רונן מנחם על כלכלת ארה"ב: "יתכן שהירידה בתוצר תהייה פחות חמורה מהירידה בתעסוקה"
לקראת פרסום הדוח החודשי החשוב על השינוי במספר המשרות במשק האמריקאי אומר רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה של בנק מזרחי טפחות, כי ההערכות העגומות הן שבנובמבר מספר המשרות פחת ב-300,000 נוספים.
מספר המשרות פוחת בעקביות מתחילת השנה. כמו כן, קפץ כנראה שיעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה האזרחי מ-6.5% ל-6.7%, בדרכו ל-7.5% או 9% בשנה הבאה, בהתאם להערכות השונות.
העולם עוקב בדאגה אחר ההתפתחויות בשוק העבודה בארה"ב. לשוק זה חשיבות רבה, בהיותו פקטור חשוב בהחלטות הריבית של הבנק הפדראלי. לאלה, מצידן, השפעה חזקה על הריביות בשווקים הפיננסיים בארה"ב ובעולם. בחודשים האחרונים נרשמת הידרדרות מהירה בשוק זה ולא נראה כי בחודשים הבאים יחול שיפור כלשהו.
בחודש אוקטובר ירד מספר המשרות ב-240,000 ושיעור האבטלה זינק מ-6.1% ל-6.5%. הנתונים לחודשים אוגוסט וספטמבר תוקנו והפכו גרועים יותר – ירידות בנות 127,000 ו-284,000. הציפיות, שגם כך היו עגומות, היו לירידה בת 200,000 משרות בלבד באוקטובר ועלייה ל-6.3% בלבד בשיעור האבטלה.
מה הלאה? מנחם מעריך כי "בחודשים הבאים תימשך כנראה ההידרדרות בביקוש לעובדים. מספר מדדים מצביעים על כך: נתוני הביקוש המקוון לעובדים, לדוגמא, מראים שבשלושת החודשים האחרונים (ספטמבר-נובמבר) ירד מספר הפניות ב-264,000 וכי בהמשך תתחולל הידרדרות נוספת. מתברר כי הביקוש בערוץ זה הגיע לשיא באמצע 2007, מחצית השנה לפני שהחל רשמית המיתון בארה"ב, ופחת מאז ב-50%. הירידה מובחנת במגזר העסקי, הפיננסי והניהולי וכן בענפי שירותי המזון והתחבורה".
"גם התמונה העולה מסקרי מנהלי הרכש אינה מעודדת: בתעשייה, רשם מדד התעסוקה את הרמה הנמוכה ביותר מאז מרץ 1991 (34.2%) בחודש אוקטובר, כשכל נתון מתחת ל-49.5% מצביע בדרך כלל על ירידה בנתון הרשמי על מספר השכירים במפעלים. כמעט בכל ענפי התעשייה פחת מספר המועסקים.
"בענפי השירותים, שהם 90% מהמשק, יורד המדד למספר השכירים ב-10 מ-11 החודשים האחרונים ולמעשה הוא עתה הנמוך בתולדותיו. רק בתעשיות המידע עלה מספר העובדים. במקומות רבים נאלצו להתאים את מספר העובדים למכירות המופחתות, חלק חדלו לחלוטין לשכור עובדים ודיווחו על קושי גדול לאייש משרות פנויות ואחרים הגבילו שכירת עובדים כל עוד הביקוש לשירותיהם לא יצדיק זאת".
יצוין, עם זאת, כי ענף שירותי הבריאות, שנחשב תחום דפנסיבי, נוהג להציג ביצועים פחות חלשים מאחרים בעיתות משבר. כתוצאה, לפחות בתחום הביקוש המקוון, נמשכו הפניות לעובדים אלה.
גם בצד ההיצע התמונה עגומה כרגע. תחושת הציבור כלפי שוק העבודה שלילית ביותר. לפי סקר אמון הצרכנים שנערך בחודש נובמבר, 37% מציינים כי קשה למצוא עבודה בימים אלו, כאשר 9% בלבד סבורים כי יש די הצעות עבודה. במבט לחודשים הבאים, לא מסתמן שיפור: 33% חוששים שמספר מקומות העבודה הפנויים יקטן (אם כי לפני חודש סברו כך 41.5%) ורק 9% מאמינים שתהיינה הצעות עבודה רבות יותר. בדוח התעסוקה באוקטובר התברר כי כוח העבודה האזרחי בארה"ב פחת ב-53,000, נתון המצביע על התייאשות של חלק ממחפשי העבודה.
יתרה מכך, אומר מנחם, הירידה במספר המשרות מגיעה כעת בעוצמתה לתקופות קודמות של מיתון כלכלי, כגון זו של 2001, שבאה לאחר קריסת ההיי-טק. מספר המשרות ירד אז ב-225,000, בממוצע, מדי חודש, במשך 8 חודשים רצופים. זו התפתחות של החודשים האחרונים ולכן היא מצביעה על חומרת ההידרדרות התעסוקתית.
אולם, למרות התמונה העגומה, מנחם מציין כי "ראוי לנקוט זהירות בהסקת מסקנות ממנה לגבי התנהגות התוצר בחודשים הבאים. זאת משום ששינויים בתעסוקה נמסרים בדיעבד (משתנה בפיגור) ולא בהכרח מבשרים על שינויים עתידיים בתוצר".
זאת ועוד, לפי ניסיון העבר, "בתקופות של רפיון כלכלי מיושמת חדשנות טכנולוגית בתהליכי הייצור ובעקבותיה חלה עלייה בפריון, או התוצר למועסק. התקופה הנוכחית אינה יוצאת דופן: ברבעון השלישי של השנה ירד מספר שעות העבודה מהר יותר מהירידה בתוצר. כתוצאה, גדל הפריון במגזר העסקי ב-1.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. למעשה, השיפור בתחום נמשך כבר 10 רביעים רצופים".
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
