בנק אגוד על דלק רכב: הרווח הנקי ברבעון הרביעי יהיה נמוך מאוד ויסתכם בכ-27 מיליון שקל
לאחר שיובל בן זאב, האנליסט המכסה את חברת דלק רכב בבית ההשקעות כלל פיננסים,
דגול אומר כי "בערך חודשיים עברו מאז הסקירה הקודמת שלנו, ודוחות הרבעון השלישי היו מצוינים כפי ששיערנו. אבל מספר דברים בכל זאת השתנו בשוק וגרמו לנו להוריד שוב את מחיר היעד מ- 53 ל-37 שקל. המכירות נעצרו באופן חמור מכפי שהערכנו, שערי החליפין עלו בחדות, יבואן טויוטה הפתיע עם הודעה כי משנה הבאה יביא את הקורולה החדשה עם תיבה אוטומטית במקום הרובוטית ונוסף לכל הצרות, ,תרחיש של קריסת פורד העולמית כבר אינו בלתי סביר".
התוצאה: הורדה חדה של תחזית המכירות לרבעון הרביעי (שמלכתחילה הניחה רבעון חלש) ולשנה הבאה, הורדת הרווחיות והתייחסות במודל לסיכוי לקריסת פורד.
ברבעון השלישי, אומר דגול, הציגה החברה "תוצאות פנומנאליות שכנראה לא יחזרו בקרוב. החברה מכרה 12,234 רכבים. ההכנסות ברבעון השלישי עקפו את התחזיות שלנו והסתכמו בכ- 1.35 מיליארד שקל, הרווח הגולמי הסתכם ב- 208.36 מיליון שקל, כ- 20.7% מההכנסות. מדובר בשיא בשיעור השוליים הגולמיים".
הרווח התפעולי הסתכם ב- 263.1 מיליון שקל, כ- 19.46% מההכנסות. בשורה התחתונה הרוויחה החברה 193.4 מיליון שקל, כ- 14.3% מההכנסות. אלא אם כן יחול מהפך בשערי החליפין מעריך דגול כי שולי הרווח הללו לא יחזרו בקרוב.
באגוד חותכים את תחזית המכירות לאור נתוני המכירות החלשים במיוחד מתחילת הרבעון וצפי להמשך מכירות חלשות. המכירות ברבעון צפויות לרדת בכ- 46.8% לעומת רבעון מקביל אשתקד ויסתכמו ב-685.5 מיליון שקל, סכום נמוך מאד גם בקנה מידה היסטורי. כך גם הרווח הנקי יהיה נמוך מאד וצפוי להסתכם ב-26.7 מיליון שקל בלבד, כ- 0.28 שקל למניה. הפגיעה הגדולה ברווח הנקי הינה בשל הוצאות מימון גבוהות במיוחד הצפויות ברבעון הרביעי, הן בשל ירידת ערך של מניית פורד והן בשל התחזקות הין שגרמה לגידול בחוב לספק היפני.
מכירות 2008 צפויות להסתכם בכ-4.92 מיליארד שקל והן ישקפו צמיחה של 6.2% . בשנת 2008 כולה הרווח הנקי צפוי להסתכם ב- 551.9 מיליון שקל, או 5.79 שקל למניה. ב- 2009 מעריכים כעת באגוד ירידה של כ- 9.5% במכירות, עליה מתונה בשיעור 1.5% ב- 2010 וחזרה לצמיחה משמעותית יותר
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים.
ראינו את זה טוב בעונת הדוחות האחרונה, כשחברות רבות הצביעו על שער הדולר כסיבה עיקרית להיחלשות התוצאות. על הרקע הזה, ובעיקר לאור ההתחזקות הנוספת של השקל מול המטבע האמריקאי שמתרחש בעקבות התקווה לעסקה בעזה שוחחנו עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר חברת חיסונים פיננסיים כדי להבין מה המשמעות המיידית עבור היצואנים, אילו תרחישים יכולים לשנות את התמונה, והאם בכלל אפשר להתכונן לגל הבא.
מה המשמעות המיידית של התחזקות השקל עבור היצואנים?
אני אומר כבר שנים רבות שהיצואנים חייבים לגדר את עצמם. פשוט חייבים לגדר את עצמם. מי שכבר עשה את זה לא נמצא כל כך בלחץ בסיטואציה הנוכחית. זו נקודה מרכזית, שכולם חייבים, באופן עקבי, ושיטתי, לבצע גידורי מטח. זה נכון שבעתיים כשרמת השערים נמצאת בשערים טובים יחסית היסטורית.
עכשיו, מה זה שער שהוא טוב היסטורית? בוא נאמר שיצואן צריך להסתכל על השער הממוצע של נניח השלוש שנים האחרונות ולומר לעצמו, כמו שהצלחתי לחיות בצורה סבירה עד עכשיו, בשלוש שנים האחרונות, אז אני חייב לגדר את עצמו בשער גבוה מהממוצע ויהי מה. זוהי צורת החשיבה שחייבת להיות בקרב היצואנים כדי לא להיכנס להיסטריה במצבים כמו המצב הנוכחי, שהשער יורד ויורד ויורד. ואז מי שלא גידר, ואמנם רבים מהיצואנים מגדרים, אבל מי שלא גידר, נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית.
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- מפחידים אותנו שהאיחוד האירופי יטיל חרם על ישראל – זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומי שלא גידר עד עכשיו?
להתחיל לגדר בשער הנוכחי זה אמנם לא
מזהיר, אבל עדיין, מי שלא גידר חייב לצמצם את הסיכונים שלו, לפחות לחצי השנה הקרובה כדי שהסיטאציה לא תחריף עוד יותר עבורו.
