שטיינמץ לוקח צעד אחד יותר מלבייב: תובע את S&P בעקבות הורדת דירוג האג"ח

"S&P איננה מוסמכת ליתן דירוג לאג"ח של TMI Limited מחמת שאיננה צד לחוזה הדירוג עם החברה וככל הידוע, אין ל- S&P רישיון דירוג". S&P: "אושרנו כחברה מדרגת בישראל עפ"י הכללים"
משה בנימין |

חברת TMI של בני שטיינמץ לא מוותרת בקלות, ולא מוכנה לקבל בהכנעה את הורדת הדירוג לאג"ח החברה (סדרה א') ע"י חברת הדירוג S&P. שטיינמץ תובע באמצעות עורכי דינו, פיני רובין, ד"ר עו"ד יעל ארידור בר אילן ועו"ד הראל שחם ממשרד גורניצקי ושות'. שלא להכיר בדירוג.

בתביעתם הם טוענים כי החלטות הדירוג, "בטלות, אין להן תוקף, ואין להסתמך עליהן". עוד הם דורשים להשעות את החלטות הדירוג עד לבחינה מחודשת ותקינה של דירוג אגרות החוב ובינתיים "יישמר לאגרות החוב הדירוג שניתן להן על-ידי מעלות לפני פרסום החלטות הדירוג, דהיינו דירוג של A+, או למצער A".

תביעת TMI מגיעה לאחר דרדור דירוג האג"ח שהחל ב-14.12 מ-A לרמת CCC, ולאחר מכן ב-18.12 לדירוג D ולבסוףביום 21.12.2008 בחזרה לדירוג CCC. הטענות המרכזיות של שטיינמץ כנגד S&P הן כי "S&P איננה מוסמכת ליתן דירוג לאג"ח של TMI Limited מחמת שאיננה צד לחוזה הדירוג עם החברה וככל הידוע, אין ל- S&P רישיון דירוג".

בנוסף נטען בכתב התביעה כי "החלטות הדירוג הינן שרירותיות, בלתי סבירות בעליל, ונטולות כל הצדקה כלכלית". לדברי TMI, מעלות הייתה והינה החברה המדרגת והמוסמכת בכל הנוגע לחברה ולאגרות החוב שלה. "משמעלות (החברה המדרגת המוסמכת) לא שינתה את הדירוג (A+) שהעניקה לאגרות החוב, עומד הדירוג בעינו והוא גם עולה בקנה אחד עם מצבת המשאבים הבטוחתיים של החברה".

התביעה הופנתה כלפי חברת הדירוג "מעלות" וחברת "S&P מעלות". מעלות היא חברת דירוג האשראי עימה התקשרה TMI ביום 11.6.07 בהסכם לדירוג אגרות החוב של החברה. ב-TMI ביקשו מבית המשפט להפנות את תשומת הלב לכך שהסכם הדירוג איננו כולל תניה המאפשרת למעלות להמחות החוזה לאחרים, ומקל וחומר שאיננו מאפשר להתפרק משיקול הדעת ולהאצילו או להמחותו לאחרים. הענקת זכות וחובת הדירוג הינה מטבעה אישית.

חברת סטנדרט & פורס מעלות (S&P), הינה חברה פרטית המאוגדת בישראל. S&P היא החברה שפרסמה את החלטות הדירוג ולדעת TMI, "שלא כדין, שלא כהלכה וללא סמכות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים

הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ריבית אמיר ירון

בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.


לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק

בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר, בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.


פסגות: ניהול סיכונים

בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.

בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.


מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה

במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.