באפט מודאג מקריסות בנקאיות נוספות: הגביל את ביטוחי הפיקדונות בבנקים ל-100 אלף ד'
חברות הבנות של ברקשייר הת'וואי, בראשה עומד וורן באפט, פועלות בכדי להפסיק את ביטוחי הפיקדונות בבנקים האמריקנים מעל הרמה הפדראלית, מהלך המשקף את חששותיו של באפט מפני קריסות בנקאיות נוספות.
ממספר דיווחים היום עולה, כי וורן באפט הורה לאחת היחידות הנמצאות בבעלות ברקשייר הת'אווי, KBS, לחדול מלבטח את פיקדונות הבנקים מעל רמה של 100 אלף דולר, אותה רמה לה ערבה חברת ביטוחי הפיקדונות הפדראלית.
בשעה שבכירי חברת KBS אישרו כי החברה חדלה מליצור פוליסות חדשות ותקטע את הפוליסות הקיימות, "הם סירבו לאשר או לדחות את מערבותו של מר באפט, תוך שהם קראו לדיווחים אלו 'שמועות'". עוד נציין, כי בקנזס סיטי סטאר צוטטו גורמים בהתאחדות בנקאי מוזרי באומרם כי ההחלטה התקבלה "על ידי גורמים בכירים".
על פי העיתון "אוקלהומה-מאן", כאשר דנים בסוגיית הכוס החצי ריקה מול הכוס החצי מלאה בהקשר למשבר האשראי, באפט מאמין ש"הכוס נשברה". העיתון צוטט את מנכ"ל התאחדות בנקאי אוקלהומה באומרו, "כפי הנראה מר באפט סבור שקיימת סבירות לקריסת בנקים נוספים שאינם תחת פיקוח יחידת החילוץ הפדראלית (FDIC). זוהי מכה קשה לכל בנק אזורי".
עוד נכתב בעיתון "אוקלהומה-מאן", כי מרבית הבנקים האזוריים הקטנים נזקקים לתוספות ביטוחיות להפקדות הגדולות בכדי "להרגיע את המשקיעים שפיקדונותיהם בטוחים לא פחות בהשוואה לבנקים הגדולים יותר".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
