רונן מנחם על כלכלת ארה"ב: "יתכן שהירידה בתוצר תהייה פחות חמורה מהירידה בתעסוקה"
לקראת פרסום הדוח החודשי החשוב על השינוי במספר המשרות במשק האמריקאי אומר רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה של בנק מזרחי טפחות, כי ההערכות העגומות הן שבנובמבר מספר המשרות פחת ב-300,000 נוספים.
מספר המשרות פוחת בעקביות מתחילת השנה. כמו כן, קפץ כנראה שיעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה האזרחי מ-6.5% ל-6.7%, בדרכו ל-7.5% או 9% בשנה הבאה, בהתאם להערכות השונות.
העולם עוקב בדאגה אחר ההתפתחויות בשוק העבודה בארה"ב. לשוק זה חשיבות רבה, בהיותו פקטור חשוב בהחלטות הריבית של הבנק הפדראלי. לאלה, מצידן, השפעה חזקה על הריביות בשווקים הפיננסיים בארה"ב ובעולם. בחודשים האחרונים נרשמת הידרדרות מהירה בשוק זה ולא נראה כי בחודשים הבאים יחול שיפור כלשהו.
בחודש אוקטובר ירד מספר המשרות ב-240,000 ושיעור האבטלה זינק מ-6.1% ל-6.5%. הנתונים לחודשים אוגוסט וספטמבר תוקנו והפכו גרועים יותר – ירידות בנות 127,000 ו-284,000. הציפיות, שגם כך היו עגומות, היו לירידה בת 200,000 משרות בלבד באוקטובר ועלייה ל-6.3% בלבד בשיעור האבטלה.
מה הלאה? מנחם מעריך כי "בחודשים הבאים תימשך כנראה ההידרדרות בביקוש לעובדים. מספר מדדים מצביעים על כך: נתוני הביקוש המקוון לעובדים, לדוגמא, מראים שבשלושת החודשים האחרונים (ספטמבר-נובמבר) ירד מספר הפניות ב-264,000 וכי בהמשך תתחולל הידרדרות נוספת. מתברר כי הביקוש בערוץ זה הגיע לשיא באמצע 2007, מחצית השנה לפני שהחל רשמית המיתון בארה"ב, ופחת מאז ב-50%. הירידה מובחנת במגזר העסקי, הפיננסי והניהולי וכן בענפי שירותי המזון והתחבורה".
"גם התמונה העולה מסקרי מנהלי הרכש אינה מעודדת: בתעשייה, רשם מדד התעסוקה את הרמה הנמוכה ביותר מאז מרץ 1991 (34.2%) בחודש אוקטובר, כשכל נתון מתחת ל-49.5% מצביע בדרך כלל על ירידה בנתון הרשמי על מספר השכירים במפעלים. כמעט בכל ענפי התעשייה פחת מספר המועסקים.
"בענפי השירותים, שהם 90% מהמשק, יורד המדד למספר השכירים ב-10 מ-11 החודשים האחרונים ולמעשה הוא עתה הנמוך בתולדותיו. רק בתעשיות המידע עלה מספר העובדים. במקומות רבים נאלצו להתאים את מספר העובדים למכירות המופחתות, חלק חדלו לחלוטין לשכור עובדים ודיווחו על קושי גדול לאייש משרות פנויות ואחרים הגבילו שכירת עובדים כל עוד הביקוש לשירותיהם לא יצדיק זאת".
יצוין, עם זאת, כי ענף שירותי הבריאות, שנחשב תחום דפנסיבי, נוהג להציג ביצועים פחות חלשים מאחרים בעיתות משבר. כתוצאה, לפחות בתחום הביקוש המקוון, נמשכו הפניות לעובדים אלה.
גם בצד ההיצע התמונה עגומה כרגע. תחושת הציבור כלפי שוק העבודה שלילית ביותר. לפי סקר אמון הצרכנים שנערך בחודש נובמבר, 37% מציינים כי קשה למצוא עבודה בימים אלו, כאשר 9% בלבד סבורים כי יש די הצעות עבודה. במבט לחודשים הבאים, לא מסתמן שיפור: 33% חוששים שמספר מקומות העבודה הפנויים יקטן (אם כי לפני חודש סברו כך 41.5%) ורק 9% מאמינים שתהיינה הצעות עבודה רבות יותר. בדוח התעסוקה באוקטובר התברר כי כוח העבודה האזרחי בארה"ב פחת ב-53,000, נתון המצביע על התייאשות של חלק ממחפשי העבודה.
יתרה מכך, אומר מנחם, הירידה במספר המשרות מגיעה כעת בעוצמתה לתקופות קודמות של מיתון כלכלי, כגון זו של 2001, שבאה לאחר קריסת ההיי-טק. מספר המשרות ירד אז ב-225,000, בממוצע, מדי חודש, במשך 8 חודשים רצופים. זו התפתחות של החודשים האחרונים ולכן היא מצביעה על חומרת ההידרדרות התעסוקתית.
אולם, למרות התמונה העגומה, מנחם מציין כי "ראוי לנקוט זהירות בהסקת מסקנות ממנה לגבי התנהגות התוצר בחודשים הבאים. זאת משום ששינויים בתעסוקה נמסרים בדיעבד (משתנה בפיגור) ולא בהכרח מבשרים על שינויים עתידיים בתוצר".
זאת ועוד, לפי ניסיון העבר, "בתקופות של רפיון כלכלי מיושמת חדשנות טכנולוגית בתהליכי הייצור ובעקבותיה חלה עלייה בפריון, או התוצר למועסק. התקופה הנוכחית אינה יוצאת דופן: ברבעון השלישי של השנה ירד מספר שעות העבודה מהר יותר מהירידה בתוצר. כתוצאה, גדל הפריון במגזר העסקי ב-1.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. למעשה, השיפור בתחום נמשך כבר 10 רביעים רצופים".

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.