טכניקת החדירה של וויליאם דאניגאן

אייל גורביץ |

אחת מן הבעיות הניצבות בפני סוחר, בתקופות בהן השוק דינאמי והתיקונים הטכניים דלים וחסרי משמעות ממשית, היא כיצד להשתלב בכיוונה של המגמה השלטת. תחשבו על ישראמקו, תחשבו על כלכלית ירושלים או אל על שרשמו עליות חדות שלוו בתיקונים דלים למדי. הבעיה המרכזית המתעוררת נחלקת לצורך לסחור בכיוון המגמה ולצורך לקבוע את הנקודה לקטיעת הפסד במידה והעסקה מתבררת ככושלת.

שוק דינאמי ומהיר לא נותן הזדמנויות רבות לחבור אליו, אלא אם כן אתה שייך אותם סוג של סוחרים שעוצם את העיניים וקופץ למים הקרים. וויליאם דאניגאן לא היה כזה. היה ברור לו הצורך לבצע עסקה שתהיה מבוססת על תקדימים שהוכיחו עצמם בעבר ועמדו במבחן הזמן. באמצע שנות החמישים הוא חקר תופעות התנהגותיות ופרסם טכניקת מסחר פשוטה להפליא המסייעת בידי אלה המבקשים לסחור או להצטרף לשוק דינאמי ומהיר. במגמת עלייה או במגמת ירידה. את שיטתו כינה וויליאם בשם האקזוטי " טכניקת החדירה של וויליאם דאניגאן".

הכללים במגמת עלייה

לדאניגאן היה ברור אז שיש צורך לקבוע כללים ברורים והוא אכן עשה זאת. הוא קבע אז מספר כללים החייבים להתקיים כדי שהעסקה תהיה כדאית ולעיתים מזומנות גם רווחית. כדי להשתלב בשוק המצוי במגמת עלייה, חייבים להמתין כתנאי ראשוני ובסיסי ליום אחד של ירידות.

מהו יום של ירידות לפי דאניגאן? – יום ירידות לפי דאניגאן מוגדר כאשר השער הגבוה של יום המסחר הנוכחי, נמוך מן השער הנמוך שנקבע ביום המסחר הגבוה ביותר. לפיכך, יש לאגור נתונים אודות השער הגבוה, הנמוך ושער הסגירה ביום מסחר נתון.

נניח שהשוק נמצא במגמת עלייה. התיקונים הטכניים דלים וחסרי בשר. ביום מסחר מסוים רושם השוק רמת שיא של 100 נקודות כאשר רמת השפל היומית באותו יום הייתה 98 נקודות. בימים שלאחר מכן מתחילה נסיגה. לפי דאניגאן, יום הירידות הראשון להתייחסות הוא היום בו השער הגבוה נקבע ברמה הנמוכה מ-98 נקודות. זהו היום הראשון במהלך הנסיגה, שהשער הגבוה ביום המסחר הנתון, היה נמוך מן השער הנמוך שנרשם ביום הגבוה ביותר.

הנסיגה מתמשכת פרק זמן נוסף וביום מסחר מסוים רושם השוק שער יומי נמוך של 87 נקודות ושער גבוה יומי של 92 נקודות. זו נקודת השפל הנמוכה ביותר כאשר ממנה מתחדשות העליות. דאניגאן בדק ומצא שכאשר שער הסגירה גבוה מן השער הגבוה שנרשם ביום הנמוך ביותר, מהווה הדבר איתות קנייה אמין. כלומר, ביום המסחר שלמחרת ננעל השוק ברמה של 94 נקודות לעומת שער גבוה של 92 נקודות שנקבע ביום השפל. זו נקודת הקנייה.

קטיעת ההפסד

הגם שטכניקת עבודה זו מוכיחה את עצמה באחוז גבוה מן המקרים, הרי שאחד מכללי המסחר הבסיסיים מחייב לקבוע, טרם העסקה, את הרמה ששבירתה תחייב חיתוך מיידי של העסקה תוך שמירה על הפסד קטן ככל האפשר. מסחר ללא מיקום הוראה לקטיעת הפסד הוא חסר טעם, היגיון או תבונה ויוביל, במוקדם או במאוחר, להפסדים כבדים.

לכן, ההוראה לקטיעת ההפסד, או חיתוך העסקה, יתבצע כאשר השוק נסוג מתחת לרמת השפל היומית שנרשמה ביום בו בוצעה העסקה. במקרה הנוכחי, אם נסוג השוק מתחת לרמת השפל של היום הנמוך ביותר שנרשם במהלך התיקון הטכני, כלומר אותו יום בו שפל השוק לרמה של 92 נקודות, תחתך העסקה ועל הסוחר יהיה לחפש נקודת כניסה חדשה. אותה טכניקה תתבצע במגמת ירידה, אם כי במהופך.

בדוגמה המצורפת אפשר לראות גרף נרות יומי של מדד המעו"ף המצוי במגמת ירידה. כאן יתקיימו התנאים במהופך. אפשר לראות שתי עסקאות. החץ הראשון מצביע על יום העליות הראשון המבטא את התנאי ההכרחי לתחילתו של תיקון. החץ השני המתאפיין בעיגול הנמצא בקצהו, מצביע על הנקודה בה היה על הסוחר לפצוח פוזיציית שורט. התוצאות ברורות ומוגדרות. בשני המקרים לא חצה המדד את נקודת הסטופ, ומיד לאחר מכן מסוג במהירות מתחת לרמת השפל האחרונה.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחיירם לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.