הפעם פישר היה השמרן: שלושה חברי הנהלה המליצו לנגיד להוריד הריבית ב-1%
בניגוד להחלטות הקודמות שקיבל נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, מתברר שבהחלטה האחרונה, שהתקבלה ב-29 בדצמבר, הוא היה שמרן יחסית. כך מתברר היום לאחר פרסום הפרוטוקולים של הישיבה האחרונה שהתקיימה בבנק בנוגע למדיניות המוניטארית.
כל חברי ההנהלה המשתתפים בדיון העריכו שרצוי להפחית את הריבית בשיעור משמעותי לאור החרפת ההאטה במשק. בדיון צוין כי סביר שברביע האחרון של 2008 תירשם צמיחה קרובה לאפס. המשתתפים ציינו שהורדת הריבית במינון גבוה מתאפשרת בהינתן שהאינפלציה נמצאת במגמת ירידה מהירה, לאור הירידות במחירי האנרגיה והמזון וההאטה הכלכלית בעולם ובישראל.
הודגש כי החזאים המקומיים מעריכים (בממוצע) כי האינפלציה במחצית השנייה של 2009 (בהסתכלות לשנים עשר חודשים אחורה) תסתכם אף
מתחת ליעד האינפלציה.
חמישה חברי הנהלה המשתתפים בדיון ממליצים לנגיד לגבי גובה ריבית בנק ישראל הרצויה למשק. בדיון האחרון לגבי החלטת הריבית לחודש דצמבר, שלושה חברי הנהלה המליצו לנגיד להוריד את הריבית בנקודת האחוז ושני חברי הנהלה המליצו לנגיד להפחית את הריבית ב-0.75% בלבד. פישר, כזכור, החליט לבסוף להוריד את הריבית ב-0.75% .
שלושת חברי ההנהלה שתמכו בהורדת הריבית בנקודת האחוז סברו שהורדת ריבית במינון הגבוה יותר תגביר את האפקטיבית של המדיניות הננקטת בתמיכה בצמיחה וכי הסיכונים הנובעים מהורדת ריבית בנקודת האחוז אינם רבים. זאת, בין היתר, בהינתן הצפי לעודףהבחשבון השוטף של מאזן התשלומים של המשק גם ב- 2009 ולהמשך זרם ההשקעותההישירות מחו"ל לישראל.
עוד צוין שירדה התמסורת בין הפיחות בערך השקל לאינפלציה לאור ההאטה בקצב הצמיחה, שמקורה בהתמתנות הביקושים, ולאור המעבר בשוק הדיור
לחוזי שכירות שקליים. שני חברי ההנהלה שהמליצו להפחית את הריבית ב-0.75% הדגישו כי להערכתם לא רצוי להוריד את הריבית מעבר לכך, מאחר שקיימת חשיבות להדרגתיות בהורדת הריבית והפחתת ריבית ב- 0.75 נקודת האחוז הינה צעד מאוד משמעותי.
בנוסף, אחד המנהלים ציין כי הורדה של הריבית בשיעור גבוה יותר עלולה להביא לשינויים מהירים בשער החליפין באופן שאינו רצוי למשק ועלול לפגוע באמינות המדיניות המוניטרית.
המשתתפים בדיון הדגישו שההשפעה המלאה של הורדת הריבית תתממש במידה והפחתת הריבית תוריד במקביל את עלות האשראי במשק, וזאת על רקע המרווח שעלה בין ריבית בנק ישראל לריבית על האשראי הבנקאי החדש לחברות ולמשקי בית. זאת בנוסף לצמצום הניכר ביכולת החברות לגייס אשראי ממקורות שמחוץ למערכת הבנקאית. כמו כן ציינו המשתתפים כי הירידה בלחצים האינפלציוניים בעולם והמשבר הכלכלי העולמי, הביאו לכך שהבנקים המרכזיים העיקריים בעולם הורידו את הריבית בחודש דצמבר בשיעורים חדים – התפתחות התומכת בהורדת הריבית משמעותית גם בישראל.
בהינתן ההערכות שהורדת הריבית עקבית עם הירידה המהירה הצפויה באינפלציה, ומתוך מטרה לתמוך בפעילות הריאלית במשק, החליט הנגיד כאמור להוריד את הריבית לחודש ינואר ב- 0.75 נקודת האחוז, לרמה של 1.75 אחוזים.
בנק ישראל הדגיש את המרכיבים הבאים התומכים בהורדת הריבית לחודש ינואר: ההשפעה הניכרת של המשבר העולמי על הפעילות במשק הישראלי, הערכת בנק ישראל כי האינפלציה נמצאת בתהליך ירידה מהיר, בחודש האחרון בנקים מרכזיים מובילים בעולם הורידו את הריבית בשיעורים
משמעותיים, וזאת לאור ההאטה בפעילות העולמית והירידה בעולם של
האינפלציה בפועל והציפיות לאינפלציה.
בנוסף, האירועים הביטחוניים בימים האחרונים משפיעים בכיוונים מנוגדים מבחינת מדיניות הריבית. מחד, העלייה באי הוודאות הגיאופוליטית על משק, ומאידך יש בהם כדי לפגוע בפעילות הריאלית בטווח הקצר.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהחלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
הסכמי אברהם סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.
