בדיקת Bizportal

איפה משיגים תשואה גבוהה מדירת מגורים ופוטנציאל השבחה?

בבת ים - תשואה של כ-6%, בלוד תשואה של כ-8% ובנוסף פוטנציאל להשבחת ערך הנכסים כתוצאה מפינוי בינוי
איריס בר טל |

הריבית על פיקדונות בבנק אפסית, שוק ההון מתעתע במשקיעים, והירידות שנרשמו במחירי הנדל"ן עשויים להוות הזדמנות השקעה למחפשים השקעה בנדל"ן למגורים.

Bizportal פנה לברנרד רסקין, מנכ"ל רימקס, לרשת אנגלו סכסון , לרשף נכסים וללוי יצחק, עורך מחירון הדירות, כדי לשמוע היכן להערכתם קיימות היום הזדמנויות להשיג תשואה של כ-5% ואף יותר, עם פוטנציאל להשבחת ערך הנכס בעתיד.

מרכז תל אביב וירושלים

לדברי ברנרד רסקין, מנכ"ל רימקס, אלו הערים החזקות יותר בתחום ההשכרות, מפני שקיים בהן מחסור בדירות חדשות. בעת רכישת דירה להשקעה, מומלץ לחשוב במונחים של תשואה גבוהה, כלומר מעל 5% ולא במונחים של הגדלת הון.

ירושלים

ירושלים היתה ונשארה אחת הערים המצוינות להשקעה- למרות מחירי הדירות הגבוהים יחסית עדיין, כמו בתל אביב, גם כאן ניתן למצוא מציאות בשכונות כמו קרית יובל, ארנונה, גבעה צרפתית, שגובלות בשכונות יוקרתיות אך עדיין לא נדבקו במחירים היוקרתיים.

העיר מבוקשת על ידי אוכלוסיות מכל הסוגים, דתיים וחילוניים, תושבים מקומיים ותושבי חוץ, ונכס בירושלים תמיד יהיה סחיר, הן להשכרה והן למכירה, וברור המקרים המחירים יהיו בעלייה, לפחות בטווח הארוך.

ניתן להשיג היום נכסים בשכונות הנ"ל במחירים הנעים בין 700 אלף שקלים למיליון שקלים, הנושאים תשואה של כ-4% ועם פוטנציאל עצום מבחינת עליית מחירים עתידית.

תל אביב ואזורים המיועדים לפינוי בינוי במרכז

למרות התשואה הנמוכה יחסית, מומלץ לבדוק אופציות של דירות קטנות בשכונות דרומיות כמו שפירא או פלורנטין שלאחרונה חלה בהם ירידת מחירים.

אזור מעניין נוסף הוא אזור יד אליהו, המבוקש על ידי סטודנטים זוגות צעירים- המחיר הממוצע של דירת 3 חדרים הוא בין 700-900 אלף שקלים, וניתן להשכירה ב-3,000-3,500 שקלים, דירת 4 חדרים עולה כ-1-1.1 מיליון שקלים, וניתן להשכירה ב-3,500-4,000 שקלים לחודש. כלומר מדובר בתשואה של 5%-6%.

באזור יפו ניתן להשיג תשואה שבין 5% ל-7%, בין השאר בזכות מכללת ת"א-יפו המושכת לאזור סטודנטים. כך למשל, מחיר דירת 2.5 חדרים ברחוב נחל הוא כ-500 אלף שקלים והיא מושכרת ב-2,300-2,500 שקלים לחודש.

גם דירות לפינוי בינוי באזורים כמו הדר יוסף, נווה שרת או גבול גבעתיים יכולים להיות אטרטיביים להשקעה.ככלל, ככל שהשכונה ברמה סוציו אקונומית טובה יותר העסקה כדאית יותר. כך למשל, דירת 2.5 חדרים בנווה שרת הנמכרת בכ-850 אלף שקלים, ומיועדת בעתיד לפינוי בינוי, מושכרת בכ-3200 עד 3300 שקים לחודש ומניבה תשואה של למעלה מ-4.6% .

בת ים

ניתן להשיג דירות במחירים של כ-400-500 אלף שקלים ולהשכירן מיידית ב-2500 שקלים ומעלה. מדובר בתשואה של 7.5% עם פוטנציאל עתידי ברור של פינוי בינוי ועליית ערך בעיר הקרובה לים בגוש דן.

דוגמא נוספת: דירת 2 חדרים ברחוב הרצל, קומה 2, 60 מ"ר, נמכרה ב-510 אלף שקלים והושכרה מיידית ב-2600 שקלים- מדובר בתשואה מיידית של כ-6.1%בעיר מרכזית בגוש דן, שאין ספק שמחירה עתיד לעלות בשנים הקרובות, ובעתיד הרחוק יותר סביר להניח שתשתתף בתוכנית פינוי בינוי ותפיק לבעליה דירה חדשה במקומה.

