מעיין ונצ'ורס: מולטיפון קיבלה אישור לפרוייקט פיתוח בהיקף של עד כ- 5 מיליון שקל

המדען הראשי ישתתף ב- 50% מהיקף הפרוייקט והיתרה תמומן ממקורותיה העצמיים של מולטיפון
קובי ישעיהו |

החממה הטכנולוגית מעין ונצרס הודיעה היום, כי חברת הפורטפוליו מולטיפון נטוורקס קיבלה את אישור המדען הראשי לפרוייקט המשך לפיתוח הפלטפורמה להגדלת רוחב פס שלה, בהיקף של עד 5 מיליון שקל. המדען הראשי ישתתף ב- 50% מהיקף הפרוייקט והיתרה תמומן ממקורותיה העצמיים של מולטיפון.

אישור זה של המדען הראשי מתווסף להסכם ההשקעה מאוקטובר 2008, בין מולטיפון לקרן ההון סיכון ורטקס, שהינה בעלת מניות במולטיפון, במסגרתו התחייבה הקרן להשקיע במולטיפון סך של עד 1.75 מיליון דולר וכן להמרת הלוואות הן של קרן ורטקס והן של מעיין בסך כולל של כ- 620 אלף דולר.

מולטיפון הוקמה בשיתוף חברת המסחור הטכנולוגית של אוניברסיטת בן גוריון וחממת מעיין בנובמבר 2006 וסיימה את תקופת החממה באפריל 2008. מעין מחזיקה בכ- 18.23% מהון המניות של מולטיפון בדילול מלא ובהתחשב במלוא ההשקעה של קרן ורטקס.

מולטיפון עוסקת בפיתוח פלטפורמה מבוססת שבב ייחודי לרכיבים אופטיים המשמשים כתוסף למשדר/מקלט אופטי ברשתות תקשורת אופטיות (כולל רשתות אופטיות פאסיביות (PON). הפלטפורמה מאפשרת הגדלת רוחב הפס או מספר המשתמשים ברשת פי 4 עד 10 בשימוש ברכיבים מסחריים קיימים.

מולטיפון הציגה הוכחה ראשונית של הפלטפורמה, ע"י בניית כרטיס אלקטרוני מבוסס FPGA ורכיבים דיסקרטיים, המאפשר שידור בקצב של 10 גיגה בשימוש ברכיבים סטנדרטיים של 2.5 גיגה. כמו כן, הוכח המודל התיאורטי עליו מתבססת הפלטפורמה באמצעות סימולציות מחשב נרחבות.

צביקה בן פורת, מנכ"ל מעיין ונצ'ורס, מסר כי "אישור המדען לפרוייקט ההמשך במולטיפון מצביע על האמון בפיתרון שהיא מפתחת ומהווה אינדיקציה נוספת ליכולות הטכנולוגיות שלו. זהו צעד נוסף לחברה, שממשיכה להתקדם כמתוכנן על פי אבני הדרך שלה."

מעיין ונצ'ורס הינה חממה טכנולוגית מופרטת, המשקיעה בחברות הזנק בתחילת פעילותן. מעיין ונצ'ורס מתמחה במיזמים עתירי טכנולוגיה בשלבים המוקדמים, בתחומים כמו: מכשור רפואי, חומרים, Homeland security, איכות סביבה, IT ומים.

נכון להיום קבוצת מעיין ונצ'ורס מנהלת פורטפוליו של 56 חברות תחת מעיין ונצ'ורס עצמה והחברות הבנות חממת דימונה וחממת שדה בוקר. כמו כן, מחזיקה מעיין כ- 23.55% בקפיטל פוינט, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לני"ע בת"א ובעלת השליטה בשתי חממות פריפריאליות בקצרין ובאופקים וכן כ- 11.35% בטכנופלס, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לני"ע בת"א ועוסקת בביצוע השקעות הון סיכון בחברות Early Stage ומחזיקה בכ- 15 חברות פעילות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

שקל כסף מטבע
צילום: Image by Ri Butov from Pixabay
ראיון

השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?

בשיחה עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר "חיסונים פיננסיים" הוא מזהיר שהתחזקות השקל הופכת לאיום קיומי על סטארט-אפים ישראליים; למה גידור כבר לא מספיק? מדוע בנק ישראל חייב להתחיל לקנות זהב, ומה עומד מאחורי המשך היחלשות הדולר בעולם?
רן קידר |
נושאים בכתבה אדם רויטר דולר

שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים. 

ראינו את זה טוב בעונת הדוחות האחרונה, כשחברות רבות הצביעו על שער הדולר כסיבה עיקרית להיחלשות התוצאות. על הרקע הזה, ובעיקר לאור ההתחזקות הנוספת של השקל מול המטבע האמריקאי שמתרחש בעקבות התקווה לעסקה בעזה שוחחנו עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר חברת חיסונים פיננסיים כדי להבין מה המשמעות המיידית עבור היצואנים, אילו תרחישים יכולים לשנות את התמונה, והאם בכלל אפשר להתכונן לגל הבא.

מה המשמעות המיידית של התחזקות השקל עבור היצואנים?

אני אומר כבר שנים רבות שהיצואנים חייבים לגדר את עצמם. פשוט חייבים לגדר את עצמם. מי שכבר עשה את זה לא נמצא כל כך בלחץ בסיטואציה הנוכחית. זו נקודה מרכזית, שכולם חייבים, באופן עקבי, ושיטתי, לבצע גידורי מטח. זה נכון שבעתיים כשרמת השערים נמצאת בשערים טובים יחסית היסטורית. 

עכשיו, מה זה שער שהוא טוב היסטורית? בוא נאמר שיצואן צריך להסתכל על השער הממוצע של נניח השלוש שנים האחרונות ולומר לעצמו, כמו שהצלחתי לחיות בצורה סבירה עד עכשיו, בשלוש שנים האחרונות, אז אני חייב לגדר את עצמו בשער גבוה מהממוצע ויהי מה. זוהי צורת החשיבה שחייבת להיות בקרב היצואנים כדי לא להיכנס להיסטריה במצבים כמו המצב הנוכחי, שהשער יורד ויורד ויורד. ואז מי שלא גידר, ואמנם רבים מהיצואנים מגדרים, אבל מי שלא גידר, נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית. 

ומי שלא גידר עד עכשיו? 

להתחיל לגדר בשער הנוכחי זה אמנם לא מזהיר, אבל עדיין, מי שלא גידר חייב לצמצם את הסיכונים שלו, לפחות לחצי השנה הקרובה כדי שהסיטאציה לא תחריף עוד יותר עבורו.