אפקט דצמבר: "לחברות יש תמריץ לחלק דיבידנדים גבוהים במטרה לקזז מס"

שני ימי המסחר הראשונים השבוע נסגרו בירידות דרסטיות. יוסי פרניק מאיי.בי.איי: "בגלל ההפסדים הכבדים, כנראה שהשנה תהיה פחות השפעה של מכירות לצורך קיזוז מס. הבעיה היא המחזורים הנמוכים"
קובי ישעיהו |

בשני ימי המסחר הראשונים של השבוע הנוכחי נרשמו ירידות חדות בבורסה המקומית. מאחורי הירידות עמד החשש מהתלקחות מחודשת בלחימה מול החמאס לצד סנטימנט שלילי בוול סטריט כתוצאה מדחיית תוכנית החילוץ ליצרניות הרכב אך ככל הנראה, היה גורם נוסף שהשפיע בעיקר על עוצמת הירידות. - סיום השנה. ממידע שהגיע ל-Bizportal עולה כי מכירות בוצעו על ידי משקיעים מסוגים שונים לצורך קיזוז רווחי מס שנרשמו בהשקעות או בפעילות אחרת.

אם בסוף 2003, לפני שהחלו לקחת מס על רווחי הון, הותר לבצע "מכירה רעיונית" כך שהמשקיעים לא היו צריכים לבצע מכירות בפועל, הרי שלפי שעה אין תוכנית לביצוע פעולה כזו.

יוסי פרניק, מנהל מסחר לקוחות עצמאיים בבית ההשקעות איי.בי.איי, אמר בשיחה עם Bizportal כי "צריך לחלק את זה לחברות ולפרטיים. אנשים פרטיים מנסים להמנע ממפגש עם פקידי המס ורובם מופסדים השנה. הסיבה היחידה שיש להם למכור כיום אם היא מישהו שיש לו רווח, נניח במק"מ, אז הוא מוכר אחזקה במניית אפריקה למשל, ואז הוא לא ישלם את המס על המק"מ."

"מכיוון שחלק גדול מהאחזקות נמצא בהפסדים אז התופעה מצידם פחות תורגש השנה. גם בגלל שיש תיקים שלמים שמופסדים. יש פחות נכסים מורווחים לקזז מולם".

מצד החברות, אומר פרניק, "זו שאלה אחרת לגמרי. הן לא יכולות לקזז את ההפסדים בשוק ההון מול הפסדים אחרים מפעילות שוטפת ולכן יש להם מוטיבציה נמוכה לבצע מכירות בשוק על מנת לקזז מול הפסדי ההון שרשמו. כך שמהכיוון הזה ההשפעה לא חזקה. אגב, עניין תשלום העמלות הוא זניח לחלוטין לעומת ההפסדים שנרשמו בתיקים בחודשים האחרונים ומתחילת השנה".

"הערכה שלי היא שתהיה השנה פחות פעילות בהשוואה לשנים קודמות לצורך קיזוזי מס בגלל ההפסדים הכבדים שנרשמו השנה. אולי זה משפיע אבל זה לא מובהק. הפעילות העיקרית שאנחנו רואים זה של בעלי שליטה בחברות שמעוניינים למשוך דיבידנד גדול ובגלל הפסדים כבדים שנרשמו הם ישלמו עליו מס מופחת או שלא ישלמו מס בכלל".

"בגלל שמחזורי המסחר נפלו בתקופה האחרונה, כל פעילות מכירה שפעם היתה זניחה ונקלטה בקלות מהצד השני על ידי קונים שהופיעו בשוק, הרי שכשהשוק חלש והיא משפיעה הרבה יותר".

רו"ח רפי עדי, אומר כי ניתן לקזז הפסדים מול כל רווח הון כגון דיבידנד, מניות, אג"ח (תשלומי קרן). רווח ממכירת דירה, למשל, לא ניתן לקזז. למי שיש ב"מונה הרווח" רווחים מתחילת השנה, כדאי לבצע מכירה בשוק על מנת לקזז מס. מנגד, מי שיש לו הפסדים כבדים מתחילת השנה יכול למשוך את ההפסדים לשנים הבאות ואז ל"סגור" את ההפסד רק כשיהיו לו רווחים בהשקעות בניירות ערך אחרים בעתיד.

עדי מחזק את דבריו של פרניק ואומר כי "יש להרבה חברות מוטיבציה לחלק דיבידנדים גדולים השנה, וכך למעשה לקזז מס מול ההפסדים הכבדים שרשמו בהשקעות הנוסטרו שלהם. במצב רגיל צריך לשלם 20%-25% מס על דיבידנד אולם בגלל המצב שנוצר אפשר לשלם הרבה פחות מס, אם בכלל".

בראיון מצולם ל-Bizportal אומר עו"ד כי "כדאי לבחון ולשקול בחיוב מכירה אמיתית, לממש את ההפסד ולרכוש את הניירות מחדש בתחילת 2009. ניתן לקזז הפסדים כנגד דיבידנד שנוצר והתקבל במהלך השנה. ניתן גם לקזז מול מס שבח ריאלי שנוצר, למשל ממכירת מגרש או נכס נדל"ן אחר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.