יום נוסף של עליות באסיה: הונג קונג זינקה 1.86%
שוקי המניות באסיה עלוה הבוקר (ד') זה יום רביעי ברציפות, בהובלת מניות הפיננסים, אחרי שהבנק המרכזי ביפן הודיע כי יגדיל את קצב רכישות האג"ח מהבנקים כדי להגדיל את נזילותם ובהמשך לעליות נאות אמש בוול סטריט בהמשך לזינוק מפתיע בהתחלות הבנייה בארה"ב.
מדד ה-MSCI אסיה פסיפיק עלה 0.8%, ומוסיף לזינוק של 7.4% שהשלים בשלושת ימי המסחר האחרונים. המדד עדיין נמוך ב-13% מרמתו בתחילת השנה.
"זה חיובי שהממשלות עושות מאמצים אמיתיים כדי להחיות את הכלכלה אך ייקח זמן עד שהצרכנים ירגישו שוב בנוח להתחיל לבזבז כסף", אמר לבלומברג יוג'י טאקדה המנהל 1.1 מיליארד דולר ב-RB השקעות בהונג קונג. "קשה להיות 100% שורי על מניות".
הבנק המרכזי ביפן (BOJ) הודיע היום, כי יגביר את הקצב החודשי של רכישת אגרות חוב ממשלתיות מהבנקים ל-1.8 טריליון יין (18.3 מיליארד דולר) מ-1.4 טריליון יין, כיום. הבנק הותיר את שיעורי הריבית במדינה ללא שינוי על 0.1%. בהמשך לכך, ביפן, מדד הניקיי 225 מאבד 0.1%.
רוב השווקים באסיה עלו מלבד טייוואן, ואוסטרליה. בהונג קונג מדד האנג סנג הוסיף 1.86%. בסין, מדד שנחאי עלה 0.24%.
המדדים המובילים בוול סטריט סיימו אמש את יום המסחר בעליות שערים חדות. האווירה החיובית בניו יורק נבעה בעיקר מנתוני התחלות הבנייה עבור חודש פברואר שהיו טובים מהצפוי. הערב, יפרסם הפדרל ריזרב את החלטת הריבית בה הוא עשוי להודיע על מהלך דומה של רכישות אג"ח. במדדים אמש: הדאו ג'ונס עלה 2.51%, ה-S&P 500 טיפס 3.21% ואילו הנאסד"ק הוסיף 4.14%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
