רונן מנחם: "ייתכן שפישר יסתפק הפעם בהפחתת ריבית של 0.25% בלבד"
בעקבות פרסום מדד חודש נובמבר אתמול, שרשם ירידה של 0.6%, אומר רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי טפחות כי האינפלציה הכוללת תמשיך לרדת, בחודשים הבאים, לנוכח מחירי התשומות שירדו וההאטה במשק.
עם זאת, אומר מנחם, "מדד נובמבר הצביע על עלייה נוספת באינפלציה הבסיסית והקשר בין האינפלציה לבין שער השקל התחזק מעט. בשל ההאטה הכלכלית המהירה, בנק ישראל יפחית את הריבית בימים הקרובים, אך לנוכח העלייה בקצב האינפלציה הבסיסית, ייתכן שיסתפק בהורדה בת 0.25% ונראה כי יושפע מהחלטת הריבית בארה"ב היום".
מדד המחירים לצרכן, ללא מוצרי מזון ואנרגיה (להלן-מדד הליבה), עלה ב-3.4% ב-12 החודשים האחרונים, שהם 76% בערך משיעור העלייה הכולל במדד (4.5%), שדווקא התמתן. נזכיר, אומר מנחם, כי מוצרים אלה מהווים יחדיו חמישית מהמדד הכולל.
ב-12 החודשים שהסתיימו בחודש הקודם (אוקטובר) עלה מדד הליבה בשיעור נמוך יותר, 3.0% (55% בלבד מהעלייה במדד הכללי) חלק גדול יותר מהשתנות המדד הושפע למעשה מהתנהגות הביקוש המקומי ולא ממחיר התשומות בחו"ל. ליבת המחירים עלתה לאחרונה וחלפה על פני רף תחום יציבות המחירים, המוגדר בין 1% ל-3%, דבר המצביע על כך שהאינפלציה הבסיסית בארץ אינה פוחתת. (
גורם נוסף שצריך לשים לב אליו "הוא הזיקה בין שער החליפין שקל-דולר לבין סעיף הדיור במדד, המהווה 21% מהמדד הכולל, שהייתה נמוכה חודשים ארוכים, גדלה הפעם והשפיעה מאוד על התוצאות. שער השקל פוחת ב-3.5% בתקופת המדידה וסעיף הדיור אכן קפץ ב-2.5% והוסיף 0.5% למדד (מול תוספת בת 0.125% בחודש הקודם). לפי נתוני הלמ"ס, רק 20% מהחוזים החדשים/אלו שהתחדשו בחודש האחרון היו נקובים במט"ח. נציין, כי לצורך חישוב מדד דצמבר יובא בחשבון פיחות בשיעור 5.5% בשער השקל-דולר, גורם העשוי לפעול לעלייה נוספת במדד".
במבט קדימה, אומרים במזרחי-טפחות, נראה כי תימשך הירידה המהירה בקצב הכולל של האינפלציה, בהשוואה לעלייתו הגבוהה ב-12 החודשים האחרונים, אך האינפלציה הבסיסית מראה דווקא סימני עלייה.
בראייה להמשך, "הירידה התלולה במחיר התשומות גולשת למחירים ליצרן וסופה שתשפיע על המדד הכללי. איתות ברור לכך קיבלנו השבוע ממדד מנהלי הרכש, שהראה נסיגה בת 8.5% במדד חומרי הגלם. (המדד יורד כבר שלושה חודשים, לאחר עלייה בת 3 שנים לפחות.) בנוסף, פוחתת היכולת של החברות לגלגל את העליות שהיו עד כה במחיר התשומות (ולהן השפעה שיורית) לפתחו של הצרכן".
בנוסף, "למרות האטה חדה במשק (קצב צמיחת התוצר יפחת להערכתנו במחצית בין 2008 ל-2009), לא ברור אם גם האינפלציה הבסיסית תידחף כלפי מטה. למעשה, האינדיקציות שבידינו לא מצביעות, בינתיים, על האטה חדה בהוצאה לצריכה פרטית, נתון התומך בליבת האינפלציה".
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
