יום נוסף של עליות באסיה: הונג קונג זינקה 1.86%

הבנק המרכזי ביפן יגביר את קצב רכישת אגרות חוב ממשלתיות מהבנקים. הבנק העולמי הוריד את תחזיות הצמיחה לסין. מנהל השקעות: "קשה להיות 100% שורי על מניות"
אריאל אטיאס |

שוקי המניות באסיה עלוה הבוקר (ד') זה יום רביעי ברציפות, בהובלת מניות הפיננסים, אחרי שהבנק המרכזי ביפן הודיע כי יגדיל את קצב רכישות האג"ח מהבנקים כדי להגדיל את נזילותם ובהמשך לעליות נאות אמש בוול סטריט בהמשך לזינוק מפתיע בהתחלות הבנייה בארה"ב.

מדד ה-MSCI אסיה פסיפיק עלה 0.8%, ומוסיף לזינוק של 7.4% שהשלים בשלושת ימי המסחר האחרונים. המדד עדיין נמוך ב-13% מרמתו בתחילת השנה.

"זה חיובי שהממשלות עושות מאמצים אמיתיים כדי להחיות את הכלכלה אך ייקח זמן עד שהצרכנים ירגישו שוב בנוח להתחיל לבזבז כסף", אמר לבלומברג יוג'י טאקדה המנהל 1.1 מיליארד דולר ב-RB השקעות בהונג קונג. "קשה להיות 100% שורי על מניות".

הבנק המרכזי ביפן (BOJ) הודיע היום, כי יגביר את הקצב החודשי של רכישת אגרות חוב ממשלתיות מהבנקים ל-1.8 טריליון יין (18.3 מיליארד דולר) מ-1.4 טריליון יין, כיום. הבנק הותיר את שיעורי הריבית במדינה ללא שינוי על 0.1%. בהמשך לכך, ביפן, מדד הניקיי 225 מאבד 0.1%.

רוב השווקים באסיה עלו מלבד טייוואן, ואוסטרליה. בהונג קונג מדד האנג סנג הוסיף 1.86%. בסין, מדד שנחאי עלה 0.24%.

המדדים המובילים בוול סטריט סיימו אמש את יום המסחר בעליות שערים חדות. האווירה החיובית בניו יורק נבעה בעיקר מנתוני התחלות הבנייה עבור חודש פברואר שהיו טובים מהצפוי. הערב, יפרסם הפדרל ריזרב את החלטת הריבית בה הוא עשוי להודיע על מהלך דומה של רכישות אג"ח. במדדים אמש: הדאו ג'ונס עלה 2.51%, ה-S&P 500 טיפס 3.21% ואילו הנאסד"ק הוסיף 4.14%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':