עושה את ההבדל: "הוספת מרפסת משביחה את ערך הדירה ב-10-15% ומגדילה את סחירותה"

כך מעריך לוי יצחק, עורך מחירון הדירות, ומציין כי עלות בניית מרפסת בשטח 12 מ"ר היא כ-50-60 אלף שקלים
איריס בר טל |

עכשיו, כשענף הנדל"ן סובל מאי וודאות וחוסר יציבות, עומדת בפני היושבים על הגדר, אפשרות לשדרג את דירתם הנוכחית, כתחליף למכירת הדירה הקיימת ורכישת דירה חדשה, מהלך העלול להיות כרוך בלא מעט סיכונים.

התקנה החדשה שאושרה במאי 2008 מאפשרת תכנון ובנייה של מרפסות שמש חופפות בשטח של 12 עד 14 מ"ר לדירה ולא כמו בעבר כאשר היה ניתן להוסיף מרפסות מדורגות, שכונו גם "מדלגות".

"ערך הדירה עולה בעקבות בניית המרפסת בשיעור של 10-15% וגם רמת הסחירות שלה עולה מאוד, והיא תימכר במהירות רבה יותר", מציין לוי יצחק, עורך מחירון הדירות. לדבריו, מחיר בניית מרפסת ששטחה 12 מ"ר, נע בין 50 ל-60 אלף שקלים. המחיר כולל את התכנון האדריכלי ובקשת ההיתרים.

כך למשל, ביהוד-מונוסון ברחוב ניסן טורצ'ין דירת 4 חדרים קומה 4 עם מעלית וחנייה, בשטח 105 מ"ר, מושקעת עם מרפסת שמש נמכרה ב-995 אלף שקלים, בעוד מחירה של דירה דומה ללא מרפסת הוא כ-875 אלף שקלים.

בגבעתיים ברחוב טבנקין נמכרה דירת 4 חדרים, 115 מ"ר, מושקעת בקומה 4 עם מעלית, חנייה ומרפסת שמש ב-1.56 מיליון שקלים, בעוד שדירה דומה ללא מרפסת נמכרה ב-1.4 מיליון שקלים. לוי מציין כי עובדה זו ממריצה דיירים ברחוב לקדם יוזמה לבניית מרפסות. לדבריו, הזמן הנדרש לבניית מרפסת הוא כ-3-4 חודשים ובנוסף לכך נדרש רוב של כ-75% מן הדיירים בבניין לבניית מרפסת.

לוי יצחק, ערך סקר בקרב 360 בתי אב בערים מדגמיות ברחבי הארץ בנוגע להוספת מרפסות. לשאלה: "האם אתה מעדיף להתגורר בבניין בו מרפסות חופפות או לסירוגין"- השיבו כ-73% מהנשאלים, כי הם מעדיפים מרפסות אחת מתחת לשנייה, למרות שחלק מהם מתגוררים בבניינים שיש בהם מרפסות "קופצות". לטענתם, המרפסת "הקופצת" גורמת לחשיפה רבה מדי וחוסר פרטיות. 12% מהנשאלים ענו שמרפסות קופצות גורמות לבניין להיראות חדשני יותר וכ-15% מהנשאלים ענו שאין להם עדיפות מיוחדת .

לשאלה: "במידה ותתאפשר בניית מרפסות עוקבות, אחת מעל השנייה, האם לדעתך תסגור את המרפסת"- השיבו 39% מהנשאלים שהיו מחפשים דרך לסגור את המרפסת, אך כאן כבר רובם היו יצירתיים, דיברו על טכניקות חדישות ו חלונות שקופים שעולים ויורדים, וכמעט לכולם ברור שהחלונות והתריסים של פעם לא ישובו לבניינים החדשים. 61% השיבו שלא יסגרו את המרפסת, גם אם יתגוררו בבניין בו מרפסות עוקבות, וזאת מפני שהערך המוסף של מרפסת פתוחה גבוה יותר מכל הבחינות.

אבי, מנכ"ל חברת הושיאר, המבצעת פרויקט מרפסות חופפות ברמת השרון, מציין כי מדובר בעידן חדש בתכנון חזיתות הבניינים בישראל. פעולה זו מניבה השקעה רווחית ומהירה, הנאה עתידית, ושיפור איכות החיים של דיירי המבנה.

במקור, הפרויקט ברמת השרון היה אמור להתבצע בהתאם לתקנה הקודמת (מרפסות "מדלגות"), אךלאחר שהבינו הדיירים כי חוק המרפסות החופפות עומד לצאת לפועל בתוך כמה חודשים, הם החליטו לשנות את תוכניות העבודה.

"ביצוע תוספת המרפסות אורך כ-3-6 חודשים. העבודה מתבצעת באמצעות פיגומים חיצוניים. למעט רעש בשעות הפעילות, ביצוע העבודה אינו מורגש כלל ואינו מפריע לשגרת היום-יום. בסוף הקמת המרפסות ועבודות הגמר מתבצעות עבודות פתיחת הפתחים מתוך הדירות למרפסות החדשות אורך כשניים עד שלושה ימי עבודה", מציין מנכ"ל הושיאר.

לדבריו, העלות הכוללת של מרפסת שמש היא כ-1000-700 דולר למ"ר. המחיר אינו כולל תכנון ופיקוח, והוצאת היתרי בנייה מול העירייה. מאחר ומדובר בכ-12 מ"ר, הרי שעלותה הממוצעת של המרפסת הוא כ-10,000 דולר לדירה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.