בכיר בבנקאות הפרטית: "הגישה היא רק לא להפסיד, מסתפקים גם ב-0.5% שנתי"

מה קורה בכסף של האלפיון העליון? "לפני חצי שנה-שנה היו חוטפים עסקאות שהיום נראות מטורפות לגמרי"
קובי ישעיהו |

בחודשיים האחרונים מלאים העיתונים, אתרי האינטרנט וגם תוכניות הרדיו והחדשות בטלוויזיה, בכתבות וסיפורים הנוגעים להפסדים הכבדים של הציבור הרחב בקרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הנאמנות בעקבות המפולת בבורסה.

מיגזר אחר, שספג מכה לא פחות קשה, הוא הציבור הפונה ל"בנקאות פרטית", כלומר האלפיון העליון, המשקיע בדרך כלל חלק ניכר מכספו במוצרים פיננסים שלציבור הרחב אין גישה אליהם, כגון קרנות גידור.

נכון, לא מדובר כאן בדרך כלל בכסף שמיועד לצרכים בסיסים כגון פנסיה, דירה וכדומה, אבל בכל זאת, גם מי שהתעשר בדרך זו או אחרת והפסיד בשנה האחרונה 70-80 אחוז מכספו ספג מכה מאוד מאוד כואבת.

בשיחה עם Bizportal אומר בכיר בתחום הבנקאות הפרטית בארץ כי "למרות המצב, אין כמעט סגירות חשבון בחודשים האחרונים. מי שנכנס, גם אם שווי תיק הנכסים שלו ירד מתחת ל-500 אלף שקל, אם הוא רוצה הוא נשאר. לפני כ-8-9 שנים לקוח היה צריך תיק נכסים פיננסים בהיקף של כ-1.5 מיליון שקל כדי להצטרף, אחר כך זה עלה ל-2.5 מיליון שקל והיום זה כ-4 מיליון שקל באופן רשמי. עם זאת, אנחנו נשמח לקבל גם לקוחות עם תיק בהיקף של כ-2 מיליון שקל ופחות כי לפתוח היום חשבון של 4 מיליון שקלים זה לא פשוט".

"מדובר בחשבונות לזמן ארוך מאוד, אנשים שמכרו נדל"ן בחו"ל ולא רוצים להביא את הכסף לארץ, חשבונות ירושה (הרבה מאוד..). למשל – משפחה קיבלה ירושה בחו"ל וההורים לא רצו שהילדים יהיו פרזיטים אז הם פתחו חשבון סודי בשווייץ. מעבר לזה נכנס הנושא של תכנון מס, הקמת חברות בחו"ל ועוד." .

"בדרך כלל מדובר על אנשים שמנהלים חשבונות רגילים בבנקים בארץ, באמצעותם הם משקיעים בבורסה המקומית, ולכן הם חטפו מכה כואבת גם כאן. בנוסף, הם פותחים חשבונות גם בשווייץ".

- האם סבלתם בחודשים האחרונים ממכת עזיבות של לקוחות ?

"אין כמעט סגירות חשבון בחודשים האחרונים. מי שנכנס, גם אם שווי תיק הנכסים שלו ירד מתחת ל-400 אלף שקל, אם הוא רוצה הוא נשאר. בתקופה האחרונה לא מאשרים הרבה מאוד לקוחות בגלל עניין של הלבנות הון, יש הרבה יותר רגולציה בשווייץ, יחד עם הבנק העולמי. תקנות מחמירות, מנסים לעקוב אחרי כמעט כל תנועה חשודה, אם כי האחריות על הדיווח היא תמיד על הלקוח ולא על הבנק".

"מנגד, יש הרבה אנשים שמעוניינים לפזר סיכונים, בעיקר בגלל השוק הישראלי הקטן והאיום ההולך וגובר מכיוונה של איראן".

-מה עשתה המפולת האחרונה, שפגעה גם בקרנות הגידור, ללקוחות ?

