יריב פילוסוף: "לבייב ותשובה הדגימו את הדרך לפיתרון המשבר הפיננסי"
"הפיתרון למשבר הפיננסי בשוק הישראלי, יתממש בדרך של שילוב בין תמיכת בעלי המניות בחברות, כפי שביצעו לבייב באפריקה ישראל ותשובה בדלק נדל"ן, יחד עם שיתוף בעלי האג"ח בהון וברווחים העתידיים, וכן, בדרך של פריסת ההלוואות ואגרות החוב." כך אמר היום יריב פילוסוף, השותף המנהל של פירמת הייעוץ הכלכלי גיזה זינגר אבן, בוועידה השנתית למימון תאגידי.
"המשבר שאנו מצויים בו אינו המשבר הראשון בתולדות הכלכלה. על אף המשברים שעברנו, אני מאמין במודל הקפיטליסטי, גם אם הוא דורש התאמות ודחיפות מצד הממשל", אמר פילוסוף. "כבר במחצית הראשונה של 2009 נראה עליות באג"ח הקונצרניות, המתומחרות בחסר עמוק." לעניין השוק הריאלי אמר פילוסוף כי "המשבר בשוק זה אפילו לא מצוי בשלביו הראשונים, צפויה תקופה קשה וכואבת בשוק הריאלי, וייקח זמן רב עד שהביקושים הערים ישובו לשווקים."
לדברי פילוסוף, "הגורם המרכזי ביותר להיווצרות המשבר העצום שפוקד את העולם, הוא אימוץ מודלים לא הגיוניים, דווקא בעולם המערבי, של תמחור הלוואות, על דרך של מחיר. לא תשואה. לא ריבית. לא בטוחות. לא יחסי מינוף. פשוט מחיר. הבנקאים הפכו לסוחרים שקונים הלוואות במחיר מעט נמוך יותר ממה שהם האמינו שהם יכולים למכור אותן. ממש כמו בבועת ה "דוט קום", בה קנו חברות לפי מכפילי קליקים ולקוחות, גם הפעם ניתוק תזרים המזומנים גרם להשתוללות מחירים, רק שהפעם המשבר פגע בבנקים ובבנקי ההשקעות שאמורים היו להיות שמרניים וכמובן, כפועל יוצא מכך, בכל אחד ואחד מאיתנו".
"בישראל, למזלנו, הרגולטורים "תקעו" תהליכי איגוח בועדות ובדיונים שונים, כך שלא יכולנו להיצמד למודלים המערביים ולהפוך את הבנקים שלנו לקרנות גידור שסוחרות בהלוואות כאילו היו שטיחים", סיכם פילוסוף.
אייל ידווב, שותף בגיזה זינגר אבן, אשר הנחה פאנל בנושא מימון, פתח את דבריו באומרו כי "יהיה צורך בהסדרי מימון בכ-40 עד 50 חברות לא מדורגות, שפירעון הקרן שלהן ב-2009. נתון זה מחייב אמנם היערכות של החברות והגורמים המממנים כבר כעת, אך הוא כשלעצמו מבשר על משבר עמוק בשוק האג"ח הקונצרני. משבר שאינו ניתן לטיפול במסגרת הכלים הקיימים."
עדי שחף, מנהל החוב הממשלתי ומחלקת ניהול הסיכונים של המדינה בעבר, וכיום, ראש תחום ניהול סיכונים בגיזה זינגר אבן, הציג מחקר חדש ובו סקירה רוחבית של שוק האג"ח הקונצרני בישראל. שחף ציין כי "המשבר תפס את המגזר העסקי בנקודת מינוף גבוהה, ואת הגופים המוסדיים, במיוחד אלו הרגישים יותר לנזילות, עם שיעור אחזקות גבוה מדי בתיק. חזרת המטוטלת לנקודת האיזון תבוא לידי ביטוי בהורדת המינוף, כך שחלק מהגופים המוסדיים ימשיכו להפעיל לחץ כלפי מטה על המחיר בשביל לשמור על הרכב תיק מאוזן יותר. הבנקים אשר נכנסו למשבר דווקא במצב טוב, לא יוכלו לספק את כל הביקוש לאשראי."
