שתי תופעות זכו לכותרות לאחרונה: מצב העוני ומצבם של עסקים קטנים בישראל, וזאת עקב ההשלכות השליליות הצפויות של המיתון העולמי עליהן. דו"ח העוני ל-2007/8 שפורסם ע"י הביטוח הלאומי בינואר 2009 מלמד כי במשפחות שבראשן עצמאי, עלתה תחולת העוני (כאשר ההכנסה המייצגת לקביעת קו העוני היא הכנסה לאחר תשלומי העברה ומיסים) מ-12.4% ל-13% בין 2007 ל-2007/8. סקר של הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל שפורסם בנובמבר 2008 מלמד כי עסקים קטנים חוששים יותר מהמיתון מאשר עסקים בינוניים וכי שיעור גבוה יותר מבין העסקים הקטנים דיווח על קושי בהשגת אשראי בנקאי בהשוואה לעסקים בינוניים.

מאמצים לצמצום היקף ועומק העוני ושיפור יכולתם של עסקים קטנים לשרוד ולצמוח, אינה ייחודית לישראל. למעשה, ישנה תעשיה שלמה ? תעשיית המיקרו מימון ? שזה מוקד פעילותה. תעשיית המיקרו-מימון מתמקדת במתן שירותים פיננסיים בהיקפים קטנים ליחידים ועסקים שאין להם גישה לשירותים פיננסיים פורמאליים (מוסדות פיננסיים שחלים עליהם כללי רגולציה) והיא מוערכת ככלי חשוב בפעילות לצמצום העוני ועידוד צמיחה כלכלית ע"י עסקים קטנים.

בנק גראמין בבנגלדש ו- BRI-UD באינדונזיה הינם שני מוסדות מיקרו-מימון שהצלחתם מוכרת ומוערכת בעולם בכלל ובתעשיית המיקרו-מימון בפרט. (בנק גראמין והאיש שהגה את הרעיון והקים אותו, פרופסור מ. יונוס, קיבלו את פרס נובל לשלום בשנת 2006.) מוסדות מיקרו-מימון רבים הלכו בדרכם של גראמין ו-BRI-UD והחלו לשרת אוכלוסיות ברמת הכנסה שבעבר נחשבה בלתי ראויה לאשראי.

מהפך זה בחשיבה לגבי אוכלוסיית היעד לשירותים פיננסיים הוביל ל"מהפכת המיקרו-מימון" שהביאה לצמיחה פנומנאלית במונחי נכסים, מספר ספקי שירותי מיקרו-מימון והשווי של תיק ההלוואות והחסכונות במוסדות מיקרו-מימון. מהפכת המיקרו-מימון מתבטאת גם בהרחבת מגוון השירותים הפיננסיים. אם בעבר השירות הפיננסי העיקרי שהוענק, היה אשראי, כיום כוללים השירותים הפיננסיים חיסכון, ביטוח ואף מימון דיור.

אולם האספקט החשוב ביותר של מהפכת המיקרו-מימון הוא העובדה שמוסדות מיקרו-מימון רבים מצליחים היום לשרת לקוחות מיעוטי-יכולת שאין להם בטוחות מהסוג המסורתי, תוך שהם ממזערים או מחסלים את תלותם בסובסידיות. הרוחיות הגבוהה של חלק ממוסדות אלה מדרבנת מוסדות פיננסים מסורתיים (בנקים), שרבים מהם מקימים היום מחלקות למתן שירותי מיקרו-מימון עקב הרווחיות הנובעת משירות אוכלוסית יעד זאת.

הצמיחה המהירה של ענף המיקרו-מימון והפופולאריות העולה בקרב ארגונים בינלאומיים ותורמים, הובילו להקמתו ב-2002 של מרכז הידע על מיקרו-מימון: MIX (Microfinance Information eXchange). ה-MIX הוא ארגון ללא מטרת-רווח שמטרתו לקדם החלפת והפצת מידע בתוך ועל תעשיית המיקרו-מימון העולמית. נכון לינואר 2009, דיווח אתר ה-MIX (ה-MIX Market ) על 1,351 מוסדות מיקרו-מימון ועל 103 קרנות שמשקיעות בענף. בנוסף, קיים באתר מידע לגבי 180 מוסדות התומכים בתעשיית המיקרו-מימון כולל רשתות מקומיות ובינלאומיות וסוכנויות לדירוג ספקים של שירותי מיקרו-מימון.

תעשיית המיקרו-מימון אינה מוגבלת למדינות מתפתחות ושווקים מתעוררים. במדינות מפותחות רבות, כמו ארה"ב ואנגליה, קיימת תעשיית מיקרו-מימון מתקדמת וההבדלים העיקריים בין התעשייה במדינות השונות הם הגדרות לגבי מהו עסק זעיר או מהי הלוואה זעירה. גם בישראל קיימת פעילות מיקרו-מימון. שתי דוגמאות לכך הן קרן קורט ופלנט-פיננס, ישראל.

יש מקום להעריך את מדיניות ופעילות הממשלה וארגונים בלתי ממשלתיים בסיוע לעסקים קטנים ובפרט בהתייחס להגברת נגישותם של עסקים אלה לאשראי ולשירותים פיננסים אחרים. השוואה עם הנעשה במדינות מערביות אחרות, האמצעים שמוקדשים לכך, והתוצאות בהתייחס לצמיחתם של עסקים קטנים וההשפעה על חלוקת הכנסה שיוויונית יותר מהווים אתגר למחקר עתידי.

מאת: יעקב ירון וד"ר רוני מנוס, המחלקה למימון, בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל. יעקב ירון הוא מומחה למיקרו- מימון. ד"ר רוני מנוס מומחית ל- corporate finance בשווקים מתעוררים, כמו גם למימון וניהול השקעות.