משרד האוצר מגבה את הבנקים: ערבות מדינה להלוואות לעסקים בדרום בהיקף של כ-300 מ' ש'
במקביל למהלכים האחרונים של בנק ישראל, לתמרוץ הכלכלה הישראלית בכלל וכלכלת דרום הארץ בפרט, פועל גם משרד האוצר. שר האוצר, רוני בר-און, הודיע הבוקר על מתן ערבות מדינה להלוואות לטובת העסקים הקטנים בדרום.
ההלוואות שיינתנו על ידי הבנקים, יאפשרו להם להגדיל את היקף האשראי להון חוזר לעסקים הקטנים, כך שהעסקים יוכלו לתפקד ולקבל "מרווח נשימה" עד לחזרה לפעילות מלאה. בנוסף, תיועד ערבות המדינה גם למתן הלוואות לעסקים קטנים מחוץ לאזור הדרום, הנמצאים בבעלות חיילי מילואים שגוייסו לשירות מילואים של שבועיים לפחות במהלך הלחימה בדרום.
המדינה תערוב להלוואות שינתנו על ידי המערכת הבנקאית בהיקף כולל של עד 300 מיליון שקלים כאשר שיעור הערבות לכל הלוואה יעמוד על 70%, ובלבד ששיעור הערבות הכולל במסגרת כתב הערבות לא יעלה על 40% מכלל ההלוואות.
בר-און ציין כי "כתוצאה מהמצב הביטחוני פעלנו לגיבוש מהיר של תוכנית סיוע לעסקים הקטנים בדרום הארץ, יזמנו מהלך בזק, במינימום בירוקרטיה, אשר יאפשר לעסקים הקטנים בדרום לעבור את תקופת הלחימה באמצעות הגדלת היקף האשראי הניתן להם מהמערכת הבנקאית". השר הוסיף ואמר כי "ההחלטה מדגישה את מחוייבותינו לסייע לחיילי המילואים שנטשו את עסקיהם לטובת הלחימה".
החשב הכללי, שוקי אורן, אמר כי "מהלך זה מצטרף למהלכים אותם מוביל משרד האוצר במסגרת תכנית ההאצה לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בשל המצב במשק. בין השאר הורחבה הקרן לעסקים קטנים לכ-440 מיליון שקל והוקמה קרן אשראי לעסקים בינוניים בהיקף של כ-1.3 מיליארד שקל". שר האוצר העביר את הערבות לאישור ועדת הכספים של הכנסת.
ההלוואות תועמדנה על ידי הבנקים על פי התנאים הבאים: ההלוואה תינתן על ידי הבנקים עד לסוף חודש אפריל השנה, ההלוואות תינתנה ע"י הבנקים כאשראי נוסף על המסגרות הקיימות, ההלוואות תינתנה לעסקים אשר המחזור החודשי הממוצע שלהם בשנת 2008 לא עלה על 200,000 שקל.
בנוסף, סכום ההלוואה יהיה עפ"י המדרגות הבאות : ללווה שהמחזור החודשי הממוצע שלו הינו עד לסכום של 100,000 שקל - סכום ההלוואה בערבות מדינה לא יעלה 75% מהמחזור החודשי הממוצע. ללווה שהמחזור החודשי הממוצע שלו גבוה מ- 100,000 שקל וקטן מ-200,000 שקל - סכום ההלוואה בערבות המדינה לא יעלה על הסכום של 75,000 שקל בתוספת 60% מהמחזור החודשי הממוצע שמעל 100,000 שקל.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהחלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
הסכמי אברהם סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.
