עושה את ההבדל: "הוספת מרפסת משביחה את ערך הדירה ב-10-15% ומגדילה את סחירותה"
עכשיו, כשענף הנדל"ן סובל מאי וודאות וחוסר יציבות, עומדת בפני היושבים על הגדר, אפשרות לשדרג את דירתם הנוכחית, כתחליף למכירת הדירה הקיימת ורכישת דירה חדשה, מהלך העלול להיות כרוך בלא מעט סיכונים.
התקנה החדשה שאושרה במאי 2008 מאפשרת תכנון ובנייה של מרפסות שמש חופפות בשטח של 12 עד 14 מ"ר לדירה ולא כמו בעבר כאשר היה ניתן להוסיף מרפסות מדורגות, שכונו גם "מדלגות".
"ערך הדירה עולה בעקבות בניית המרפסת בשיעור של 10-15% וגם רמת הסחירות שלה עולה מאוד, והיא תימכר במהירות רבה יותר", מציין לוי יצחק, עורך מחירון הדירות. לדבריו, מחיר בניית מרפסת ששטחה 12 מ"ר, נע בין 50 ל-60 אלף שקלים. המחיר כולל את התכנון האדריכלי ובקשת ההיתרים.
כך למשל, ביהוד-מונוסון ברחוב ניסן טורצ'ין דירת 4 חדרים קומה 4 עם מעלית וחנייה, בשטח 105 מ"ר, מושקעת עם מרפסת שמש נמכרה ב-995 אלף שקלים, בעוד מחירה של דירה דומה ללא מרפסת הוא כ-875 אלף שקלים.
בגבעתיים ברחוב טבנקין נמכרה דירת 4 חדרים, 115 מ"ר, מושקעת בקומה 4 עם מעלית, חנייה ומרפסת שמש ב-1.56 מיליון שקלים, בעוד שדירה דומה ללא מרפסת נמכרה ב-1.4 מיליון שקלים. לוי מציין כי עובדה זו ממריצה דיירים ברחוב לקדם יוזמה לבניית מרפסות. לדבריו, הזמן הנדרש לבניית מרפסת הוא כ-3-4 חודשים ובנוסף לכך נדרש רוב של כ-75% מן הדיירים בבניין לבניית מרפסת.
לוי יצחק, ערך סקר בקרב 360 בתי אב בערים מדגמיות ברחבי הארץ בנוגע להוספת מרפסות. לשאלה: "האם אתה מעדיף להתגורר בבניין בו מרפסות חופפות או לסירוגין"- השיבו כ-73% מהנשאלים, כי הם מעדיפים מרפסות אחת מתחת לשנייה, למרות שחלק מהם מתגוררים בבניינים שיש בהם מרפסות "קופצות". לטענתם, המרפסת "הקופצת" גורמת לחשיפה רבה מדי וחוסר פרטיות. 12% מהנשאלים ענו שמרפסות קופצות גורמות לבניין להיראות חדשני יותר וכ-15% מהנשאלים ענו שאין להם עדיפות מיוחדת .
לשאלה: "במידה ותתאפשר בניית מרפסות עוקבות, אחת מעל השנייה, האם לדעתך תסגור את המרפסת"- השיבו 39% מהנשאלים שהיו מחפשים דרך לסגור את המרפסת, אך כאן כבר רובם היו יצירתיים, דיברו על טכניקות חדישות ו חלונות שקופים שעולים ויורדים, וכמעט לכולם ברור שהחלונות והתריסים של פעם לא ישובו לבניינים החדשים. 61% השיבו שלא יסגרו את המרפסת, גם אם יתגוררו בבניין בו מרפסות עוקבות, וזאת מפני שהערך המוסף של מרפסת פתוחה גבוה יותר מכל הבחינות.
אבי, מנכ"ל חברת הושיאר, המבצעת פרויקט מרפסות חופפות ברמת השרון, מציין כי מדובר בעידן חדש בתכנון חזיתות הבניינים בישראל. פעולה זו מניבה השקעה רווחית ומהירה, הנאה עתידית, ושיפור איכות החיים של דיירי המבנה.
במקור, הפרויקט ברמת השרון היה אמור להתבצע בהתאם לתקנה הקודמת (מרפסות "מדלגות"), אךלאחר שהבינו הדיירים כי חוק המרפסות החופפות עומד לצאת לפועל בתוך כמה חודשים, הם החליטו לשנות את תוכניות העבודה.
"ביצוע תוספת המרפסות אורך כ-3-6 חודשים. העבודה מתבצעת באמצעות פיגומים חיצוניים. למעט רעש בשעות הפעילות, ביצוע העבודה אינו מורגש כלל ואינו מפריע לשגרת היום-יום. בסוף הקמת המרפסות ועבודות הגמר מתבצעות עבודות פתיחת הפתחים מתוך הדירות למרפסות החדשות אורך כשניים עד שלושה ימי עבודה", מציין מנכ"ל הושיאר.
לדבריו, העלות הכוללת של מרפסת שמש היא כ-1000-700 דולר למ"ר. המחיר אינו כולל תכנון ופיקוח, והוצאת היתרי בנייה מול העירייה. מאחר ומדובר בכ-12 מ"ר, הרי שעלותה הממוצעת של המרפסת הוא כ-10,000 דולר לדירה.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
