לידר על אלווריון: "המחיר הנוכחי מגלם תרחיש קיצוני ביותר"
האנליסט ערן יעקובי מחברת לידר שוקי הון מעריך כי מחירה של מניית אלווריון כיום מגלם תרחיש קיצוני ופסימי ביותר. המניה, לכן, אטרקטיבית בכלל ובין מניות ההיי-טק בפרט.
יעקובי אמנם חותך את מחיר היעד למניה מ-11.5 ל-7 דולר, אולם גם מחיר היעד החדש גבוה בכ-90% ממחיר המניה בשוק היום.
יעקובי מציין כי "אלווריון רשמה רבעון אחד עשר של צמיחה". עם זאת, הכנסות החברה עמדו על 74.3 מיליון דולר לעומת צפי שלו ושל קונצנזוס האנליסטים לכ-75 מיליון דולר.
בהסתכלות קדימה התחזית של הנהלת אלווריון היא להכנסות של 70-78 מיליון דולר. בלידר צופים הכנסות של כ-76 מיליון דולר. בשורה התחתונה הנחיות ההנהלה הן לרווח של 0-7 סנט למניה ובלידר צופים רווח של 5 סנט למניה. יעקובי מציין כי "במידה ושורת המכירות תהיה קרובה לרף העליון, ניתן לצפות להפתעות חיוביות בשורת הרווח לאור התחזקות הדולר".
הבעיה העיקרית, אומר יעקובי, היא שנת 2009. "החברה, כמובן, טוענת כי מוקדם להעריך את ההתפתחויות בשנת 2009. קשה כרגע להעריך את יכולתם של המפעילים להקים רשתות חדשות, לממן התרחבות וכולי. קיצצנו את תחזיות הצמיחה שלנו לשנה הבאה וכעת אנו מצפים להכנסות של כ- 315 מיליון דולר לעומת התחזית הקודמת להכנסות של כ- 365 מיליון דולר. לפיכך, תחזית הרווח למניה המעודכנת היא 25 סנט לעומת התחזית הקודמת לרווח למניה של 40 סנט".
בנוגע למאזן החברה אומר יעקובי כי "אין ספק כי מדובר במאזן בריא ויציב המכיל כ- 145 מיליון דולר במזומן ללא חוב. מדובר בכ- 2.3 דולר למניה. בשני הרבעונים האחרונים חלה עליה בהשקעה בהון חוזר והחברה מסבירה זאת בהכרח לאור הצמיחה.
צעדי זהירות שעליהם הכריזה החברה כמו אי גיוס עובדים, הקפדה על הוצאות וגביה יותר אגרסיבית ישפרו את תזרימי המזומנים בעתיד הקרוב. במסגרת אישור הדירקטוריון וביהמ"ש לרכישת מניות עצמית בהיקף של 30 מיליון דולר, הכריזה החברה כי תרכוש מניות בהיקף של 5 מיליון דולר כבר ברבעון הקרוב".
עוד אומר יעקובי כי "הנחת הבסיס כי ההאטה הגלובלית בכלכלה לא תפסח על התחום ולא על החברה. תחת הנחת בסיס זו ראוי לציין מספר עובדות: קיימים היום ברחבי העולם מאות פרוייקטים של WiMAX בשלבי הקמה או שלבי ניסוי – קשה להאמין כי תהיה עצירה מוחלטת בפרוייקטים כאלה. נכון להיום, בניגוד למשבר שנת 2001, מפעילי התקשורת אינם רואים צניחה חדה בהכנסות ואינם נמצאים במצב של קשיי מימון.
במקביל, אותם מפעילים וכן מפעילים חדשים מחפשים מודלים כלכליים חדשים לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות. כעת, ושוב בניגוד למשבר הקודם, התחום כבר בשל ומכשירי הקצה מתחילים לראות אור. אינטל לדוגמא, אמורה להשיק ברבעון הנוכחי שבבים למחשבים אישיים עם יכולות WiMAX.
נראה כיום כי יש הגיון כלכלי בהקמת רשתות WiMAX ויש לזכור כי פרוייקט ה- WiMAX הגדול בארה"ב ובקרוב גם ביפן ובהודו יפיחו רוח מחודשת בתחום. אחרי שאמרנו זאת, סביר להניח כי נראה צמיחה בתחום בשנה הקרובה אבל בקצב נמוך מהמצופה. אלווריון כחברה המובילה את התחום ויציבה בהיבט הפיננסי אמורה לנצל נשירה של מתחרות קטנות מהענף ואולי כניסה פחות אגרסיבית של יצרניות ציוד גדולות לתחום ולבסס את מעמדה לשנים רבות".
איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
מיטב השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”
