טכניקת החדירה של וויליאם דאניגאן
אחת מן הבעיות הניצבות בפני סוחר, בתקופות בהן השוק דינאמי והתיקונים הטכניים דלים וחסרי משמעות ממשית, היא כיצד להשתלב בכיוונה של המגמה השלטת. תחשבו על ישראמקו, תחשבו על כלכלית ירושלים או אל על שרשמו עליות חדות שלוו בתיקונים דלים למדי. הבעיה המרכזית המתעוררת נחלקת לצורך לסחור בכיוון המגמה ולצורך לקבוע את הנקודה לקטיעת הפסד במידה והעסקה מתבררת ככושלת.
שוק דינאמי ומהיר לא נותן הזדמנויות רבות לחבור אליו, אלא אם כן אתה שייך אותם סוג של סוחרים שעוצם את העיניים וקופץ למים הקרים. וויליאם דאניגאן לא היה כזה. היה ברור לו הצורך לבצע עסקה שתהיה מבוססת על תקדימים שהוכיחו עצמם בעבר ועמדו במבחן הזמן. באמצע שנות החמישים הוא חקר תופעות התנהגותיות ופרסם טכניקת מסחר פשוטה להפליא המסייעת בידי אלה המבקשים לסחור או להצטרף לשוק דינאמי ומהיר. במגמת עלייה או במגמת ירידה. את שיטתו כינה וויליאם בשם האקזוטי " טכניקת החדירה של וויליאם דאניגאן".
הכללים במגמת עלייה
לדאניגאן היה ברור אז שיש צורך לקבוע כללים ברורים והוא אכן עשה זאת. הוא קבע אז מספר כללים החייבים להתקיים כדי שהעסקה תהיה כדאית ולעיתים מזומנות גם רווחית. כדי להשתלב בשוק המצוי במגמת עלייה, חייבים להמתין כתנאי ראשוני ובסיסי ליום אחד של ירידות.
מהו יום של ירידות לפי דאניגאן? – יום ירידות לפי דאניגאן מוגדר כאשר השער הגבוה של יום המסחר הנוכחי, נמוך מן השער הנמוך שנקבע ביום המסחר הגבוה ביותר. לפיכך, יש לאגור נתונים אודות השער הגבוה, הנמוך ושער הסגירה ביום מסחר נתון.
נניח שהשוק נמצא במגמת עלייה. התיקונים הטכניים דלים וחסרי בשר. ביום מסחר מסוים רושם השוק רמת שיא של 100 נקודות כאשר רמת השפל היומית באותו יום הייתה 98 נקודות. בימים שלאחר מכן מתחילה נסיגה. לפי דאניגאן, יום הירידות הראשון להתייחסות הוא היום בו השער הגבוה נקבע ברמה הנמוכה מ-98 נקודות. זהו היום הראשון במהלך הנסיגה, שהשער הגבוה ביום המסחר הנתון, היה נמוך מן השער הנמוך שנרשם ביום הגבוה ביותר.
הנסיגה מתמשכת פרק זמן נוסף וביום מסחר מסוים רושם השוק שער יומי נמוך של 87 נקודות ושער גבוה יומי של 92 נקודות. זו נקודת השפל הנמוכה ביותר כאשר ממנה מתחדשות העליות. דאניגאן בדק ומצא שכאשר שער הסגירה גבוה מן השער הגבוה שנרשם ביום הנמוך ביותר, מהווה הדבר איתות קנייה אמין. כלומר, ביום המסחר שלמחרת ננעל השוק ברמה של 94 נקודות לעומת שער גבוה של 92 נקודות שנקבע ביום השפל. זו נקודת הקנייה.
קטיעת ההפסד
הגם שטכניקת עבודה זו מוכיחה את עצמה באחוז גבוה מן המקרים, הרי שאחד מכללי המסחר הבסיסיים מחייב לקבוע, טרם העסקה, את הרמה ששבירתה תחייב חיתוך מיידי של העסקה תוך שמירה על הפסד קטן ככל האפשר. מסחר ללא מיקום הוראה לקטיעת הפסד הוא חסר טעם, היגיון או תבונה ויוביל, במוקדם או במאוחר, להפסדים כבדים.
לכן, ההוראה לקטיעת ההפסד, או חיתוך העסקה, יתבצע כאשר השוק נסוג מתחת לרמת השפל היומית שנרשמה ביום בו בוצעה העסקה. במקרה הנוכחי, אם נסוג השוק מתחת לרמת השפל של היום הנמוך ביותר שנרשם במהלך התיקון הטכני, כלומר אותו יום בו שפל השוק לרמה של 92 נקודות, תחתך העסקה ועל הסוחר יהיה לחפש נקודת כניסה חדשה. אותה טכניקה תתבצע במגמת ירידה, אם כי במהופך.
בדוגמה המצורפת אפשר לראות גרף נרות יומי של מדד המעו"ף המצוי במגמת ירידה. כאן יתקיימו התנאים במהופך. אפשר לראות שתי עסקאות. החץ הראשון מצביע על יום העליות הראשון המבטא את התנאי ההכרחי לתחילתו של תיקון. החץ השני המתאפיין בעיגול הנמצא בקצהו, מצביע על הנקודה בה היה על הסוחר לפצוח פוזיציית שורט. התוצאות ברורות ומוגדרות. בשני המקרים לא חצה המדד את נקודת הסטופ, ומיד לאחר מכן מסוג במהירות מתחת לרמת השפל האחרונה.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
