הפעם פישר היה השמרן: שלושה חברי הנהלה המליצו לנגיד להוריד הריבית ב-1%
בניגוד להחלטות הקודמות שקיבל נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, מתברר שבהחלטה האחרונה, שהתקבלה ב-29 בדצמבר, הוא היה שמרן יחסית. כך מתברר היום לאחר פרסום הפרוטוקולים של הישיבה האחרונה שהתקיימה בבנק בנוגע למדיניות המוניטארית.
כל חברי ההנהלה המשתתפים בדיון העריכו שרצוי להפחית את הריבית בשיעור משמעותי לאור החרפת ההאטה במשק. בדיון צוין כי סביר שברביע האחרון של 2008 תירשם צמיחה קרובה לאפס. המשתתפים ציינו שהורדת הריבית במינון גבוה מתאפשרת בהינתן שהאינפלציה נמצאת במגמת ירידה מהירה, לאור הירידות במחירי האנרגיה והמזון וההאטה הכלכלית בעולם ובישראל.
הודגש כי החזאים המקומיים מעריכים (בממוצע) כי האינפלציה במחצית השנייה של 2009 (בהסתכלות לשנים עשר חודשים אחורה) תסתכם אף
מתחת ליעד האינפלציה.
חמישה חברי הנהלה המשתתפים בדיון ממליצים לנגיד לגבי גובה ריבית בנק ישראל הרצויה למשק. בדיון האחרון לגבי החלטת הריבית לחודש דצמבר, שלושה חברי הנהלה המליצו לנגיד להוריד את הריבית בנקודת האחוז ושני חברי הנהלה המליצו לנגיד להפחית את הריבית ב-0.75% בלבד. פישר, כזכור, החליט לבסוף להוריד את הריבית ב-0.75% .
שלושת חברי ההנהלה שתמכו בהורדת הריבית בנקודת האחוז סברו שהורדת ריבית במינון הגבוה יותר תגביר את האפקטיבית של המדיניות הננקטת בתמיכה בצמיחה וכי הסיכונים הנובעים מהורדת ריבית בנקודת האחוז אינם רבים. זאת, בין היתר, בהינתן הצפי לעודףהבחשבון השוטף של מאזן התשלומים של המשק גם ב- 2009 ולהמשך זרם ההשקעותההישירות מחו"ל לישראל.
עוד צוין שירדה התמסורת בין הפיחות בערך השקל לאינפלציה לאור ההאטה בקצב הצמיחה, שמקורה בהתמתנות הביקושים, ולאור המעבר בשוק הדיור
לחוזי שכירות שקליים. שני חברי ההנהלה שהמליצו להפחית את הריבית ב-0.75% הדגישו כי להערכתם לא רצוי להוריד את הריבית מעבר לכך, מאחר שקיימת חשיבות להדרגתיות בהורדת הריבית והפחתת ריבית ב- 0.75 נקודת האחוז הינה צעד מאוד משמעותי.
בנוסף, אחד המנהלים ציין כי הורדה של הריבית בשיעור גבוה יותר עלולה להביא לשינויים מהירים בשער החליפין באופן שאינו רצוי למשק ועלול לפגוע באמינות המדיניות המוניטרית.
המשתתפים בדיון הדגישו שההשפעה המלאה של הורדת הריבית תתממש במידה והפחתת הריבית תוריד במקביל את עלות האשראי במשק, וזאת על רקע המרווח שעלה בין ריבית בנק ישראל לריבית על האשראי הבנקאי החדש לחברות ולמשקי בית. זאת בנוסף לצמצום הניכר ביכולת החברות לגייס אשראי ממקורות שמחוץ למערכת הבנקאית. כמו כן ציינו המשתתפים כי הירידה בלחצים האינפלציוניים בעולם והמשבר הכלכלי העולמי, הביאו לכך שהבנקים המרכזיים העיקריים בעולם הורידו את הריבית בחודש דצמבר בשיעורים חדים – התפתחות התומכת בהורדת הריבית משמעותית גם בישראל.
בהינתן ההערכות שהורדת הריבית עקבית עם הירידה המהירה הצפויה באינפלציה, ומתוך מטרה לתמוך בפעילות הריאלית במשק, החליט הנגיד כאמור להוריד את הריבית לחודש ינואר ב- 0.75 נקודת האחוז, לרמה של 1.75 אחוזים.
בנק ישראל הדגיש את המרכיבים הבאים התומכים בהורדת הריבית לחודש ינואר: ההשפעה הניכרת של המשבר העולמי על הפעילות במשק הישראלי, הערכת בנק ישראל כי האינפלציה נמצאת בתהליך ירידה מהיר, בחודש האחרון בנקים מרכזיים מובילים בעולם הורידו את הריבית בשיעורים
משמעותיים, וזאת לאור ההאטה בפעילות העולמית והירידה בעולם של
האינפלציה בפועל והציפיות לאינפלציה.
בנוסף, האירועים הביטחוניים בימים האחרונים משפיעים בכיוונים מנוגדים מבחינת מדיניות הריבית. מחד, העלייה באי הוודאות הגיאופוליטית על משק, ומאידך יש בהם כדי לפגוע בפעילות הריאלית בטווח הקצר.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".