לוד

למרות הדימוי של העיר, ניתן להשיג בה תשואה של למעלה מ-8%: כך למשל, דירת 3.5 חדרים ברחוב אלברט איינשטיין, מושקעת מאוד עם מעלית וחנייה, קומה 5 נמכרה ב-290 אלף שקלים ומושכרת ב-2000 שקלים לחודש. דוגמא נוספת: דירת 3 חדרים ברחוב נחושתן, קומה 4, ממוזגת ומושקעת, עם מעלית וחנייה, מסודרת וממוזגת נמכרה ב-315 אלף שקלים ומושכרת ב-2200 שקלים לחודש.

חיפה והקריות

מדובר באחת הערים בה המחירים אטרקטיביים והפוטנציאל בלתי ממומש. בתקציב של 200 אלף שקלים עד 600 אלף שקלים, ניתן להשיג החל מדירת 2 חדרים ועד דירת 4 חדרים, ולהשכיר לסטודנטים בטכניון או בבית החולים רמב"ם בתשואה של לנעלה מ-6%. בנוסף לכך, פרויקט קמפוס הנמל, שיוזמת העירייה במטרה לשדרג את העיר, עשוי למשוך צעירים מהאזור ומהמרכז, ולהוציא את העיר מהתרדמה הנדלנ"ית.

לדברי זכיין אנגלו סכסון בחיפה דרור אלוני, בשכונות כמו רמות רמז, הדר עליון, בת גלים וקרית אליעזר ניתן לרכוש דירות בסכומים של 250-350 אלף שקלים ולהשכירן תמורת 1,000-1,150 שקלים לחודש. ברמות רמז שוכרים בעיקר סטודנטים, בהדר עליון או בקרית אליעזר ובת גלים יש מיגוון שוכרים כמו קצינים בחיל הים, סטודנטים מבית הספר לרפואה, זוגות ויחידים.

במיקומים טובים יותר, כמו למשל בכרמל צרפתי, ברוממה או בנווה שאנן, ניתן לרכוש דירות 3 חדרים במחיר של 400-500 אלף שקלים, ולהשכירן בין 2,000-2,500 שקלים לחודש בכפוף למצבן.

יוסי פרץ, מנהל חיפה של רשף נכסים, מביא דוגמאות נוספות: בנווה שאנן נמכרה דירת 3 חדרים בשטח של 80 מ"ר ב-380 אלף שקלים ומושכרת ב-2200 שקלים לחודש, כלומר כ-7% תשואה. בקריית אליעזר בחיפה נמכרה דירת 2.5 חדרים במחיר של 230 אלף שקלים ומושכרת במחיר של 1,600 שקלים לחודש, כלומר תשואה של כ-8.5%. בקרית שפרינצק בחיפה נמכרה דירת 3 חדרים במחיר של 250 אלף שקלים ומושכרת במחיר של 1,500 שקלים לחודש, כלומר תשואה של כ-7.5%.

ארז טילן, מהל סניף הקריות של רשף נכסים מביא דוגמא מהקריות: בשדרות גושן בקריית מוצקין, נמכרה דירת 4 חדרים בשטח של 125 מ"ר בקומה 3 ללא מעלית ומעט מדרגות, הניתנת לחלוקה ל-2 יחידות במחיר של 380 אלף שקלים, והיא ומושכרת בשכירות חודשית של 3,600 שקלים, כלומר תשואה של כ-11%.

פתח תקוה

בפתח תקווה ניתן להשקיע סכומים לא גבוהים ולקבל תשואה של למעלה מ-6%. ללא סיכון ועם פוטנציאל עתידי, שכן קיימים שיכונים רבים המיועדים לפינוי בינוי כמו ברמת וורבר בכניסה לעיר, ברחוב כצנלסון, ברחוב הפורצים ואחרים. ניתן לרכוש ברמות מחירים של כ-500-600 אלף שקלים, ולהשכיר בכ-3000 שקלים לחודש. בנוסף לכך, קיימות דירות שחולקו ליחידות בנות חדר ומניבות תשואה גבוהה יותר, שכן ניתן לקבל עליהן כ-2000 שקלים ליחידת דיור.

באר שבע

מעבר בסיסי צה"ל לדרום במסגרת תוכנית עיר הבהדי"ם עשוי להעלות את ערך הנדל"ן בבאר שבע, יחד עם זאת בשל ההיצע הגדול של דירות, לא נראה שמדובר בטווח הקרוב. האזורים המבוקשים כיום להשקעה הם בעיקר באזור העיר העתיקה, בהן ניתן להשיג תשואה של 6-9%.

כך למשל, בשכונות י"א, ה', ט' ובשכונות שסמוך לאוניברסיטה ניתן לקבל תשואה של כ-8%: דירת 2 חדרים בשכונה ג' מוצעת למכירה בכ-230 אלף שקלים ומושכרת תמורת 1,650 שקלים לחודש לזוג סטודנטים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים
צילום: אילוסטרציה
דירוג הבנקים

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים הלוואות

השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה). 

מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.

ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.    

 


   הריבית החציונית על הלוואות פרטיות צמודות לפריים

אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%.  מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.


הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל  של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים. 

למעשה, 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.