"הלקוחות היום מחפשים בעיקר לא להפסיד. לפני שנה היינו עושים הרבה מאוד "פידושרי" ( כלומר הפקדה לצד שלישי, למשל בנק מחוץ לשווייץ) כדי לקבל ריבית גבוהה יותר. היום זה כמעט ולא קיים יותר. בשווייץ היום אפשר לקבל ריבית של חצי אחוז עד אחוז לעומת ריבית הרבה יותר גבוהה, משהו כמו 2-3 אחוז בבנקים טריפל איי אחרים.

"פעם הלקוחות היו רצים אחרי הריבית הגבוהה יותר, גם לפני חצי שנה-שנה היו חוטפים עסקאות שהיום נראות מטורפות לגמרי. אנשים היום רוצים רק לא להפסיד, אפילו אם זה יהיה חצי אחוז בשנה. גם אנשים כבדים מאוד מעוניינים רק לשמור על הקרן".

"אנחנו מציעים ללקוחות גם מוצרים מובנים (סטרקצ'רים), קרנות גידור ופקדונות. בגלל מה שקרה לליהמן ברדרס, לסיטי ולעוד מוסדות כל נושא הסטרקצ'רים כמעט נעצר לגמרי. גם נושא ה"ריברס קונברטבל" (מוצר פיננסי שנותן קופונים כל עוד מניה או מדד לא יורד באחוז מסויים. למשל, מדד שלא נופל ביותר מ-50%. אם המדד נופל מתחת לגבול הלקוח חייב לקחת את המוצר בסוף התקופה), נעצר כמעט לגמרי".

"היו למשל לקוחות שקנו את המוצר הזה על מדד הבווספה בברזיל ולאחר שהמדד נפל ב-70% הם "נתקעו" עם המוצר. גם עסקאות פורקס, מטבעות, נעצרו כמעט לגמרי. מה שהולך היום זה או פקדונות או השקעה באג"ח בטוחות לגמרי, כמו אלה של ממשלת ארה"ב. כמובן שיש את אלה שעדיין פועלים במוצרים מסוכנים יותר, אבל הם מיעוט שבמיעוט".

- מה קורה בתחום קרנות הגידור, שפרח בשנים האחרונות ?

"אפשר להגיד שקרנות גידור היום זו מילה גסה. הקרנות נעצרו לגמרי, הרבה קרנות שלחו הודעות בשבועות האחרונים כי הן מאריכות בהרבה את זמן המשיכה. מחודש ל-3 חודשים ויותר. הן פשוט חסמו את המשקיעים מלמכור לכמה חודשים. הם מקבלים הרבה מאוד משיכות ואז הקרן יכולה להתרסק. לוקח להם זמן להתפרק מפוזיציה מורכבת, הרי הפעולות שלהן לא פשוטות. פדיונות של 20 אחוז בחודש בקלות יכולות לרסק קרן".

"כולם נכנסו למצב המתנה. אנשים עדיין לא נכנסים לשוק לחפש מציאות. יש סוג של שוק והלם ממה שקרה. עדיין אין כמעט אנשים, גם "כבדים" מאוד, שאומרים בוא נכנס עם חלק מהכסף לשוק וניתן לו לעבוד".

נציין כי תעשיית קרנות הגידור ספגה מכה קשה בעקבות המשבר הפיננסי האחרון. נכסי קרנות הגידור, שאמורות לספק הגנה למשקיעים בתקופות של תנודות חדות בשווקים ובעיקר בימים של מפולת, התנפחו בשנים האחרונות והגיעו לכ-1.8 טריליון דולר בסוף הרבעון השני של 2008.

ברבעון השלישי, כאמור, השתנתה המגמה והשבוע פורסמו נתונים כי היקף הנכסים הצטמק ב-170 מיליארד דולר. משקיעים משכו 18.6 מיליארד דולר מהקרנות, שרשמו תשואות שליליות חדות ברבעון. נכסי קרנות הגידור, על פי הערכות מעודכנות, עומדים על כ-1.63 טריליון דולר כיום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.