עושה את ההבדל: "הוספת מרפסת משביחה את ערך הדירה ב-10-15% ומגדילה את סחירותה"
עכשיו, כשענף הנדל"ן סובל מאי וודאות וחוסר יציבות, עומדת בפני היושבים על הגדר, אפשרות לשדרג את דירתם הנוכחית, כתחליף למכירת הדירה הקיימת ורכישת דירה חדשה, מהלך העלול להיות כרוך בלא מעט סיכונים.
התקנה החדשה שאושרה במאי 2008 מאפשרת תכנון ובנייה של מרפסות שמש חופפות בשטח של 12 עד 14 מ"ר לדירה ולא כמו בעבר כאשר היה ניתן להוסיף מרפסות מדורגות, שכונו גם "מדלגות".
"ערך הדירה עולה בעקבות בניית המרפסת בשיעור של 10-15% וגם רמת הסחירות שלה עולה מאוד, והיא תימכר במהירות רבה יותר", מציין לוי יצחק, עורך מחירון הדירות. לדבריו, מחיר בניית מרפסת ששטחה 12 מ"ר, נע בין 50 ל-60 אלף שקלים. המחיר כולל את התכנון האדריכלי ובקשת ההיתרים.
כך למשל, ביהוד-מונוסון ברחוב ניסן טורצ'ין דירת 4 חדרים קומה 4 עם מעלית וחנייה, בשטח 105 מ"ר, מושקעת עם מרפסת שמש נמכרה ב-995 אלף שקלים, בעוד מחירה של דירה דומה ללא מרפסת הוא כ-875 אלף שקלים.
בגבעתיים ברחוב טבנקין נמכרה דירת 4 חדרים, 115 מ"ר, מושקעת בקומה 4 עם מעלית, חנייה ומרפסת שמש ב-1.56 מיליון שקלים, בעוד שדירה דומה ללא מרפסת נמכרה ב-1.4 מיליון שקלים. לוי מציין כי עובדה זו ממריצה דיירים ברחוב לקדם יוזמה לבניית מרפסות. לדבריו, הזמן הנדרש לבניית מרפסת הוא כ-3-4 חודשים ובנוסף לכך נדרש רוב של כ-75% מן הדיירים בבניין לבניית מרפסת.
לוי יצחק, ערך סקר בקרב 360 בתי אב בערים מדגמיות ברחבי הארץ בנוגע להוספת מרפסות. לשאלה: "האם אתה מעדיף להתגורר בבניין בו מרפסות חופפות או לסירוגין"- השיבו כ-73% מהנשאלים, כי הם מעדיפים מרפסות אחת מתחת לשנייה, למרות שחלק מהם מתגוררים בבניינים שיש בהם מרפסות "קופצות". לטענתם, המרפסת "הקופצת" גורמת לחשיפה רבה מדי וחוסר פרטיות. 12% מהנשאלים ענו שמרפסות קופצות גורמות לבניין להיראות חדשני יותר וכ-15% מהנשאלים ענו שאין להם עדיפות מיוחדת .
לשאלה: "במידה ותתאפשר בניית מרפסות עוקבות, אחת מעל השנייה, האם לדעתך תסגור את המרפסת"- השיבו 39% מהנשאלים שהיו מחפשים דרך לסגור את המרפסת, אך כאן כבר רובם היו יצירתיים, דיברו על טכניקות חדישות ו חלונות שקופים שעולים ויורדים, וכמעט לכולם ברור שהחלונות והתריסים של פעם לא ישובו לבניינים החדשים. 61% השיבו שלא יסגרו את המרפסת, גם אם יתגוררו בבניין בו מרפסות עוקבות, וזאת מפני שהערך המוסף של מרפסת פתוחה גבוה יותר מכל הבחינות.
אבי, מנכ"ל חברת הושיאר, המבצעת פרויקט מרפסות חופפות ברמת השרון, מציין כי מדובר בעידן חדש בתכנון חזיתות הבניינים בישראל. פעולה זו מניבה השקעה רווחית ומהירה, הנאה עתידית, ושיפור איכות החיים של דיירי המבנה.
במקור, הפרויקט ברמת השרון היה אמור להתבצע בהתאם לתקנה הקודמת (מרפסות "מדלגות"), אךלאחר שהבינו הדיירים כי חוק המרפסות החופפות עומד לצאת לפועל בתוך כמה חודשים, הם החליטו לשנות את תוכניות העבודה.
"ביצוע תוספת המרפסות אורך כ-3-6 חודשים. העבודה מתבצעת באמצעות פיגומים חיצוניים. למעט רעש בשעות הפעילות, ביצוע העבודה אינו מורגש כלל ואינו מפריע לשגרת היום-יום. בסוף הקמת המרפסות ועבודות הגמר מתבצעות עבודות פתיחת הפתחים מתוך הדירות למרפסות החדשות אורך כשניים עד שלושה ימי עבודה", מציין מנכ"ל הושיאר.
לדבריו, העלות הכוללת של מרפסת שמש היא כ-1000-700 דולר למ"ר. המחיר אינו כולל תכנון ופיקוח, והוצאת היתרי בנייה מול העירייה. מאחר ומדובר בכ-12 מ"ר, הרי שעלותה הממוצעת של המרפסת הוא כ-10,000 דולר לדירה.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
