זו חברת גב-ים הוותיקה אשר זכתה בהנפקה לביקושי יתר של מאות מיליוני שקלים. המשתתפים בהנפקות הראשוניות אינם טועים, אם לשפוט זאת על פי רווח של כ-4.5% בשבועיים שרשמו המשקיעים בהנפקת האג"ח של סלקום. בנוסף, אומרים במיטב, חשוב לזכור כי מדובר בחברה יציבה המדורגת AA.
בעקבות עליות השערים האחרונות, נראה כי הדיבורים על כשל בשוק אגרות הקונצרניות, שהיו נכונים עד לפני מספר שבועות, כבר אינם רלבנטיים, וכי כעת סולק מרכיב הפאניקה מתמחור מרבית סדרות אגרות החוב הגדולות.
הלמן אלדובי: יש חשש מהתפרצות אינפלציונית
בסוף שבוע שעבר פרסמו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יובל שטייניץ, את תוכנית הממשלה לחילוץ המשק מהמשבר. בהלמן אלדובי אומרים היום (א') במסגרת הסקירה השבועית, כי התוכנית מכילה את כל העקרונות הנכונים: הגדלת האשראי במשק בצורה אחראית, כלומר באמצעות גופים שמומחים במתן אשראי קרי הבנקים. עידוד המשק המקומי ומנועי הצמיחה שלו באמצעות מענקים לתעשיות עתירות ידע ולגופי ייצוא.
בנוסף, כפי שנוהג נתניהו תמיד, הגדלת הליברליזציה במשק באמצעות רפורמות מבניות. התוכנית גם עוסקת ברמת משק הבית: עידוד התעסוקה ע"י מס הכנסה שלילי, תוכניות הכשרה וכן הקטנת המס ליחידים. סביר להניח כי חלק נכבד מהגידול בהכנסה הפנויה של משקי הבית, עקב הורדת המיסים, יופנה לצריכה פרטית, אשר בתורה משפיעה על רמת המחירים במשק.
דן הלמן, מנכ"ל הלמן אלדובי קרנות נאמנות אומר כי "התוכנית, גם אם אינה מקורית במיוחד וגם אם היא קשה לביצוע, יש בה בכדי לסייע למשק לצאת מהמיתון. ברם, להיקפה הגדול של התוכנית, עשרות מיליארדי שקלים, יש מחסור בטווח הבינוני והוא הגברת קצב האינפלציה."
לדברי הלמן, "ארה"ב, בריטניה, יפן ומדינות אירופה נוקטות כבר כמה חודשים מדיניות של הזרמת כספים מאסיבית לכלכלות לצורך הבראתן. את המהות הכלכלית לא ניתן לשנות: הזרמת כסף יוצרת אינפלציה ולכמויות כאלו גדולות של כסף יהיו השלכות אינפלציוניות לא פשוטות במדינות הללו. נוסיף לכך את העובדה כי מחירי הסחורות הגיעו לשפל ב?2008, מאז שהחלו להישמע תחזיות לסיום המיתון אנו רואים בהם שינוי מגמה. כלומר, עוד לפני השקת התוכנית המקומית, היה חשש לעליית מדרגה בכל הקשור לאינפלציה בישראל שמקורה מחו"ל".
על פי נתוני בנק ישראל, ברבעון הראשון של 2009, צמחו אמצעי התשלום במשק (1M) ב- 20% ל?86.2 מיליארד שקל. דהיינו, גם ישראל היא בין המזרימות. "גידול כה חד בכמות המזומן במשק יש בה בכדי לתרום לעליית מחירים במשק. כעת, עם השקת התוכנית, החששות לאינפלציה מבית גדלו ויוצרים כר פעולה להתפרצות אינפלציונית מעבר ליעדי בנק ישראל (עד 3%). " מתריע הלמן.
"למשקיע השמרן הבוחן חלופות השקעה יש בעיה אמיתית." מסביר הלמן. "מחד גיסא, בקרן כספית או באג"ח ממשלתי קצר התשואה לפדיון הינה אפסית או שלילית (תלוי בגובה העמלות של הלקוח). מצד שני אגרות החוב הארוכות לא מספקות תשואה לפדיון גבוהה מספיק ביחס לסיכון. ראיה לכך ניתן לראות כי למרות רכישות בנק ישראל, העקום ממשיך להיות תלול ומי שהשקיע באג"ח ממשלתי ארוך הפסיד מתחילת החודש בין שנים לארבעה אחוזים (תלוי באורך האיגרת). באגרות החוב הממשלתיות עם המח"מ הבינוני-קצר (מח"מ של כשנתיים), הפער בין האגרות השקליות לאגרות הצמודות עומד על כ 1.5%. לאור העובדה כי מדד אפריל צפוי להיות גבוה, סביב 1%, פער של כ- 1.5% אינו מספק."

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
