אחת מן הבעיות הניצבות בפני סוחר, בתקופות בהן השוק דינאמי והתיקונים הטכניים דלים וחסרי משמעות ממשית, היא כיצד להשתלב בכיוונה של המגמה השלטת. תחשבו על ישראמקו, תחשבו על כלכלית ירושלים או אל על שרשמו עליות חדות שלוו בתיקונים דלים למדי. הבעיה המרכזית המתעוררת נחלקת לצורך לסחור בכיוון המגמה ולצורך לקבוע את הנקודה לקטיעת הפסד במידה והעסקה מתבררת ככושלת.

שוק דינאמי ומהיר לא נותן הזדמנויות רבות לחבור אליו, אלא אם כן אתה שייך אותם סוג של סוחרים שעוצם את העיניים וקופץ למים הקרים. וויליאם דאניגאן לא היה כזה. היה ברור לו הצורך לבצע עסקה שתהיה מבוססת על תקדימים שהוכיחו עצמם בעבר ועמדו במבחן הזמן. באמצע שנות החמישים הוא חקר תופעות התנהגותיות ופרסם טכניקת מסחר פשוטה להפליא המסייעת בידי אלה המבקשים לסחור או להצטרף לשוק דינאמי ומהיר. במגמת עלייה או במגמת ירידה. את שיטתו כינה וויליאם בשם האקזוטי " טכניקת החדירה של וויליאם דאניגאן".

הכללים במגמת עלייה

לדאניגאן היה ברור אז שיש צורך לקבוע כללים ברורים והוא אכן עשה זאת. הוא קבע אז מספר כללים החייבים להתקיים כדי שהעסקה תהיה כדאית ולעיתים מזומנות גם רווחית. כדי להשתלב בשוק המצוי במגמת עלייה, חייבים להמתין כתנאי ראשוני ובסיסי ליום אחד של ירידות.

מהו יום של ירידות לפי דאניגאן? – יום ירידות לפי דאניגאן מוגדר כאשר השער הגבוה של יום המסחר הנוכחי, נמוך מן השער הנמוך שנקבע ביום המסחר הגבוה ביותר. לפיכך, יש לאגור נתונים אודות השער הגבוה, הנמוך ושער הסגירה ביום מסחר נתון.

נניח שהשוק נמצא במגמת עלייה. התיקונים הטכניים דלים וחסרי בשר. ביום מסחר מסוים רושם השוק רמת שיא של 100 נקודות כאשר רמת השפל היומית באותו יום הייתה 98 נקודות. בימים שלאחר מכן מתחילה נסיגה. לפי דאניגאן, יום הירידות הראשון להתייחסות הוא היום בו השער הגבוה נקבע ברמה הנמוכה מ-98 נקודות. זהו היום הראשון במהלך הנסיגה, שהשער הגבוה ביום המסחר הנתון, היה נמוך מן השער הנמוך שנרשם ביום הגבוה ביותר.

הנסיגה מתמשכת פרק זמן נוסף וביום מסחר מסוים רושם השוק שער יומי נמוך של 87 נקודות ושער גבוה יומי של 92 נקודות. זו נקודת השפל הנמוכה ביותר כאשר ממנה מתחדשות העליות. דאניגאן בדק ומצא שכאשר שער הסגירה גבוה מן השער הגבוה שנרשם ביום הנמוך ביותר, מהווה הדבר איתות קנייה אמין. כלומר, ביום המסחר שלמחרת ננעל השוק ברמה של 94 נקודות לעומת שער גבוה של 92 נקודות שנקבע ביום השפל. זו נקודת הקנייה.

קטיעת ההפסד

הגם שטכניקת עבודה זו מוכיחה את עצמה באחוז גבוה מן המקרים, הרי שאחד מכללי המסחר הבסיסיים מחייב לקבוע, טרם העסקה, את הרמה ששבירתה תחייב חיתוך מיידי של העסקה תוך שמירה על הפסד קטן ככל האפשר. מסחר ללא מיקום הוראה לקטיעת הפסד הוא חסר טעם, היגיון או תבונה ויוביל, במוקדם או במאוחר, להפסדים כבדים.

לכן, ההוראה לקטיעת ההפסד, או חיתוך העסקה, יתבצע כאשר השוק נסוג מתחת לרמת השפל היומית שנרשמה ביום בו בוצעה העסקה. במקרה הנוכחי, אם נסוג השוק מתחת לרמת השפל של היום הנמוך ביותר שנרשם במהלך התיקון הטכני, כלומר אותו יום בו שפל השוק לרמה של 92 נקודות, תחתך העסקה ועל הסוחר יהיה לחפש נקודת כניסה חדשה. אותה טכניקה תתבצע במגמת ירידה, אם כי במהופך.

בדוגמה המצורפת אפשר לראות גרף נרות יומי של מדד המעו"ף המצוי במגמת ירידה. כאן יתקיימו התנאים במהופך. אפשר לראות שתי עסקאות. החץ הראשון מצביע על יום העליות הראשון המבטא את התנאי ההכרחי לתחילתו של תיקון. החץ השני המתאפיין בעיגול הנמצא בקצהו, מצביע על הנקודה בה היה על הסוחר לפצוח פוזיציית שורט. התוצאות ברורות ומוגדרות. בשני המקרים לא חצה המדד את נקודת הסטופ, ומיד לאחר מכן מסוג במהירות מתחת לרמת השפל האחרונה.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.