עושה את ההבדל: "הוספת מרפסת משביחה את ערך הדירה ב-10-15% ומגדילה את סחירותה"

כך מעריך לוי יצחק, עורך מחירון הדירות, ומציין כי עלות בניית מרפסת בשטח 12 מ"ר היא כ-50-60 אלף שקלים
איריס בר טל |

עכשיו, כשענף הנדל"ן סובל מאי וודאות וחוסר יציבות, עומדת בפני היושבים על הגדר, אפשרות לשדרג את דירתם הנוכחית, כתחליף למכירת הדירה הקיימת ורכישת דירה חדשה, מהלך העלול להיות כרוך בלא מעט סיכונים.

התקנה החדשה שאושרה במאי 2008 מאפשרת תכנון ובנייה של מרפסות שמש חופפות בשטח של 12 עד 14 מ"ר לדירה ולא כמו בעבר כאשר היה ניתן להוסיף מרפסות מדורגות, שכונו גם "מדלגות".

"ערך הדירה עולה בעקבות בניית המרפסת בשיעור של 10-15% וגם רמת הסחירות שלה עולה מאוד, והיא תימכר במהירות רבה יותר", מציין לוי יצחק, עורך מחירון הדירות. לדבריו, מחיר בניית מרפסת ששטחה 12 מ"ר, נע בין 50 ל-60 אלף שקלים. המחיר כולל את התכנון האדריכלי ובקשת ההיתרים.

כך למשל, ביהוד-מונוסון ברחוב ניסן טורצ'ין דירת 4 חדרים קומה 4 עם מעלית וחנייה, בשטח 105 מ"ר, מושקעת עם מרפסת שמש נמכרה ב-995 אלף שקלים, בעוד מחירה של דירה דומה ללא מרפסת הוא כ-875 אלף שקלים.

בגבעתיים ברחוב טבנקין נמכרה דירת 4 חדרים, 115 מ"ר, מושקעת בקומה 4 עם מעלית, חנייה ומרפסת שמש ב-1.56 מיליון שקלים, בעוד שדירה דומה ללא מרפסת נמכרה ב-1.4 מיליון שקלים. לוי מציין כי עובדה זו ממריצה דיירים ברחוב לקדם יוזמה לבניית מרפסות. לדבריו, הזמן הנדרש לבניית מרפסת הוא כ-3-4 חודשים ובנוסף לכך נדרש רוב של כ-75% מן הדיירים בבניין לבניית מרפסת.

לוי יצחק, ערך סקר בקרב 360 בתי אב בערים מדגמיות ברחבי הארץ בנוגע להוספת מרפסות. לשאלה: "האם אתה מעדיף להתגורר בבניין בו מרפסות חופפות או לסירוגין"- השיבו כ-73% מהנשאלים, כי הם מעדיפים מרפסות אחת מתחת לשנייה, למרות שחלק מהם מתגוררים בבניינים שיש בהם מרפסות "קופצות". לטענתם, המרפסת "הקופצת" גורמת לחשיפה רבה מדי וחוסר פרטיות. 12% מהנשאלים ענו שמרפסות קופצות גורמות לבניין להיראות חדשני יותר וכ-15% מהנשאלים ענו שאין להם עדיפות מיוחדת .

לשאלה: "במידה ותתאפשר בניית מרפסות עוקבות, אחת מעל השנייה, האם לדעתך תסגור את המרפסת"- השיבו 39% מהנשאלים שהיו מחפשים דרך לסגור את המרפסת, אך כאן כבר רובם היו יצירתיים, דיברו על טכניקות חדישות ו חלונות שקופים שעולים ויורדים, וכמעט לכולם ברור שהחלונות והתריסים של פעם לא ישובו לבניינים החדשים. 61% השיבו שלא יסגרו את המרפסת, גם אם יתגוררו בבניין בו מרפסות עוקבות, וזאת מפני שהערך המוסף של מרפסת פתוחה גבוה יותר מכל הבחינות.

אבי, מנכ"ל חברת הושיאר, המבצעת פרויקט מרפסות חופפות ברמת השרון, מציין כי מדובר בעידן חדש בתכנון חזיתות הבניינים בישראל. פעולה זו מניבה השקעה רווחית ומהירה, הנאה עתידית, ושיפור איכות החיים של דיירי המבנה.

במקור, הפרויקט ברמת השרון היה אמור להתבצע בהתאם לתקנה הקודמת (מרפסות "מדלגות"), אךלאחר שהבינו הדיירים כי חוק המרפסות החופפות עומד לצאת לפועל בתוך כמה חודשים, הם החליטו לשנות את תוכניות העבודה.

"ביצוע תוספת המרפסות אורך כ-3-6 חודשים. העבודה מתבצעת באמצעות פיגומים חיצוניים. למעט רעש בשעות הפעילות, ביצוע העבודה אינו מורגש כלל ואינו מפריע לשגרת היום-יום. בסוף הקמת המרפסות ועבודות הגמר מתבצעות עבודות פתיחת הפתחים מתוך הדירות למרפסות החדשות אורך כשניים עד שלושה ימי עבודה", מציין מנכ"ל הושיאר.

לדבריו, העלות הכוללת של מרפסת שמש היא כ-1000-700 דולר למ"ר. המחיר אינו כולל תכנון ופיקוח, והוצאת היתרי בנייה מול העירייה. מאחר ומדובר בכ-12 מ"ר, הרי שעלותה הממוצעת של המרפסת הוא כ-10,000 דולר לדירה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.