טכניקת החדירה של וויליאם דאניגאן
אחת מן הבעיות הניצבות בפני סוחר, בתקופות בהן השוק דינאמי והתיקונים הטכניים דלים וחסרי משמעות ממשית, היא כיצד להשתלב בכיוונה של המגמה השלטת. תחשבו על ישראמקו, תחשבו על כלכלית ירושלים או אל על שרשמו עליות חדות שלוו בתיקונים דלים למדי. הבעיה המרכזית המתעוררת נחלקת לצורך לסחור בכיוון המגמה ולצורך לקבוע את הנקודה לקטיעת הפסד במידה והעסקה מתבררת ככושלת.
שוק דינאמי ומהיר לא נותן הזדמנויות רבות לחבור אליו, אלא אם כן אתה שייך אותם סוג של סוחרים שעוצם את העיניים וקופץ למים הקרים. וויליאם דאניגאן לא היה כזה. היה ברור לו הצורך לבצע עסקה שתהיה מבוססת על תקדימים שהוכיחו עצמם בעבר ועמדו במבחן הזמן. באמצע שנות החמישים הוא חקר תופעות התנהגותיות ופרסם טכניקת מסחר פשוטה להפליא המסייעת בידי אלה המבקשים לסחור או להצטרף לשוק דינאמי ומהיר. במגמת עלייה או במגמת ירידה. את שיטתו כינה וויליאם בשם האקזוטי " טכניקת החדירה של וויליאם דאניגאן".
הכללים במגמת עלייה
לדאניגאן היה ברור אז שיש צורך לקבוע כללים ברורים והוא אכן עשה זאת. הוא קבע אז מספר כללים החייבים להתקיים כדי שהעסקה תהיה כדאית ולעיתים מזומנות גם רווחית. כדי להשתלב בשוק המצוי במגמת עלייה, חייבים להמתין כתנאי ראשוני ובסיסי ליום אחד של ירידות.
מהו יום של ירידות לפי דאניגאן? – יום ירידות לפי דאניגאן מוגדר כאשר השער הגבוה של יום המסחר הנוכחי, נמוך מן השער הנמוך שנקבע ביום המסחר הגבוה ביותר. לפיכך, יש לאגור נתונים אודות השער הגבוה, הנמוך ושער הסגירה ביום מסחר נתון.
נניח שהשוק נמצא במגמת עלייה. התיקונים הטכניים דלים וחסרי בשר. ביום מסחר מסוים רושם השוק רמת שיא של 100 נקודות כאשר רמת השפל היומית באותו יום הייתה 98 נקודות. בימים שלאחר מכן מתחילה נסיגה. לפי דאניגאן, יום הירידות הראשון להתייחסות הוא היום בו השער הגבוה נקבע ברמה הנמוכה מ-98 נקודות. זהו היום הראשון במהלך הנסיגה, שהשער הגבוה ביום המסחר הנתון, היה נמוך מן השער הנמוך שנרשם ביום הגבוה ביותר.
הנסיגה מתמשכת פרק זמן נוסף וביום מסחר מסוים רושם השוק שער יומי נמוך של 87 נקודות ושער גבוה יומי של 92 נקודות. זו נקודת השפל הנמוכה ביותר כאשר ממנה מתחדשות העליות. דאניגאן בדק ומצא שכאשר שער הסגירה גבוה מן השער הגבוה שנרשם ביום הנמוך ביותר, מהווה הדבר איתות קנייה אמין. כלומר, ביום המסחר שלמחרת ננעל השוק ברמה של 94 נקודות לעומת שער גבוה של 92 נקודות שנקבע ביום השפל. זו נקודת הקנייה.
קטיעת ההפסד
הגם שטכניקת עבודה זו מוכיחה את עצמה באחוז גבוה מן המקרים, הרי שאחד מכללי המסחר הבסיסיים מחייב לקבוע, טרם העסקה, את הרמה ששבירתה תחייב חיתוך מיידי של העסקה תוך שמירה על הפסד קטן ככל האפשר. מסחר ללא מיקום הוראה לקטיעת הפסד הוא חסר טעם, היגיון או תבונה ויוביל, במוקדם או במאוחר, להפסדים כבדים.
לכן, ההוראה לקטיעת ההפסד, או חיתוך העסקה, יתבצע כאשר השוק נסוג מתחת לרמת השפל היומית שנרשמה ביום בו בוצעה העסקה. במקרה הנוכחי, אם נסוג השוק מתחת לרמת השפל של היום הנמוך ביותר שנרשם במהלך התיקון הטכני, כלומר אותו יום בו שפל השוק לרמה של 92 נקודות, תחתך העסקה ועל הסוחר יהיה לחפש נקודת כניסה חדשה. אותה טכניקה תתבצע במגמת ירידה, אם כי במהופך.
בדוגמה המצורפת אפשר לראות גרף נרות יומי של מדד המעו"ף המצוי במגמת ירידה. כאן יתקיימו התנאים במהופך. אפשר לראות שתי עסקאות. החץ הראשון מצביע על יום העליות הראשון המבטא את התנאי ההכרחי לתחילתו של תיקון. החץ השני המתאפיין בעיגול הנמצא בקצהו, מצביע על הנקודה בה היה על הסוחר לפצוח פוזיציית שורט. התוצאות ברורות ומוגדרות. בשני המקרים לא חצה המדד את נקודת הסטופ, ומיד לאחר מכן מסוג במהירות מתחת לרמת השפל האחרונה.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
