בחודשיים האחרונים מלאים העיתונים, אתרי האינטרנט וגם תוכניות הרדיו והחדשות בטלוויזיה, בכתבות וסיפורים הנוגעים להפסדים הכבדים של הציבור הרחב בקרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הנאמנות בעקבות המפולת בבורסה.

מיגזר אחר, שספג מכה לא פחות קשה, הוא הציבור הפונה ל"בנקאות פרטית", כלומר האלפיון העליון, המשקיע בדרך כלל חלק ניכר מכספו במוצרים פיננסים שלציבור הרחב אין גישה אליהם, כגון קרנות גידור.

נכון, לא מדובר כאן בדרך כלל בכסף שמיועד לצרכים בסיסים כגון פנסיה, דירה וכדומה, אבל בכל זאת, גם מי שהתעשר בדרך זו או אחרת והפסיד בשנה האחרונה 70-80 אחוז מכספו ספג מכה מאוד מאוד כואבת.

בשיחה עם Bizportal אומר בכיר בתחום הבנקאות הפרטית בארץ כי "למרות המצב, אין כמעט סגירות חשבון בחודשים האחרונים. מי שנכנס, גם אם שווי תיק הנכסים שלו ירד מתחת ל-500 אלף שקל, אם הוא רוצה הוא נשאר. לפני כ-8-9 שנים לקוח היה צריך תיק נכסים פיננסים בהיקף של כ-1.5 מיליון שקל כדי להצטרף, אחר כך זה עלה ל-2.5 מיליון שקל והיום זה כ-4 מיליון שקל באופן רשמי. עם זאת, אנחנו נשמח לקבל גם לקוחות עם תיק בהיקף של כ-2 מיליון שקל ופחות כי לפתוח היום חשבון של 4 מיליון שקלים זה לא פשוט".

"מדובר בחשבונות לזמן ארוך מאוד, אנשים שמכרו נדל"ן בחו"ל ולא רוצים להביא את הכסף לארץ, חשבונות ירושה (הרבה מאוד..). למשל – משפחה קיבלה ירושה בחו"ל וההורים לא רצו שהילדים יהיו פרזיטים אז הם פתחו חשבון סודי בשווייץ. מעבר לזה נכנס הנושא של תכנון מס, הקמת חברות בחו"ל ועוד." .

"בדרך כלל מדובר על אנשים שמנהלים חשבונות רגילים בבנקים בארץ, באמצעותם הם משקיעים בבורסה המקומית, ולכן הם חטפו מכה כואבת גם כאן. בנוסף, הם פותחים חשבונות גם בשווייץ".

- האם סבלתם בחודשים האחרונים ממכת עזיבות של לקוחות ?

"אין כמעט סגירות חשבון בחודשים האחרונים. מי שנכנס, גם אם שווי תיק הנכסים שלו ירד מתחת ל-400 אלף שקל, אם הוא רוצה הוא נשאר. בתקופה האחרונה לא מאשרים הרבה מאוד לקוחות בגלל עניין של הלבנות הון, יש הרבה יותר רגולציה בשווייץ, יחד עם הבנק העולמי. תקנות מחמירות, מנסים לעקוב אחרי כמעט כל תנועה חשודה, אם כי האחריות על הדיווח היא תמיד על הלקוח ולא על הבנק".

"מנגד, יש הרבה אנשים שמעוניינים לפזר סיכונים, בעיקר בגלל השוק הישראלי הקטן והאיום ההולך וגובר מכיוונה של איראן".

-מה עשתה המפולת האחרונה, שפגעה גם בקרנות הגידור, ללקוחות ?

"הלקוחות היום מחפשים בעיקר לא להפסיד. לפני שנה היינו עושים הרבה מאוד "פידושרי" ( כלומר הפקדה לצד שלישי, למשל בנק מחוץ לשווייץ) כדי לקבל ריבית גבוהה יותר. היום זה כמעט ולא קיים יותר. בשווייץ היום אפשר לקבל ריבית של חצי אחוז עד אחוז לעומת ריבית הרבה יותר גבוהה, משהו כמו 2-3 אחוז בבנקים טריפל איי אחרים.

"פעם הלקוחות היו רצים אחרי הריבית הגבוהה יותר, גם לפני חצי שנה-שנה היו חוטפים עסקאות שהיום נראות מטורפות לגמרי. אנשים היום רוצים רק לא להפסיד, אפילו אם זה יהיה חצי אחוז בשנה. גם אנשים כבדים מאוד מעוניינים רק לשמור על הקרן".

"אנחנו מציעים ללקוחות גם מוצרים מובנים (סטרקצ'רים), קרנות גידור ופקדונות. בגלל מה שקרה לליהמן ברדרס, לסיטי ולעוד מוסדות כל נושא הסטרקצ'רים כמעט נעצר לגמרי. גם נושא ה"ריברס קונברטבל" (מוצר פיננסי שנותן קופונים כל עוד מניה או מדד לא יורד באחוז מסויים. למשל, מדד שלא נופל ביותר מ-50%. אם המדד נופל מתחת לגבול הלקוח חייב לקחת את המוצר בסוף התקופה), נעצר כמעט לגמרי".

"היו למשל לקוחות שקנו את המוצר הזה על מדד הבווספה בברזיל ולאחר שהמדד נפל ב-70% הם "נתקעו" עם המוצר. גם עסקאות פורקס, מטבעות, נעצרו כמעט לגמרי. מה שהולך היום זה או פקדונות או השקעה באג"ח בטוחות לגמרי, כמו אלה של ממשלת ארה"ב. כמובן שיש את אלה שעדיין פועלים במוצרים מסוכנים יותר, אבל הם מיעוט שבמיעוט".

- מה קורה בתחום קרנות הגידור, שפרח בשנים האחרונות ?

"אפשר להגיד שקרנות גידור היום זו מילה גסה. הקרנות נעצרו לגמרי, הרבה קרנות שלחו הודעות בשבועות האחרונים כי הן מאריכות בהרבה את זמן המשיכה. מחודש ל-3 חודשים ויותר. הן פשוט חסמו את המשקיעים מלמכור לכמה חודשים. הם מקבלים הרבה מאוד משיכות ואז הקרן יכולה להתרסק. לוקח להם זמן להתפרק מפוזיציה מורכבת, הרי הפעולות שלהן לא פשוטות. פדיונות של 20 אחוז בחודש בקלות יכולות לרסק קרן".

"כולם נכנסו למצב המתנה. אנשים עדיין לא נכנסים לשוק לחפש מציאות. יש סוג של שוק והלם ממה שקרה. עדיין אין כמעט אנשים, גם "כבדים" מאוד, שאומרים בוא נכנס עם חלק מהכסף לשוק וניתן לו לעבוד".

נציין כי תעשיית קרנות הגידור ספגה מכה קשה בעקבות המשבר הפיננסי האחרון. נכסי קרנות הגידור, שאמורות לספק הגנה למשקיעים בתקופות של תנודות חדות בשווקים ובעיקר בימים של מפולת, התנפחו בשנים האחרונות והגיעו לכ-1.8 טריליון דולר בסוף הרבעון השני של 2008.

ברבעון השלישי, כאמור, השתנתה המגמה והשבוע פורסמו נתונים כי היקף הנכסים הצטמק ב-170 מיליארד דולר. משקיעים משכו 18.6 מיליארד דולר מהקרנות, שרשמו תשואות שליליות חדות ברבעון. נכסי קרנות הגידור, על פי הערכות מעודכנות, עומדים על כ-1.63 טריליון דולר כיום.